עֶרֶב אֶחָד רִחַפְתִּי בַּשָּׁמַיִם וְלֹא רָאִיתִי כְּלוּם. עֲנָנִים אֲפוֹרִים וּכְבֵדִים כִּיסּוּ אֶת כָּל הַשָּׁמַיִם, וְהַגֶּשֶׁם יָרַד וְיָרַד בְּלִי הַפְסָקָה.
"אוּף", אָמַרְתִּי לְעַצְמִי. "אֵיךְ אֶמְצָא סִיפּוּר לַיְּלָדִים שֶׁלִּי, אִם אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהָצִיץ בַּחַלּוֹנוֹת?"
חִיפַּשְׂתִּי חוֹר קָטָן בֵּין הָעֲנָנִים. רִחַפְתִּי יָמִינָה, רִחַפְתִּי שְׂמֹאלָה, עַד שֶׁמָּצָאתִי סֶדֶק צַר. הֵצַצְתִּי דַּרְכּוֹ לְמַטָּה, וְרָאִיתִי בַּיִת עִם חַלּוֹן מוּאָר.
בַּסָּלוֹן יָשְׁבוּ שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים עַל הַסַּפָּה. מְנַחֵם, שִׁירָה וְיַעֲלִי הַקְּטַנָּה. מְנַחֵם הֶחֱזִיק תִּיק גַּב גָּדוֹל, וְשִׁירָה הֶחְזִיקָה כּוֹבַע שֶׁמֶשׁ. הֵם הִסְתַּכְּלוּ בַּחַלּוֹן, וְהַפָּנִים שֶׁלָּהֶם הָיוּ עֲצוּבוֹת מְאוֹד.
"זֶה לֹא הוֹגֵן", אָמַר מְנַחֵם. "כָּל הַשָּׁבוּעַ חִיכִּינוּ לְטִיּוּל בַּיַּעַר. הֵכַנְתִּי פָּנָס, וּמִשְׁקֶפֶת, וַאֲפִילּוּ קוּפְסָה לֶאֱסוֹף בָּהּ אִצְטְרוּבָּלִים".
"וַאֲנִי הֵכַנְתִּי כְּרִיכִים", אָמְרָה שִׁירָה. "עִם חֲבִיתָה, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת".
אִמָּא נִכְנְסָה לַסָּלוֹן וְלִיטְּפָה לְשִׁירָה אֶת הָרֹאשׁ. "אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁזֶּה מְאַכְזֵב", הִיא אָמְרָה. "אֲבָל בַּיַּעַר עַכְשָׁיו יֵשׁ בּוֹץ עָמוֹק, וְהַשְּׁבִילִים חֲלַקְלַקִּים. נֵצֵא לְטִיּוּל בְּעֶזְרַת ה' בְּיוֹם אַחֵר".
"אֲבָל לָמָּה דַּוְקָא הַיּוֹם יוֹרֵד גֶּשֶׁם?" שָׁאַל מְנַחֵם. "לָמָּה לֹא בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁכּוּלָּם יְשֵׁנִים?"
גַּם אֲנִי חָשַׁבְתִּי כָּךְ. גַּם אֲנִי הָיִיתִי עָצוּב, כִּי הַגֶּשֶׁם הִסְתִּיר אוֹתִי.
פִּתְאוֹם יַעֲלִי הַקְּטַנָּה קָפְצָה מֵהַסַּפָּה. "מְנַחֵם! שָׁכַחְתָּ? בַּגַּן אָמַרְנוּ הַיּוֹם בַּתְּפִילָּה: וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה! בִּיקַּשְׁנוּ מֵה' שֶׁיָּרַד גֶּשֶׁם!"
מְנַחֵם הִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ. "בִּיקַּשְׁנוּ?"
"כֵּן!" אָמְרָה יַעֲלִי. "וְהַגַּנֶּנֶת אָמְרָה שֶׁה' שׁוֹמֵעַ אֶת הַתְּפִילָּה שֶׁל הַיְּלָדִים. אָז הִנֵּה, הוּא שָׁמַע אוֹתָנוּ!"
