דידי ויודי מתוך לייק לקרוא ילד גדול וילד קטן עמוד הבית ספרים חרדים אונליין לקריאה

דִּידִי וְיוֹדִי פֶּרֶק אַרְבַּע עֶשְׂרֵה

דידי ויודי מתוך לייק לקרוא ספרים מקוונים לקריאה ילד קטן עם כובע

יוּדִי, הוּא יֶלֶד בּוֹגֵר וְאַחְרַאי הוּא בֶּן עֶשֶׂר. הוּא חָבֵר קָרוֹב מְאוֹד שֶׁל דִּידִי. דִּידִי, הוּא יֶלֶד נָבוֹן וְחַבְרוּתִי, יֵשׁ לוֹ לֵב זָהָב וְהוּא אוֹהֵב תָּמִיד לַעֲזֹר. הוּא לֹא יֶלֶד רָגִיל, גָּבְהוֹ לֹא עוֹלֶה עַל אֶצְבַּע. יוּדִי הַגָּדוֹל וְדִידִי הַקָּטָן, חֲבֵרִים טוֹבִים, לַמְרוֹת שֶׁהֵם כָּל כָּךְ שׁוֹנִים.

הַרְפַּתְקָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב כֹּהֵן

יוּדִי יָשַׁב בְּחַדְרוֹ וְלָמַד עִם דִּידִי לִקְרַאת הַמִּבְחָן בַּמִּשְׁנָה. סָבָּא הִבְטִיחַ לִלְמֹד אִתּוֹ הָעֶרֶב וְיוּדִי רָצָה לִהְיוֹת מוּכָן וְלָדַעַת אֶת הַחֹמֶר הֵיטֵב כְּדֵי לְהַפְתִּיעַ אוֹתוֹ. דִּידִי יָשַׁב עַל הַמַּדָּף מוּלוֹ, והִקְשִׁיב בְּשָׁעָה שֶׁהוּא שִׁנֵּן אֶת הַמִּשְׁנָיוֹת וְתִקֵּן אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁטָּעָה. לְדִידִי בֶּאֱמֶת הָיָה זִכָּרוֹן מְעֻלֶּה וְיוּדִי נוֹכֵחַ בָּזֶה בְּכָל פַּעַם כְּשֶׁלָּמְדוּ בְּיַחַד.

"יוּדִי", אִמָּא הֵצִיצָה מֵהַדֶּלֶת דָּוִידִי אָחוּז בְּיָדָהּ הָאַחַת וַאֲבִיגַיִל אוֹחֶזֶת בַּשְּׁנִיָּה, "אֲנַחְנוּ יוֹרְדִים לְמַטָּה לִסּוֹעַ בָּאוֹפַנַּיִם, רוֹצֶה לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ?" 

לְיוּדִי בֶּאֱמֶת הִתְחַשֵּׁק לָרֶדֶת לְמַטָּה, לִדְהֹר עַל אָפְנֵי-הַהִלּוּכִים שֶׁלּוֹ, אֲבָל הוּא רָצָה לְסַיֵּם לְשַׁנֵּן אֶת כָּל הַמִּשְׁנָיוֹת לִפְנֵי שֶׁיֶּרֶד, "אַתָּה יָכוֹל לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ אַחַר-כָּךְ", הִצִּיעָה אִמָּא. 

"מְצֻיָּן" הִכְרִיז דִּידִי, "פָּשׁוּט מְצֻיָּן! אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַמַּסֶּכֶת בְּעַל-פֶּה, אַבָּא שֶׁלְּךָ יִהְיֶה מַמָּשׁ מְאֻשָּׁר". 

"אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה צוֹדֵק" חִיֵּךְ יוּדִי בְּסִפּוּק, "לִפְנֵי שֶׁהִגַּעְתָּ לֹא הִצְלַחְתִּי לִזְכֹּר מִשְׁנָיוֹת בְּקַלּוּת, גַּם אַחֲרֵי שֶׁשִּׁנַּנְתִּי, אֲבָל בִּזְכוּתְךָ אֲנִי מַצְלִיחַ לִזְכֹּר הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב". הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לְלַחְצָן הַמַּעֲלִית וְהִנִּיחַ לְדִידִי שֶׁעָמַד עָלֶיהָ לִלְחֹץ עָלָיו, כְּדֵי לְהַזְמִין אֶת הַמַּעֲלִית. צְעָקוֹת חֲנוּקוֹת נִשְׁמְעוּ פִּתְאוֹם מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ. 

"שָׁמַעְתָּ אֶת זֶה?" קָפַץ דִּידִי בְּכַף יָדוֹ, יוּדִי נִתֵּר לְאָחוֹר בְּבֶהָלָה. הַצְּעָקוֹת הַחֲנוּקוֹת נִשְׁמְעוּ מֵהַדִּירָה שֶׁל כֹּהֵן, הַשְּׁכֵנִים לַקּוֹמָה שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל יוּדִי, יוּדִי הִבְחִין שֶׁהַדֶּלֶת אֵינָהּ סְגוּרָה עַד הַסּוֹף. 

"תִּכָּנֵס לְשָׁם" צָעַק דִּידִי וְרָץ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ מִכַּף יָדוֹ לִכְתֵפוֹ, "מַהֵר! זֶה נִשְׁמַע כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ זָקוּק לְעֶזְרָה". 

"אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהִכָּנֵס סְתָם כָּכָה לְבָתִּים שֶׁל אֲנָשִׁים", מָחָה יוּדִי. 

"אַתָּה חַיָּב!" פְּסַק דִּידִי. יוּדִי מִהֵר, בְּלִי לַחֲשֹׁב וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת, נִשְׁמָתוֹ נֶעֶתְקָה.

הָרַב כֹּהֵן יָשַׁב בְּמֶרְכַּז הַסָּלוֹן, קָשׁוּר בְּחֶבֶל, מִמְחָטָה קְשׁוּרָה עַל פִּיו, וְהוּא נָע אָנֶה וָאָנָה מְנַסֶּה לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַחֲבָלִים, כְּשֶׁרָאָה הָרַב כֹּהֵן אֶת יוּדִי נִפְעֲרוּ עֵינָיו בְּבֶהָלָה וְהוּא סִמֵּן בִּפְרָאוּת בְּרֹאשׁוֹ לְכִוּוּן הַשֻּׁלְחָן. 

"מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן" לָחַשׁ דִּידִי בְּקוֹל מָלֵא אֵימָה, "הוּא מְסַמֵּן לְךָ לְהִסְתַּתֵּר". 

"הֵבַנְתִּי אֶת זֶה", לָחַשׁ יוּדִי וְצָלַל בִּמְהִירוּת מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן מִסְתַּתֵּר הֵיטֵב מֵאֲחוֹרֵי הַמַּפָּה שֶׁגָּלְשָׁה כִּמְעַט עַד הָרִצְפָּה. הוּא הֵצִיץ דֶּרֶךְ הַסֶּדֶק הַצַּר בֵּין הַמַּפָּה לָרִצְפָּה הִבִּיט בְּפַחַד לְכִוּוּן הָרַב כֹּהֵן. 

"מִי עָשָׂה לוֹ אֶת זֶה?" נִבְעַת דִּידִי, הוּא גָּלַשׁ מִכְּתֵפוֹ שֶׁל יוּדִי וְעָמַד עַל הָרִצְפָּה לְיָדוֹ, בּוֹהָה אַף הוּא בָּרַב כֹּהֵן הַקָּשׁוּר. יוּדִי לֹא הֶאֱמִין שֶׁהָרַב הֶחָשׁוּב נִמְצָא בְּמַצָּב נוֹרָא כָּזֶה. הָרַב כֹּהֵן נִהֵל אִרְגּוּן חֶסֶד גָּדוֹל, תָּמִיד עָזַר לְכֻלָּם, מִי יָכוֹל לִפְגֹּעַ בּוֹ כָּכָה?" גֶּבֶר גָּבוֹהַּ, שָׁחוּם, בַּעַל פָּנִים מְאַיְּמוֹת, יָצָא מֵהַחֶדֶר הַפְּנִימִי. "הִנֵּה זֶה", הוּא קָרָא בְּחֶדְוַת נִצָּחוֹן, "סוֹף סוֹף מָצָאתִי, בְּמַדָּף הֲכִי גָּבוֹהַּ וּמֵאֲחוֹרֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חֲפָצִים, חָשַׁבְתָּ שֶׁתַּצְלִיחַ לְהָגֵן עַל הַכֶּסֶף, אֲהָהּ?" חִיֵּךְ חִיּוּךְ מְרֻשָּׁע. הָאִישׁ אָחַז בְּיָדוֹ עֲרֵמָה נִכְבֶּדֶת שֶׁל שְׁטָרוֹת. "מֵאָה אֶלֶף שֶׁקֶל" הוּא אָמַר בְּסִפּוּק, וְהִכְנִיס אֶת הַחֲבִילָה לְשַׂקִּית נְיָר שֶׁנִּרְאֲתָה כְּמוֹ שַׂקִּית מַתָּנוֹת. "אֵיךְ זֶה נִרְאֶה?" הוּא הֵנִיף אֶת הַשַּׂקִּית מוּל הָרַב, "תָּמִים, אָה? אִי אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁד כַּמָּה כֶּסֶף נִמְצָא כָּאן". יוּדִי הִבִּיט בְּאֵימָה בְּמַחֲזֶה הַבַּלָּהוֹת. הוּא יָדַע מֵהֵיכָן הַכֶּסֶף הָרַב. בְּשָׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן נֶעֶרְכָה הַתְרָמָה גְּדוֹלָה עֲבוּר אִרְגּוּן הַחֶסֶד אוֹתוֹ מְנַהֵל הָרַב, כֹּהֵן כַּנִּרְאֶה שֶׁהָרַב לֹא הִסְפִּיק לְהַפְקִיד אֶת הַכֶּסֶף לַבַּנְק. 

"אֵיזֶה גַּנָּב" לָחַשׁ דִּידִי, חִוֵּר כֻּלּוֹ, "אֵיךְ הוּא מֵעֵז?"  

"זֶהוּ, אֲנִי זָז", אָמַר הָאִישׁ, "שֶׁלֹּא תָּעֵז לְהִתְלוֹנֵן בַּמִּשְׁטָרָה", הוּא אִייֵּם, "אַחֶרֶת אֲנִי אֶחֱזֹר וַאֲנִי לֹא אֲרַחֵם עָלֶיךָ".

הַגַּנָּב פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת בִּזְהִירוּת כְּדֵי חָרָךְ צַר, וּבָדַק אֶת הַשֶּׁטַח, כַּנִּרְאֶה שֶׁהַקּוֹמָה הָיְתָה רֵיקָה, שֶׁכֵּן הוּא יָצָא מִן הַבַּיִת וְסָגַר אַחֲרָיו אֶת הַדֶּלֶת.

"מָה אֲנִי עוֹשָׂה?" חָשַׁב יוּדִי. "דָּבָר רִאשׁוֹן, לְשַׁחְרֵר אֶת הָרַב כֹּהֵן", אָמַר דִּידִי. יוּדִי זָחַל מִתַּחַת הַשֻּׁלְחָן וְנֶעֱמַד בְּקֹשִׁי עַל רַגְלָיו הָרוֹעֲדוֹת. הוּא הִתְכַּוֵּן לָגֶשֶׁת אֶל הָרַב וְלַעֲזֹר לוֹ לְהֵחָלֵץ מֵהַחֲבָלִים, כְּשֶׁשָּׁמַע פִּתְאוֹם רַעַשׁ מֻכָּר מִבַּחוּץ, רַעַשׁ הַמַּעֲלִית הָעוֹלֶה. 

"הַמַּעֲלִית!" קָרָא יוּדִי בְּקוֹל נָמוּךְ, "הוּא הִזְמִין מַעֲלִית!" הוּא נִגַּשׁ אֶל הַדֶּלֶת וּפָתַח סֶדֶק צַר, הוּא רָאָה אֶת גַּבּוֹ שֶׁל הַגַּנָּב רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַמַּעֲלִית נִסְגְּרָה. לִבּוֹ שֶׁל יוּדִי דָּפַק כְּמוֹ תֹּף, הַגַּנָּב נִמְצָא בַּמַּעֲלִית! הוּא יָדַע בְּדִיּוּק מָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת. הוּא רָץ לְקוֹמָה אַרְבַּע וּמִשָּׁם לְקוֹמָה חָמֵשׁ לַחֲדַר הַמַּעֲלִיּוֹת. 

"אֶפֶס, אֶפֶס, אֶפֶס, אֶפֶס." קָרָא דִּידִי נִרְגָּשׁ.

"אֲנִי יוֹדֵעַ", מִלְמֵל יוּדִי וְלָחַץ בִּמְהִירוּת עַל הַסִּפְרָה הָעֲגֻלָּה אַרְבַּע פְּעָמִים. הַדֶּלֶת לֹא נִפְתְּחָה. 

"שׁוּב פַּעַם", דָּחַק בּוֹ דִּידִי, "תְּנַסֶּה שׁוּב". "אֲנִי לֹא אַסְפִּיק", כִּמְעַט בָּכָה יוּדִי. 

"אַתָּה כֵּן" אָמַר דִּידִי בְּבִטָּחוֹן, "הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה. יוּדִי הִבִּיט לְכָל הַכִּוּוּנִים מְחַפֵּשׂ אֶת הַמֶּתֶג הָאָדֹם עָלָיו סִפֵּר שִׁימִי, "הִנֵּה הוּא!" קָרָא דִּידִי, יוּדִי קָפַץ לְפָנִים וְלָחַץ עַל הַמֶּתֶג בְּחָזְקָה. חֲרִיקַת הַמַּעֲלִית נִשְׁמְעָה.

"אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהִסְפַּקְנוּ?" הוּא שָׁאַל אֶת דִּידִי בַּחֲרָדָה, צִלְצוּל הַמַּעֲלִית שֶׁהֵחֵל לְצַלְצֵל עָנָה לוֹ אֶת הַתְּשׁוּבָה. 

"הִסְפַּקְנוּ!" דִּידִי רָקַד עַל כְּתֵפוֹ, יוּדִי נָשַׁף בַּהֲקָלָה.

"קָדִימָה!" זֵרֵז אוֹתוֹ דִּידִי, "רוּץ לָרַב כֹּהֵן, חַיָּבִים לְהַזְעִיק מִשְׁטָרָה". יוּדִי טָס לְאֹרֶךְ שְׁתֵּי הַקּוֹמוֹת בִּמְהִירוּת, כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב כֹּהֵן הִבְחִין בַּהֲמֻלָּה רַבָּה, מִסְפַּר שְׁכֵנִים עָמְדוּ סְבִיב הָרַב מְסִירִים מֵעָלָיו אֶת הַחֲבָלִים. 

"הַכֶּסֶף!" קָרָא הָרַב כֹּהֵן בְּקוֹל נִחַר, "הוּא גָּנַב אֶת הַכֶּסֶף, הוּא לָקַח אֶת הַכֶּסֶף וּבָרַח אִתּוֹ". עֵינָיו קָלְטוּ אֶת יוּדִי שֶׁעָמַד בְּפֶתַח הַדֶּלֶת, "רָאִיתָ לְאָן בָּרַח?" 

"הוּא נִמְצָא בַּמַּעֲלִית", אָמַר יוּדִי בְּקוֹל רוֹעֵד, "אָאָאָנִי תָּקַעְתִּי אוֹתוֹ שָׁם, הוּא זֶה שֶׁמְּצַלְצֵל מִתּוֹךְ הַמַּעֲלִית". 

"תָּקַעְתָּ אוֹתוֹ?" פַּעַר הָרַב קַפְּלָן אֶת עֵינָיו, אֵיךְ עָצַרְתָּ אֶת הַמַּעֲלִית?" הָרַב קַפְּלָן הָיָה אַחְרַאי עַל וַעַד הַבַּיִת, לָמָּה הוּא חַיָּב לִהְיוֹת שָׁם? עַכְשָׁו כֻּלָּם יַחְשְׁבוּ שֶׁהוּא זֶה שֶׁגּוֹרֵם לַמַּעֲלִית לְהִתָּקֵעַ. 

"מָה זֶה מְשַׁנֶּה?" צָעַק הָרַב כֹּהֵן, "הַגַּנָּב בַּמַּעֲלִית עִם הַכֶּסֶף, חַיָּבִים לְהַזְעִיק מִשְׁטָרָה לִפְנֵי שֶׁמְּחַלְּצִים אוֹתוֹ". תּוֹךְ שְׁנִיָּה הִתְרוֹקֵן הַחֶדֶר מֵאֲנָשִׁים, כֻּלָּם יָרְדוּ בַּמַּדְרֵגוֹת בְּשֶׁצֶף, רַק הָרַב קַפְּלָן נָעַץ בְּיוּדִי מַבָּט חוֹדֵר עוֹד רֶגַע, לִפְנֵי שֶׁעָזַב. 

"הוּא הוֹלֵךְ לִסְגֹּר אִתְּךָ חֶשְׁבּוֹן", הִזְהִיר דִּידִי, לְיוּדִי הָיָה הַרְגָּשָׁה שֶׁדִּידִי צוֹדֵק, אֲבָל זֶה הָיָה הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא דָּאַג בִּגְלָלוֹ. הָרַב כֹּהֵן שֶׁהָיָה מְשֻׁחְרָר מִכְּבָלָיו הָיָה כְּבָר בְּאֶמְצַע שִׂיחָה עִם הַמִּשְׁטָרָה, לְאַחַר מִכֵּן יָרְדוּ הוּא וְיוּדִי לִבְדֹּק מָה קוֹרֶה עִם הַגַּנָּב. הֵם מָצְאוּ קְבוּצַת אֲנָשִׁים גְּדוֹלָה מִתְקַהֶלֶת מִחוּץ לַמַּעֲלִית בְּקוֹמָה רִאשׁוֹנָה, הַמַּעֲלִית נִתְקְעָה בְּדִיּוּק בֵּין הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה לְקוֹמַת הַכְּנִיסָה, יוֹדִי שָׁמַע אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הָאִישׁ מִבִּפְנִים צוֹעֵק שֶׁיְּחַלְּצוּ אוֹתוֹ. 

"הִזְמַנּוּ מִישֶׁהוּ שֶׁיְּחַלֵּץ אוֹתְךָ", צָעַק הָרַב קַפְּלָן אֶל הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה. 

"מִישֶׁהוּ עִם חֻלְצָה כְּחֻלָּה וְתָג", הוֹסִיף הָרַב כֹּהֵן, "אֲנִי מְיַעֵץ לְךָ לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן לָנוּחַ קְצָת, לִפְנֵי שֶׁתִּגָּרֵר אֶל חֲדַר הַמַּעֲצָר."

 

דידי ויודי פרק ארבע עשרה - לייק לקרוא - ספרים חרדים לקריאה אונליין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *