"אַל תִּבְכִּי יַלְדָּה", נִגַּשׁ אֵלֶיהָ הַכַּבַּאי שֶׁיָּשַׁב לְיַד הַטֵּלֵפוֹן.
"לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ עִם כָּל הַכַּבָּאִים לְכַבּוֹת אֶת הַשְּׂרֵפָה?" הִתְפַּלְּאָה דִּינִי.
"מִישֶׁהוּ חַיָּב לְהִשָּׁאֵר בְּתַחֲנַת הַכִּבּוּי אֵשׁ", הִסְבִּיר הַכַּבַּאי, "לְמִקְרֶה וְיִהְיֶה שׁוּב מִקְרֵה חֵרוּם".
"אָז תִּתְקַשֵּׁר לְהַגִּיד לָהֶם לִנְסֹעַ גַּם לְשָׁם", הֵבִינָה דִּינִי.
"נָכוֹן מְאוֹד, אַתְּ יַלְדָּה חֲכָמָה מְאוֹד", אָמַר הַכַּבַּאי, "אֲבָל אַל תִּבְכִּי. אֲנִי אֲתַקֵּן לְךָ אֶת הַמָּטוֹס, ואַתְּ תַּעַזְרִי לִי".
"אֲנִי, אֲתַקֵּן אֶת הַמָּטוֹס", לֹא הֶאֱמִינָה דִּינִי.
"כֵּן", צָחַק הַכַּבַּאי, "אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁיַּלְדָּה שֶׁיּוֹדַעַת לְהָטִיס מָטוֹס יְכוֹלָה לַעֲזֹר לְתַקֵּן אוֹתוֹ. בּוֹאִי נַתְחִיל". זֶה הָיָה נֶחְמָד מְאוֹד לַעֲזֹר לַכַּבַּאי לְתַקֵּן אֶת הַמָּטוֹס. דִּינִי הָיְתָה אַחְרָאִית לְהַגִּישׁ לוֹֹ אֶת כְּלֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ, אַחֲרֵי שֶׁסִּיֵּם הַכַּבַּאי לְתַקֵּן אֶת הַמָּטוֹס דִּינִי עָזְרָה לוֹֹ לִצְבֹּעַ אוֹתוֹ בִּצְבָעִים כָּתֹם וְצָהֹב זוֹהֲרִים.
"סִיַּמְנוּ", הִכְרִיז הַכַּבַּאי.
"זֶה יָצָא כָּל-כָּךְ יָפֶה", הִתְלַהֲבָה דִּינִי, "אֲפִלּוּ יוֹתֵר יָפֶה מִמְּקֻדָּם". לְפֶתַע הַטֵּלֵפוֹן שֶׁל הַתַּחֲנָה צִלְצֵל, הַכַּבַּאי עָנָה בִּמְהִירוּת.
"יֵשׁ שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה בִּרְחוֹב הַדֶּקֶל שָׁלוֹשׁ", הוּא קָרָא בְּבֶהָלָה, "מֻכְרָחִים לְהִתְקַשֵּׁר לַכַּבָּאִים". הוּא יָצַר קֶשֶׁר עִם הַמַּכְשִׁיר קֶשֶׁר שֶׁלּוֹ.
דִּינִי הִבִּיטָה בְּבֶהָלָה בַּכַּבַּאי שֶׁהוֹדִיעַ לַכַּבָּאִים עַל הַשְּׂרֵפָה.
"יֵשׁ לָנוּ בְּעָיָה גְּדוֹלָה אָמַר הַכַּבַּאי דִּינִי הַשְּׂרֵפָה בְּיַעַר גְּדוֹלָה מְאוֹד וּמַתְחִילָה לְהִתְקָרֵב אֶל הָעִיר הַכַּבָּאִים חַיָּבִים לְהִשָּׁאֵר שָׁם לְהַמְשִׁיךְ לְכַבּוֹת אֶת הַשְּׂרֵפָה".
"אָז מָה נַעֲשֶׂה?" נִבְהֲלָה דִּינִי.
"אֲנִי אוֹדִיעַ לְתַחֲנוֹת כִּבּוּי אֵשׁ בֶּעָרִים הַקְּרוֹבוֹת", אָמַר הַכַּבַּאי בְּחֹסֶר בְּרֵרָה, "אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהֵם יַסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ מַהֵר".
הַכַּבַּאי הֵחֵל לְהִתְקַשֵּׁר לְתַחֲנוֹת כִּבּוּי אֵשׁ נוֹסָפוֹת. דִּינִי הִחְלִיטָה לֹא לְבַּזְבֵּז זְמַן. הִיא הִכִּירָה אֶת רְחוֹב הַדֶּקֶל וְיָדְעָה אֵיפֹה נִמְצָא בִּנְיָן מִסְפַּר שָׁלוֹשׁ, הִיא נִכְנְסָה בִּמְהִירוּת לַמָּטוֹס שֶׁלָּהּ ולָחֲצָה עַל הַכַּפְתּוֹר הַצָּהֹב. הַמָּטוֹס שֶׁלָּהּ נִהְיָה קְטַנְטַן. הַכַּבַּאי הִפְסִיק לְרֶגַע לְדַבֵּר בְּטֵלֵפוֹן, הוּא הִבִּיט בְּתַדְהֵמָה בַּמָּטוֹס הַקְּטַנְטַן שֶׁל דִּינִי, אֲבָל לֹא הָיָה פְּנַאי לַהֶסְבֵּרִים, זֶה הָיָה מִקְרֵה חֵרוּם.
דִּינִי טָסָה דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן שֶׁל תַּחֲנַת כִּבּוּי הָאֵשׁ אֶל הָרְחוֹב הֶחָשׁוּךְ.
כְּבָר מֵרָחוֹק רָאֲתָה דִּינִי אֶת הָעֲשַׁן. הִיא הֵטִיסָה אֶת הַמָּטוֹס קָרוֹב יוֹתֵר, הַלֶּהָבוֹת הִתַּמְּרוּ גָּבוֹהַּ. מִתּוֹךְ הַבִּנְיָן יָצְאוּ יְלָדִים עִם פִּיזָ'מָה, אִמָּהוֹת וְאָבוֹת, כֻּלָּם בָּרְחוּ מֵהַבִּנְיָן הַשָּׂרוּף. דִּינִי נִרְגְּעָה, נִרְאֶה שֶׁכֻּלָּם הִצְלִיחוּ לִבְרֹחַ מֵהַבִּנְיָן, עוֹד מְעַט יַגִּיעוּ הַכַּבָּאִים לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ וּבֵינְתַיִם הָעִיקָּר שֶׁהָאֲנָשִׁים נִצְּלוּ.
פִּתְאוֹם שָׁמְעָה אִמָּא אַחַת צוֹעֶקֶת, "חֲוִי שֶׁלִּי, הִיא נִשְׁאֲרָה לִישֹׁן בַּחֶדֶר".
"אוֹי וַאֲבוֹי", קָרְאוּ הָאֲנָשִׁים, "מָה נַעֲשֶׂה? הַכַּבָּאִים לֹא הִגִּיעוּ עֲדַיִן". דִּינִי טָסָה בִּמְהִירוּת סְבִיב הַבִּנְיָן וְהֵצִיצָה בְּחַלּוֹנוֹת, הָאֵשׁ כְּבָר מַמָּשׁ הִתְפַּשְּׁטָה. פִּתְאוֹם רָאֲתָה אוֹתָהּ, יַלְדָּה קְטַנָּה וַחֲמוּדָה, עִם פִּיזָ'מָה וְרֻדָּה שֶׁעָלֶיהָ מְצֻיֶּרֶת מִיקִי מָאוּס. לְמַזָּלָהּ הַחַלּוֹן הָיָה פָּתוּחַ, דִּינִי נִכְנְסָה עִם הַמָּטוֹס דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן וְנָחֲתָה לְיַד הַמִּטָּה שֶׁל חֲוִי הַקְּטַנָּה. הָאֵשׁ לֹא הִגִּיעָה עֲדַיִן לַחֶדֶר, אֲבָל הוּא הָיָה מָלֵא עָשָׁן.
"חֲוִי, חַוִּי", קָרְאָה דִּינִי, "קוֹמִי מַהֵר, יֵשׁ שְׂרֵפָה".
חֲוִי פָּתְחָה עֵינַיִם מְבֻלְבֶּלֶת. "מָה? מִי אַתְּ? מָה קָרָה?"
"בּוֹאִי", קָרְאָה דִּינִי, "אֵין זְמַן לַשְּׁאֵלוֹת, הִיא הוֹשִׁיטָה יָד לְחָוִי וְעָזְרָה לָהּ לְהִכָּנֵס לַמָּטוֹס שֶׁלָּהּ".
"אֵיזֶה חֲלוֹם מְשֻׁנֶּה אֲנִי חוֹלֶמֶת", אָמְרָה חֲוִי בְּיַשְׁנוּנִיּוֹת, "אֲנִי טָסָה בְּמָטוֹס כָּל כָּךְ יָפֶה".
"זֶה בִּכְלָל לֹא חֲלוֹם", אָמְרָה לָהּ דִּינִי, "פָּרְצָה שְׂרֵפָה בַּבִּנְיָן שֶׁלָּכֶם, כֻּלָּם בָּרְחוּ וְרַק אֶת הִמְשַׁכְתְּ לִישֹׁן. כַּבָּאֵי הָאֵשׁ עֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ, אָז טַסְתִּי אֲנִי עִם הַמָּטוֹס שֶׁלִּי לְהַצִּיל אוֹתָךְ".
דִּינִי נָחֲתָה לְיַד קְבוּצַת הָאֲנָשִׁים שֶׁחִכּוּ מֻדְאָגִים לְיַד הַבִּנְיָן. יַחַד אִתָּהּ הִגִּיעָה גַּם הַכַּבָּאִית. הַכַּבָּאִים יָרְדוּ בִּמְהִירוּת מֵהַכַּבָּאִית.
"הַיַּלְדָּה שֶׁלִּי נִמְצֵאת בְּתוֹךְ הַבִּנְיָן", בָּכְתָה אִמָּא שֶׁל חֲוִי, "תֵּלְכוּ לְהַצִּיל אוֹתָהּ בְּבַקָּשָׁה".
"אֲבָל אֲנִי כְּבָר כָּאן", קָרְאָה חֲוִי וְיָצְאָה מֵהַמָּטוֹס הַיְשֵׁר לְאִמָּא שֶׁלָּהּ, "הַיַּלְדָּה עִם הַמָּטוֹס הִצִּילָה אוֹתִי".
"חֲוִי שֶׁלִּי", אָמְרָה אִמָּא שֶׁל חֲוִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְחִבְּקָה אֶת חֲוִי חִבּוּק חָזָק. "תּוֹדָה לָךְ יַלְדָּה נִפְלָאָה, שֶׁהֵבֵאתָ לִי אֶת חֲוִי שֶׁלִּי", הִיא הוֹדְתָה לְדִינִי.
"שָׁלוֹם דִּינִי" אָמַר הַכַּבַּאי, "כָּל הַכָּבוֹד שֶׁהַצָּלַת אֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה, אַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת כַּבָּאִית נֶהְדֶּרֶת".
"אֲנִי פָּשׁוּט שְׂמֵחָה שֶׁיָּכֹלְתִּי לַעֲזֹר", אָמְרָה דִּינִי. הַכַּבָּאִים הֵחֵלּוּ לִמְשֹׁךְ צִנּוֹרוֹת מַיִם לְכַבּוֹת אֶת הַשְּׂרֵפָה. פִּתְאוֹם רָאֲתָה דִּינִי שֶׁהַשָּׁמַיִם הֵחֵלּוּ לְהִתְבַּהֵר. עוֹד מְעַט הַלַּיְלָה כְּבָר יִגָּמֵר.
"אֲנִי חַיֶּבֶת לָלֶכֶת", הִיא אָמְרָה לחֲוִי וְאִמָּא שֶׁלָּהּ.
"בֶּטַח, תֵּלְכִי", אָמְרָה אִמָּא שֶׁל חֲוִי, "שֶׁאִמָּא שֶׁלְּךָ לֹא תִּדְאַג לָךְ".
"תּוֹדָה שֶׁהַצָּלַת אוֹתִי", הוֹדְתָה חֲוִי.
"תּוֹדָה רַבָּה", הוֹדוּ לָהּ כָּל הָאֲנָשִׁים. גַּם הַכַּבָּאִים נוֹפְפוּ לָהּ לְשָׁלוֹם, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהֵם מַתִּיזִים מַּיִם עַל הַבִּנְיָן.
"בְּבַקָּשָׁה", חִיְּכָה דִּינִי, עָלְתָה עַל הַמָּטוֹס וְטָסָה מַהֵר מַהֵר הַבַּיְתָה לְהַסְפִּיק לִישֹׁן קְצָת, לִפְנֵי שֶׁהַבֹּקֶר יַעֲלֶה.