אַבָּא, שֶׁיָּשַׁב בַּפִּינָּה וְקָרָא בַּסֵּפֶר, הֵרִים אֶת הָרֹאשׁ וְחִיֵּיךְ. "יַעֲלִי צוֹדֶקֶת", הוּא אָמַר. "בְּכָל חוֹרֶף אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים עַל גֶּשֶׁם. בְּלִי גֶּשֶׁם לֹא יִהְיוּ מַיִם לִשְׁתּוֹת, לֹא יִגְדְּלוּ חִיטָּה וְתַפּוּחִים, וְלֹא יִהְיוּ פְּרָחִים בַּיַּעַר שֶׁלָּכֶם. הַגֶּשֶׁם הַזֶּה הוּא תְּשׁוּבָה לַתְּפִילָּה שֶׁלָּנוּ".
מְנַחֵם שָׁתַק רֶגַע. אַחַר כָּךְ הוּא אָמַר בְּשֶׁקֶט: "אָז אֲנַחְנוּ מִתְלוֹנְנִים עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁבִּיקַּשְׁנוּ?"
"כָּכָה זֶה לִפְעָמִים", צָחַק אַבָּא. "מְבַקְּשִׁים, וְשׁוֹכְחִים לְהַגִּיד תּוֹדָה כְּשֶׁזֶּה מַגִּיעַ".
שִׁירָה הִסְתַּכְּלָה עַל הַכְּרִיכִים. "אֲבָל מָה נַעֲשֶׂה עִם הַכְּרִיכִים? וְעִם הַפָּנָס שֶׁל מְנַחֵם?"
אִמָּא חָשְׁבָה וְחָשְׁבָה, וְאָז הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ נָצְצוּ. "מִי אָמַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְטַיֵּל בַּבַּיִת?"
וְאָז הִתְחִיל הַטִּיּוּל הֲכִי מַצְחִיק שֶׁרָאִיתִי.
אַבָּא פָּרַשׂ שְׂמִיכָה יְרוּקָּה עַל הַשָּׁטִיחַ. "זֶה הַדֶּשֶׁא", הוּא הִכְרִיז. מְנַחֵם הֵבִיא כָּרִיּוֹת וּבָנָה מֵהֶן הַר גָּבוֹהַּ. שִׁירָה פִּיזְּרָה עַל הָרִצְפָּה עָלִים מִנְּיָר צִבְעוֹנִי, וְיַעֲלִי הַקְּטַנָּה הֵבִיאָה אֶת כָּל בּוּבּוֹת הַחַיּוֹת שֶׁלָּהּ וְשָׂמָה אוֹתָן בֵּין הַכִּיסְּאוֹת. "זֶה הַיַּעַר", הִיא אָמְרָה, "וְהַדּוֹב הַזֶּה יָשָׁן בַּמְּעָרָה".
הֵם כִּיבּוּ אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל, וּמְנַחֵם הִדְלִיק אֶת הַפָּנָס. כּוּלָּם הָלְכוּ בְּשׁוּרָה, אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי, וְטִיפְּסוּ עַל הַר הַכָּרִיּוֹת. מְנַחֵם הִסְתַּכֵּל בְּמִשְׁקֶפֶת וְצָעַק: "אֲנִי רוֹאֶה אַרְנָב!" זֹאת הָיְתָה בּוּבָּה שֶׁל אַרְנָב שֶׁעָמְדָה עַל הַכּוֹנָנִית.
"רֶגַע!" עָצְרָה יַעֲלִי אֶת כּוּלָּם. "הַדּוֹב הִתְעוֹרֵר! הוּא רָעֵב!"
"מָה דּוּבִּים אוֹכְלִים?" שָׁאַל מְנַחֵם.
"דְּבַשׁ", אָמְרָה שִׁירָה בְּבִיטָּחוֹן, "וּפֵירוֹת יַעַר".
