דידי ויודי מתוך לייק לקרוא ילד גדול וילד קטן עמוד הבית ספרים חרדים אונליין לקריאה

דִּידִי וְיוּדִי פֶּרֶק עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם

דידי ויודי מתוך לייק לקרוא ספרים מקוונים לקריאה ילד קטן עם כובע

יוּדִי, הוּא יֶלֶד בּוֹגֵר וְאַחְרַאי הוּא בֶּן עֶשֶׂר. הוּא חָבֵר קָרוֹב מְאוֹד שֶׁל דִּידִי. דִּידִי, הוּא יֶלֶד נָבוֹן וְחַבְרוּתִי, יֵשׁ לוֹ לֵב זָהָב וְהוּא אוֹהֵב תָּמִיד לַעֲזֹר. הוּא לֹא יֶלֶד רָגִיל, גָּבְהוֹ לֹא עוֹלֶה עַל אֶצְבַּע. יוּדִי הַגָּדוֹל וְדִידִי הַקָּטָן, חֲבֵרִים טוֹבִים, לַמְרוֹת שֶׁהֵם כָּל כָּךְ שׁוֹנִים.

הַיּוֹמָן שֶׁל שִׁימִי

כָּל הַבֹּקֶר יוּדִי חִכָּה לָרֶגַע הַזֶּה, וְכָל הַבֹּקֶר הוּא קִוָּה שֶׁהוּא לֹא יַגִּיעַ. בַּשִּׁעוּר שֶׁל הָרַב קָאוּפְמַן הוּא כִּמְעַט לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְרַכֵּז. כָּל פַּעַם שֶׁשִּׁימִי זָז בַּכִּסֵּא, יוּדִי קָפַץ. וְכָל פַּעַם שֶׁשִּׁימִי הִסְתַּכֵּל לְעֶבְרוֹ, יוּדִי הִשְׁפִּיל אֶת הָעֵינַיִם אֶל הַגְּמָרָא, כְּאִלּוּ הַקֻּשְׁיָא שֶׁל הַתּוֹסָפוֹת הִיא הַדָּבָר הֲכִי מְעַנְיֵן בָּעוֹלָם.

עַכְשָׁו, בָּהַפְסָקָה, כְּשֶׁכָּל הַיְּלָדִים רָצוּ לַמִּגְרָשׁ וְיוֹדֶל'ה וְיִצְחָק מֵאִיר כְּבָר צָעֲקוּ לוֹ מֵרָחוֹק לָבוֹא לְשַׂחֵק, שִׁימִי עָמַד מוּלוֹ, לְבַד, בְּלִי אַף אֶחָד מֵהַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ שֶׁתָּמִיד הוֹלְכִים אַחֲרָיו.

יוּדִי הִרְגִּישׁ שֶׁהַלֵּב שֶׁלּוֹ מַתְחִיל לִדְפֹּק מַהֵר, מַמָּשׁ כְּמוֹ תֹּף. בַּכִּיס שֶׁל הַחֻלְצָה הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁגַּם דִּידִי, שֶׁכְּבָר הִסְפִּיק לַחֲזֹר בְּשֶׁקֶט, מַחֲזִיק אֶת הַנְּשִׁימָה.

"בְּסֵדֶר," אָמַר יוּדִי, "בּוֹא נֵלֵךְ לַסַּפְסָל שֶׁלְּיַד הָעֵץ."

הֵם הִתְיַשְּׁבוּ. שִׁימִי לֹא הִתְיַשֵּׁב כְּמוֹ תָּמִיד, בְּרַגְלַיִם פְּשׂוּקוֹת וּבַיָּדַיִם מֵאֲחוֹרֵי הָרֹאשׁ, כְּמוֹ מֶלֶךְ עַל כֵּס. הוּא יָשַׁב עַל קְצֵה הַסַּפְסָל, קְצָת כָּפוּף, וְהֶחֱזִיק אֶת הַפֶּתֶק הַזָּעִיר בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, בִּזְהִירוּת, כְּאִלּוּ הוּא עָשׂוּי מִזְּכוּכִית.

"מָצָאתִי אֶת זֶה הַבֹּקֶר בְּתוֹךְ הַקַּלְמָר שֶׁלִּי," אָמַר שִׁימִי. "הַקַּלְמָר הָיָה סָגוּר. סָגוּר בָּרֹכְסָן. וְהַפֶּתֶק הָיָה בִּפְנִים, בֵּין הַמַּחַק לַמְּחַדֵּד." הוּא הִסְתַּכֵּל עַל יוּדִי. "אַתָּה כָּתַבְתָּ אֶת זֶה?"

"לֹא," אָמַר יוּדִי. וְזֶה הָיָה נָכוֹן.

"אֲבָל אַתָּה הֶחֱזַרְתָּ אֶת הַיּוֹמָן שֶׁלִּי לְאִמָּא שֶׁלִּי," אָמַר שִׁימִי. "הִיא סִפְּרָה לִי בַּטֵּלֵפוֹן. הִיא אָמְרָה שֶׁנִּשְׂרַטְתָּ בַּשִּׂיחִים."

"כֵּן," אָמַר יוּדִי, וְהִסְתִּיר אֶת הַזְּרוֹעַ מִתַּחַת לַשַּׁרְווּל.

"וְקָרָאתָ בּוֹ?"

"לֹא," אָמַר יוּדִי, וְהִסְתַּכֵּל לְשִׁימִי יָשָׁר בָּעֵינַיִם. "אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ. אַף לֹא מִלָּה אַחַת."

שִׁימִי שָׁתַק רֶגַע אָרֹךְ. "אָז מִי כֵּן קָרָא?" הוּא שָׁאַל, "מִי כּוֹתֵב בְּאוֹתִיּוֹת כָּל כָּךְ קְטַנּוֹת? זֶה נִרְאֶה כְּאִלּוּ נְמָלָה כָּתְבָה אֶת זֶה."

בַּכִּיס נִשְׁמַע פִּתְאוֹם "הְמְפְ!" קָטָן וְנֶעֱלָב. יוּדִי הִשְׁתַּעֵל מַהֵר וְחָזָק, כְּדֵי שֶׁשִּׁימִי לֹא יִשְׁמַע.

"מִישֶׁהוּ שֶׁאֲנִי מַכִּיר," אָמַר יוּדִי בִּזְהִירוּת, "אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהַגִּיד לְךָ מִי. אֲבָל אֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיד לְךָ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת מִצְטַעֵר. הוּא לֹא יָשַׁן כִּמְעַט כָּל הַלַּיְלָה בִּגְלַל זֶה."

יוּדִי חִכָּה שֶׁשִּׁימִי יִכְעַס. שֶׁיִּקְרָא לוֹ שׁוּב "מַלְשָׁן", אוֹ "שַׁקְרָן", אוֹ שֶׁיִּקּוֹם וְיֵלֵךְ לְסַפֵּר לְכָל הַכִּתָּה. אֲבָל שִׁימִי לֹא קָם. הוּא קִפֵּל אֶת הַפֶּתֶק הַזָּעִיר לִשְׁנַיִם, וְהִכְנִיס אוֹתוֹ לַכִּיס שֶׁל הַחֻלְצָה שֶׁלּוֹ, מַמָּשׁ לְיַד הַלֵּב.

"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה כָּתוּב בַּיּוֹמָן הַזֶּה?" הוּא שָׁאַל פִּתְאוֹם.

"לֹא," אָמַר יוּדִי, "וַאֲנִי לֹא צָרִיךְ לָדַעַת."

"אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לְךָ," אָמַר שִׁימִי. "זֶה שׁוֹנֶה. כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ קוֹרֵא בְּלִי רְשׁוּת, זֶה גּוֹנְבִים מִמְּךָ. כְּשֶׁאַתָּה מְסַפֵּר לְבַד, זֶה אַתָּה שֶׁנּוֹתֵן."

יוּדִי הִנְהֵן. הוּא לֹא יָדַע שֶׁשִּׁימִי יוֹדֵעַ לְדַבֵּר כָּכָה.

"סַבָּא שֶׁלִּי שׁוֹכֵב בְּבֵית חוֹלִים," אָמַר שִׁימִי בְּשֶׁקֶט. "כְּבָר שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת. הוּא הַסַּבָּא שֶׁלִּמֵּד אוֹתִי לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּיִם, וְשֶׁתָּמִיד הָיָה נוֹתֵן לִי סֻכָּרִיָּה מֵהַכִּיס שֶׁל הַחֲלִיפָה בְּשַׁבָּת. עַכְשָׁו הוּא כִּמְעַט לֹא מְדַבֵּר. וְאַף אֶחָד בַּכִּתָּה לֹא יוֹדֵעַ." הוּא בָּעַט בְּאֶבֶן קְטַנָּה. "אֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁיֵּדְעוּ. כּוּלָּם חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי חָזָק. שֶׁאֲנִי הַ… אַתָּה יוֹדֵעַ. הַמֶּלֶךְ שֶׁל הַכִּתָּה. אָז אֲנִי כּוֹתֵב לְסַבָּא בַּיּוֹמָן. כָּל יוֹם דַּף. מָה הָיָה בַּכִּתָּה, מָה לָמַדְנוּ בַּגְּמָרָא, אֵיזֶה גּוֹל הִבְקַעְתִּי בַּהַפְסָקָה. וְכָל יוֹם רְבִיעִי, כְּשֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ אֵלָיו, אֲנִי מַקְרִיא לוֹ. הוּא לֹא עוֹנֶה, אֲבָל הָאָחוֹת אָמְרָה שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ. וְכְשֶׁאֲנִי מַקְרִיא, הַיָּד שֶׁלּוֹ לוֹחֶצֶת לִי אֶת הַיָּד."

יוּדִי הִרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ נִתְקַע לוֹ בַּגָּרוֹן. בַּכִּיס, דִּידִי לֹא זָז בִּכְלָל.

