סִפּוּר אֶחָד לִפְנֵי הַשֵּׁנָה פֶּרֶק שְׁבִיעִי
כוֹכָבִי הַכּוֹכָב הַחֲמוּד, מְסַפֵּר לָנוּ סִפּוּר לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ לַיְלָה טוֹב וּמָלֵא חֲלוֹמוֹת נְעִימִים.
עֶרֶב אֶחָד טִיַּלְתִּי לִי בֵּין הַבִּנְיָנִים שֶׁלְּפֶתַע שָׁמַעְתִּי קוֹל צְחוֹק. קוֹל צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל וְיַלְדוּתִי. הִתְעַנְיַנְתִּי מְאוֹד, מִי זֶה הַצּוֹחֵק? גָּלַשְׁתִּי בִּמְהִירוּת לְכִוּוּן הַבַּיִת מִמֶּנּוּ הִתְגַּלְגֵּל הַצְּחוֹק.
יֶלֶד חָמוּד יָשַׁב עַל הָרִצְפָּה וְצָחַק. הִתְגַּלְגֵּל מִצְּחוֹק. מִמָּה הוּא צוֹחֵק? הִתְפַּלֵּאתִי, לֹא רָאִיתִי שׁוּם דָּבָר מַצְחִיק.
פִּתְאוֹם רָאִיתִי אוֹתוֹ, אוֹגֵר קָטָן וְלָבָן. הוּא עָמַד לְיַד הַיֶּלֶד הֶחָמוּד, הֵרִים אֶת כַּפּוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת עַל הַבֶּרֶךְ שֶׁל הַיֶּלֶד וְנִסָּה לְטַפֵּס.
"מָה קָרָה אוּרִי?" נִכָּנֵס יֶלֶד גָּדוֹל יוֹתֵר אֶל הַחֶדֶר, "לָמָּה אַתָּה צוֹחֵק כָּל כָּךְ?"
"גּוּרִי מְנַסָּה לְטַפֵּס עָלַי", צִחְקֵק אוּרִי, "זֶה מְדַגְדֵּג".
"תָּבִיא לִי אוֹתוֹ", בִּקֵּשׁ הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל.
הוּא הִתְיַשֵּׁב לְיַד אוּרִי, תָּפַס בְּיָדוֹ אֶת גּוּרִי הָאוֹגֵר הַקָּטָן וְלִטֵּף אוֹתוֹ.
"הֵיי מֶנִי", קָרָא אוּרִי, "יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן. בּוֹא נִבְנֶה לְגוּרִי מָבוֹךְ מְקַפְּלוֹת. הוּא יֵהָנֶה לְהִסְתּוֹבֵב וּלְחַפֵּשׂ אֶת הַדֶּרֶךְ".
"רַעֲיוֹן מְצֻיָּן!" הִתְלַהֵב מֵנִי. "הַמּוֹכֵר בְחַנוּת הַחַיּוֹת בֶּאֱמֶת הִמְלִיץ לָתֵת לְגוּרִי לָלֶכֶת בַּמָּבוֹךְ".
"אָז אֲנִי אָבִיא אֶת הַכְּלוּב שֶׁלּוֹ, נָשִׁים אוֹתוֹ שָׁם בֵּינְתַיִם". הִתְלַהֵב אוּרִי. הוּא רָץ לְרֶגַע לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי וְחָזַר עִם כְּלוּב קָטָן מְכֻסֶּה נְסֹרֶת. בְּצַד הַכְּלוּב הָיָה מְחֻבָּר גַּלְגַּל, אוּרִי הִכְנִיס אֶת גּוּרִי הָאוֹגֵר לַכְּלוּב וּמִיָּד הוּא טִפֵּס עַל הַגַּלְגַּל וְהֵחֵל רָץ.
"עַכְשָׁו נִבְנָה אֶת הַמָּבוֹךְ" קָרָא מֵנִי.
עָקַבְתִּי אַחֲרֵיהֶם בְּהִתְעַנְיְנוּת. הֵם הָיוּ שְׁנֵי יְלָדִים מֻכְשָׁרִים מְאוֹד, הֵם בָּנוּ מֵהַקַּפֶּלּוֹת רִבּוּעַ גָּדוֹל וּבְתוֹכוֹ הִרְכִּיבוּ שְׁבִילִים מִקַּפְּלָּה.
"שָׁלוֹם חֲמוּדִים", אִמָּא נִכְנְסָה לְחֶדֶר, בְּיָדָהּ הֶחֱזִיקָה תִּינֹקֶת קְטַנָּה. "רְאִיתֶם אֶת הַמּוֹצֵץ שֶׁל אַיָּלָה?"
"לֹא רָאִינוּ", הֵשִׁיבוּ הַיְּלָדִים.
"אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ לְחַפֵּשׂ", הִתְנַדֵּב מֵנִי,
"גַּם אֲנִי" אָמַר אוּרִי.
הֵם קָמוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְיָצְאוּ עִם אִמָּא מֵהַחֶדֶר. גָּלַשְׁתִּי לִי לַחַלּוֹן הַשֵּׁנִי, רָאִיתִי אוֹתָם מְחַפְּשִׂים אֶת הַמּוֹצֵץ. אוּרִי נִכְנַס מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן הַמִּטְבָּח. "הַמּוֹצֵץ לֹא כָּאן", הוּא הִכְרִיז.
"גַּם לֹא כָּאן", קָרָא מֵנִי שֶׁחִפֵּשׂ מִתַּחַת לְסַפּוֹת. הֵם הִמְשִׁיכוּ לְחַפֵּשׂ בְּמֶרֶץ, מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ וְהַסִּפְרִיָּה, בְּסַלְסִלַּת הַמִּשְׂחָקִים, בַּאֲרוֹן הַבְּגָדִים וְהַנַּעֲלִים. הַמּוֹצֵץ לֹא נִמְצָא בְּשׁוּם מָקוֹם.
"אוֹצֵץ, אוֹצֵץ", בָּכְתָה אַיָּלָה.
"אֲנִי אֶתְקַשֵּׁר לְאַבָּא שֶׁיִּקְנֶה לְךְ מוֹצֵץ חָדָשׁ בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה", נֶאֶנְחָה אִמָּא. "אַל תִּבְכִּי חֲמוּדָה בּוֹאִי, אֲנִי אָכִין לְךָ בַּקְבּוּק מַטְרֶנָּה בֵּינְתַיִם. וְאַתֶּם חֲמוּדִים תַּחְזְרוּ לְשַׂחֵק. תּוֹדָה רַבָּה עַל הָעֶזְרָה".
אוּרִי וּמֵנִי חָזְרוּ לְחַדְרָם וְהִמְשִׁיכוּ לַעֲבֹד בְּמֶרֶץ עַל הַמָּבוֹךְ שֶׁלָּהֶם.
מֵנִי סִדֵּר חַדְרוֹן קָטָן בִּקְצֵה הַמָּבוֹךְ. וְאוּרִי הִתְקִין שַׁעַר מַרְשִׁים לִתְחִלַּת הַמָּבוֹךְ.
יָצָא יָפֶה מְאוֹד, צִיַּנְתִּי לְעַצְמִי וְהִמְשַׁכְתִּי לַעֲקֹב בְּסַקְרָנוּת.
"יֹפִי", שָׂמֵחַ מֵנִי, "הַמָּבוֹךְ מוּכָן".
"אֲנִי יָכוֹל לְהָבִיא אֶת גּוּרִי?" שָׁאַל אוּרִי.
"כֵּן, תָּבִיא אוֹתוֹ, נִרְאֶה אִם הוּא מַצְלִיחַ לָלֶכֶת בַּמָּבוֹךְ וְלִמְצֹא אֶת הַקָּצֶה", הִתְלַהֵב מֵנִי.
אִמָּא וְאַיָּלָה נִכְנְסוּ לַחֶדֶר. "אֵיזֶה יֹפִי בׇּנִיתֶם", קָרְאָה אִמָּא. "מָה זֶה?"
"זֶה מָבוֹךְ לְגוּרִי", הִסְבִּיר אוּרִי בַּחֲשִׁיבוּת, "אֲנִי שָׂם אוֹתוֹ עַכְשָׁו בַּמָּבוֹךְ".
כֻּלָּם הִבִּיטוּ בְּסַקְרָנוּת בְּאוּרִי שֶׁהוֹצִיא אֶת הָאוֹגֵר הַלָּבָן מֵהַכְּלוּב. אֲפִלּוּ אַיָּלָה הַקְּטַנָּה הִפְסִיקָה לִבְכּוֹת וְעָקְבָה בְּסַקְרָנוּת אַחֲרֵי הָאוֹגֵר. אוּרִי הִנִּיחַ אוֹתוֹ מִתַּחַת הַשַּׁעַר בְּפֶתַח הַמָּבוֹךְ. גּוּרִי חִכָּה רֶגַע רִחְרֵחַ סְבִיבוֹ וְאָז הֵחֵל הוֹלֵךְ בַּמָּבוֹךְ בְּדַיְקָנוּת, לְעֵבֶר הַיְּצִיאָה.
"כָּל הַכָּבוֹד גּוּרִי!" עוֹדְדוּ אוֹתוֹ הַיְּלָדִים, "אֵיזֶה אוֹגֵר מֻכְשָׁר אַתָּה". גּוּרִי הִגִּיעַ לִקְצֵה הַמָּבוֹךְ. "הִצְלַחְתָּ!" מָחֲאוּ אוּרִי וּמֵנִי יָדַיִם.
גּוּרִי שׁוֹטֵט רֶגַע בְּחַדְרוֹן שֶׁמֵנִי בָּנָה לוֹ בִּקְצֵה הַמַּסְלוּל וְאָז קָפַץ מֵעַל גָּדֵר הַקַּפְּלוֹת הַיְשֵׁר לִקְצֵה הַחֶדֶר וְנִכְנַס לַחֲרַךְ בֵּין הָאָרוֹן לַקִּיר.
"הֵי, גּוּרִי, אוֹגֵר שׁוֹבָב אֶחָד", קָרָא מֵנִי, "חֲזֹר לְכָאן שֶׁלֹּא תֵּלֵךְ לְאִבּוּד".
"אֲנִי אָבִיא אוֹתוֹ", הִתְנַדֵּב אוּרִי. הוּא הָלַךְ לְכִוּוּן הָאָרוֹן הִכְנִיס אֶת יָדוֹ לַחֲרַךְ וְשָׁלַף מִשָּׁם אֶת הָאוֹגֵר הַקָּטָן.
"הֵי, תִּרְאוּ!" הוּא קָרָא בְּהַפְתָּעָה.
"מָה"? הִתְפַּלְּאוּ אִמָּא וּמֵנִי. אוּרִי הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ, גּוּרִי עָמַד עָלֶיהָ אוֹחֵז בְּכַפּוֹת הַקְּטַנוֹת מוֹצֵץ וָרֹד.
"גּוּרִי, מָצָאתָ אֶת הַמּוֹצֵץ שֶׁל אַיָלָה", קָרָא מֵנִי.
"אוֹצֵץ, אוֹצֵץ", קָרְאָה אַיָלָה בְּשִׂמְחָה.
"אַתָּה בֶּאֱמֶת אוֹגֵר מְיֻחָד מְאוֹד", צָחֲקָה אִמָּא. אוּרִי חִלֵּץ אֶת הַמּוֹצֵץ מִכַּפּוֹתָיו שֶׁל גּוּרִי. "אֲנִי אֶקַּח אֶת הַמּוֹצֵץ לַמִּטְבָּח, לְהַרְתִּיחַ אוֹתוֹ בְּמַיִם רוֹתְחִים". אָמְרָה אִמָּא, "תּוּכְלוּ לְהַשְׁגִּיחַ בֵּינְתַיִם עַל אַיָלָה?"
"בֶּטַח!" הִסְכִּים מֵנִי.
"נַרְאֶה לָהּ אֶת גּוּרִי, הִיא תִּשְׂמַח מְאוֹד", הוֹסִיף אוּרִי, "הֲרֵי הוּא מָצָא לָהּ אֶת הַמּוֹצֵץ שֶׁלָּהּ".
אַיָּלָה הִבִּיטָה בְּגוּרִי מָחֲאָה כַּפַּיִם וְצָחֲקָה.
צָחַקְתִּי גַּם אֲנִי וּמִהַרְתִּי לְמַעְלָה לַשָּׁמַיִם, לִכְתֹּב לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה.
איזה סיפור חמוד. תודה.