אִמָּא הֵבִיאָה מֵהַמִּטְבָּח צְלוֹחִית קְטַנָּה עִם תּוּתִים, וְיַעֲלִי הֶאֱכִילָה אֶת הַדּוֹב כְּאִילּוּ, וְאַחַר כָּךְ אָכְלָה אֶת הַתּוּתִים בְּעַצְמָהּ. "הוּא אָמַר שֶׁהוּא כְּבָר שָׂבֵעַ", הִיא הִסְבִּירָה, וְכוּלָּם צָחֲקוּ.
אַחַר כָּךְ כּוּלָּם יָשְׁבוּ עַל הַדֶּשֶׁא הַיָּרוֹק וְאָכְלוּ כְּרִיכִים עִם חֲבִיתָה. וּבַחוּץ הַגֶּשֶׁם תּוֹפֵף עַל הַחַלּוֹן, טִיק טָק טִיק טָק, כְּמוֹ מְתוֹפֵף קָטָן שֶׁמְּנַגֵּן לָהֶם שִׁיר.
"אֲנִי שׁוֹמַעַת אוֹתוֹ", אָמְרָה יַעֲלִי. "הַגֶּשֶׁם שָׁר לָנוּ".
"וְהוּא מַשְׁקֶה עַכְשָׁיו אֶת כָּל הָעֵצִים בַּיַּעַר שֶׁלָּנוּ", אָמְרָה שִׁירָה, "כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁנַּגִּיעַ הֵם יִהְיוּ יְרוּקִּים וְיָפִים".
לִפְנֵי הַשֵּׁינָה עָמְדוּ שְׁלוֹשֶׁת הַיְּלָדִים לְיַד הַחַלּוֹן. מְנַחֵם הִצְמִיד אֶת הָאַף לַזְּכוּכִית וְאָמַר: "תּוֹדָה, ה', עַל הַגֶּשֶׁם. וּסְלִיחָה שֶׁכָּעַסְנוּ".
וַאֲנִי, מֵאֲחוֹרֵי הָעֲנָנִים, הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁגַּם אֲנִי צָרִיךְ לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ. כִּי גַּם אֲנִי כָּעַסְתִּי. כָּעַסְתִּי שֶׁהָעֲנָנִים מַסְתִּירִים אוֹתִי, וְשָׁכַחְתִּי שֶׁהָעֲנָנִים הָאֵלֶּה מְבִיאִים מַיִם לְכָל הָעוֹלָם. "תּוֹדָה", לָחַשְׁתִּי, "וּסְלִיחָה".
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה רִחַפְתִּי לְאַט מֵעַל הָעִיר הָרְטוּבָּה. רָאִיתִי אֵיךְ הַמַּיִם מְמַלְּאִים אֶת הַבּוֹרוֹת, וְאֵיךְ הַנְּהָרוֹת מִתְמַלְּאִים, וְאֵיךְ הָאֲדָמָה שׁוֹתָה וְשׁוֹתָה.
בַּבּוֹקֶר, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהָלַכְתִּי לִישׁוֹן, הָעֲנָנִים זָזוּ וְהֵצַצְתִּי שׁוּב לַחַלּוֹן. הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, וְהַשְּׁלוּלִיּוֹת בָּרְחוֹב נָצְצוּ כְּמוֹ מַרְאוֹת קְטַנּוֹת. מְנַחֵם, שִׁירָה וְיַעֲלִי לָבְשׁוּ מַגָּפַיִם וְקָפְצוּ בַּשְּׁלוּלִיּוֹת וְצָחֲקוּ. וְעַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, בְּעָצִיץ קָטָן שֶׁאַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב אֵלָיו, נִפְתַּח פֶּרַח אָדוֹם חָדָשׁ.
"תִּרְאוּ!" קָרְאָה יַעֲלִי. "גַּם הוּא שָׁתָה גֶּשֶׁם!"
חִיַּכְתִּי חִיּוּךְ גָּדוֹל, וְרָחַפְתִּי לְמַעְלָה לַשָּׁמַיִם לִכְתֹּב לָכֶם אֶת הַסִּיפּוּר הַזֶּה.