"וּכְשֶׁהַיּוֹמָן נֶעֱלַם," הִמְשִׁיךְ שִׁימִי, "חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי מַשְׁתַּגֵּעַ. מָחָר יוֹם רְבִיעִי. לֹא הָיָה לִי מָה לְהַקְרִיא לְסַבָּא." הוּא הֵרִים אֶת הָעֵינַיִם. "אָז תּוֹדָה, יוּדִי. וְגַם… וְגַם סְלִיחָה. עַל זֶה שֶׁקָּרָאתִי לְךָ מַלְשָׁן. וְעַל כָּל הַפְּעָמִים שֶׁצָּחַקְתִּי עָלֶיךָ מוּל כֻּלָּם. הַפַּעַם אֲנִי בֶּאֱמֶת מִתְכַּוֵּן."

יוּדִי לֹא יָדַע מָה לְהַגִּיד. הוּא חָשַׁב עַל סַבָּא שֶׁלּוֹ, שֶׁגָּר רָחוֹק וְשֶׁהוּא רוֹאֶה רַק בְּחַגִּים, וְהִתְבַּיֵּשׁ שֶׁהוּא כִּמְעַט אַף פַּעַם לֹא מִתְקַשֵּׁר אֵלָיו. הוּא חָשַׁב גַּם עַל כָּל הַפְּעָמִים שֶׁכָּעַס עַל שִׁימִי, וְשֶׁחָשַׁב שֶׁהוּא סְתָם יֶלֶד רַע. אַף פַּעַם לֹא עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁגַּם לְשִׁימִי יֵשׁ דְּאָגוֹת. שֶׁגַּם הוּא שׁוֹכֵב בַּלַּיְלָה בַּמִּטָּה וְחוֹשֵׁב, וְאוּלַי אֲפִלּוּ בּוֹכֶה קְצָת, כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה.

"סָלוּחַ," אָמַר יוּדִי, וְהִרְגִּישׁ שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְזֶה מִכָּל הַלֵּב. "וְשִׁימִי? רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְסַבָּא שֶׁלְּךָ. מָה הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ? אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו."

שִׁימִי הֶחְוִיר קְצָת, וְאַחַר כָּךְ הִסְמִיק. "בָּרוּךְ בֶּן שָׂרָה," הוּא לָחַשׁ. "אַף אֶחָד לֹא שָׁאַל אוֹתִי אֶת זֶה עַד הַיּוֹם."

בְּדִיּוּק אָז צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן. שִׁימִי קָם, וְאָז עָצַר וְהִסְתּוֹבֵב. "יוּדִי," הוּא אָמַר, "אַתָּה רוֹצֶה לָבוֹא אִתִּי מָחָר? לְסַבָּא? הוּא אוֹהֵב יְלָדִים. פַּעַם, לִפְנֵי שֶׁהוּא חָלָה, הוּא הָיָה מְסַפֵּר סִפּוּרִים שֶׁאַף אֶחָד לֹא הֶאֱמִין לָהֶם."

"אֵיזֶה סִפּוּרִים?" שָׁאַל יוּדִי.

"סִפּוּרִים מְשֻׁגָּעִים," צָחַק שִׁימִי, וְזֶה הָיָה הַצְּחוֹק הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ כָּל הַבֹּקֶר. "עַל חָבֵר שֶׁהָיָה לוֹ כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד. חָבֵר קָטָן, בְּגֹבַהּ שֶׁל אֶצְבַּע, שֶׁאַף אֶחָד חוּץ מִמֶּנּוּ לֹא רָאָה."

וְהוּא רָץ לַכִּתָּה.

יוּדִי נִשְׁאַר לָשֶׁבֶת עַל הַסַּפְסָל, קָפוּא. לְאַט לְאַט הוּא הֵצִיץ לְתוֹךְ הַכִּיס.

דִּידִי עָמַד שָׁם, וּפִיו פָּתוּחַ לְגַמְרֵי. הַכּוֹבַע הַקָּטָן שֶׁלּוֹ הֶחֱלִיק לוֹ עַל הָעַיִן, וְהוּא בִּכְלָל לֹא שָׂם לֵב.

"יוּדִי," הוּא לָחַשׁ בְּקוֹל רוֹעֵד, "בָּרוּךְ. בָּרוּךְ'קֶה. הוּא… הוּא הָיָה הֶחָבֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי בְּעוֹלָם."

"דִּידִי?" לָחַשׁ יוּדִי, "אַתָּה בָּטוּחַ? אוּלַי זֶה סְתָם סִפּוּר שֶׁסַּבָּא מְסַפֵּר לַנְּכָדִים."

דִּידִי הֵזִיז לְאַט אֶת הַכּוֹבַע מֵהָעַיִן. בָּעֵינַיִם הַקְּטַנּוֹת שֶׁלּוֹ נוֹצְצוּ שְׁתֵּי דְּמָעוֹת, כָּל אַחַת בְּגֹדֶל שֶׁל גַּרְגִּיר סֻכָּר.

"אֲנִי בָּטוּחַ," הוּא אָמַר. "חִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ שָׁנִים. וְיוּדִי… מָחָר אֲנִי בָּא אִתְּךָ לְבֵית הַחוֹלִים."

הַמְשֵׁךְ יָבוֹא…

דידי ויודי פרק 22 - לייק לקרוא - ספרים לקריאה אונליין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *