זֶה הָיָה שִׁעוּר מְרַגֵּשׁ, הֵם סִיְּמוּ אֶת הַמִּשְׁנָה שֶׁלָּמְדוּ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה. הָרַב קוֹפְמָן קָם וְהוֹרָה לַיְּלָדִים לְהִצְטָרֵף אֵלָיו לְרִקּוּד שָׂמֵחַ. "זֶה רַק הַהַתְחָלָה" הִבְטִיחַ לְאַחַר שֶׁהִתְיַשְּׁבוּ כֻּלָּם בִּמְקוֹמוֹת, מִתְנַשְּׁפִים מֵהָרִקּוּד הַסּוֹחֵף.
"אֲנַחְנוּ נַעֲרֹךְ בְּשָׁבוּעַ הַבָּא מְסִבַּת סִיּוּם גְּדוֹלָה וְנַזְמִין אֶת הַמְּנַהֵל וְהַמְּפַקֵּחַ. אֲנִי אֶצְטָרֵךְ קְבוּצַת תַּלְמִידִים שֶׁתַּעֲזֹר לִי לְאַרְגֵּן אֶת הַמְּסִבָּה". הוּא הוֹסִיף.
"הָרַב, אֲנִי מִתְנַדֵּב", קָרָא שִׁימִי בְּקוֹל צָלוּל, "אֲנִי יוֹדֵעַ לְאַרְגֵּן מְסִבּוֹת מְצֻיָּן".
"שִׁימִי תָּמִיד מְאַרְגֵּן אֶת הַמְּסִבּוֹת", קָרְאוּ מִסְפַּר יְלָדִים.
"אַחְלִיט מָחָר אֵלּוּ תַּלְמִידִים יְאַרְגְּנוּ אֶת הַמְּסִבָּה", קָטַע הָרַב קוֹפְמָן אֶת הַקְּרִיאוֹת.
"זוֹכֵר לָמָּה אַבָּא שֶׁלְּךָ הֵבִיא אוֹתִי אֵלֶיךָ? "שָׁאַל דִּידִי אֶת יוּדִי. הוּא יָשַׁב עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל יוּדִי וְנָגַס בִּפְרוּסַת מְלָפְפוֹן, "כְּדֵי שֶׁתִּמְצָא חֲבֵרִים, וְהִנֵּה רָאִיתָ מָצָאתִי לְךָ הַיּוֹם חֲמִשָּׁה חֲבֵרִים חֲדָשִׁים".
"זֶה שֶׁהֵם שִׂחֲקוּ אִתִּי פַּעַם אַחַת, זֶה לֹא הוֹפֵךְ אוֹתָם לַחֲבֵרִים שֶׁלִּי", מִלְמֵל יוּדִי, "וְחוּץ מִזֶּה, זֶה לֹא יַעֲזֹר לִי לִהְיוֹת חָבֵר שֶׁלָּהֶם, הֵם לֹא יְלָדִים מְקֻבָּלִים, אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת חָבֵר בִּקְבוּצַת הַיְּלָדִים הַמְּקֻבָּלִים. אִם שִׁימִי הָיָה נוֹתֵן לִי לְשַׂחֵק בַּקְּבוּצָה שֶׁלּוֹ זֶה הָיָה נֶחֱשָׁב".
"אָז לָמָּה לֹא בִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנּוּ לְהִצְטָרֵף לַמִּשְׂחָק?" הִתְפַּלֵּא דִּידִי. "אוּלַי הוּא הָיָה מַסְכִּים. אַתָּה לֹא יָכוֹל לָדַעַת אֶת זֶה עַד שֶׁלֹּא תְּנַסֶּה, לָמָּה אַתָּה מְוַתֵּר מֵרֹאשׁ? יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן". הוּא כִּמְעַט נָפַל מִכְּתֵפוֹ שֶׁל יוּדִי מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת. "הֲרֵי שִׁימִי גָּר בַּבִּנְיָן שֶׁלְּךָ, אָז תֵּלֵךְ אִתּוֹ הַבַּיְתָה, זֹאת דֶּרֶךְ דֵּי אֲרֻכָּה, תּוּכְלוּ לְהִתְחַבֵּר בַּדֶּרֶךְ".
יוּדִי גִּלְגֵל אֶת עֵינָיו. "בֶּאֱמֶת דִּידִי, זֶה הָרַעֲיוֹן הֲכִי גָּרוּעַ שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֵי פַּעַם, שִׁימִי לֹא צָרִיךְ לָלֶכֶת אִתִי הַבַּיְתָה הוּא חוֹזֵר תָּמִיד עִם יוּדָלֶ'ה שֶׁגָּר בְּבִנְיָן לְיָדֵינוּ וְהוּא לֹא מְדַבֵּר אִתִי בִּכְלָל, הוּא יִצְחָק עָלַי אִם אַצִּיעַ לוֹ לַחְזֹר אִתִּי הַבַּיְתָה".
"אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה מַחֲשִׁיב אוֹתוֹ יוֹתֵר מִדַּי", הִבְטִיחַ דִּידִי, "שָׁמַע לִי, הוּא ויוּדָלֶ'ה יָצְאוּ רַק לִפְנֵי רֶגַע מֵהַכִּתָּה, אִם תָּרוּץ תּוּכַל לְהִצְטָרֵף אֶלֵיהֶם".
זֶה הוֹלֵךְ לִהְיוֹת כִּשָּׁלוֹן. יוּדִי יָדַע אֶת זֶה, בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב שִׁימִי לֹא יִתְיַחֵס אֵלָיו בִּכְלָל, בַּמִּקְרֶה הָרַע הוּא עָלוּל לְהַעֲלִיב אוֹתוֹ וּלְהַשְׁאִיר אוֹתוֹ מֵאָחוֹר. אֲבָל דִּידִי הָיָה נִלְהָב כָּל כָּךְ שֶׁיּוּדִי הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לְסָרֵב. הוּא יָצָא בִּמְהִירוּת מֵהַכִּתָּה.
"תִּפְנֶה לְשָׁם", לָחַשׁ דִּידִי בְּאָזְנוֹ.
"לְאָן?" הִתְבַּלְבֵּל יוּדִי.
"לְשָׁם, לְשָׁם", הִצְבִּיעַ דִּידִי יָמִינָה. "אִם תֵּצֵא מִכָּאן לֹא תִּצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת סִבּוּב, כָּכָה תּוּכַל לִפְגֹּשׁ אוֹתָם מִלְּפָנִים וְלֹא לְהִשְׂתָּרֵךְ בְּעִקְבוֹתֵיהֶם, תּוּכַל לְחַכּוֹת לָהֶם וּלְהִצְטָרֵף אֶלֵיהֶם כְּשֶׁיַּגִּיעוּ".
"אֲבָל.." הֵחֵל יוּדִי.
"לֵךְ, לְךְ", אָמַר דִּידִי בְּלַחַץ, "אַתָּה מְפַסְפֵס אוֹתָם".
יוּדִי הֵחֵל לָלֶכֶת יָמִינָה בְּחֲשָׁשׁ, חֲדַר הַמְּלַמְּדִים הָיָה מְמֻקָּם שַׁם וְהַדֶּלֶת עָלֶיהָ כֵּיוֵן דִּידִי הָיְתָה מְיֹעֶדֶת לִמְלַמְּדִים לִמְנַהֵל וְלַמְּפַקֵּחַ, יַלְדֵי הַחֵיְדֶּר הָיוּ יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת הָרָאשִׁית. "אוּלַי כְּדַאי שֶׁתָּרוּץ", הִצִּיעַ דִּידִי "אַתָּה צוֹעֵד כְּמוֹ צָב".
"אֲנִי מְנַסֶּה" מָחָה יוּדִי, "אֲנִי חַיָּב לִהְיוֹת זָהִיר, תַּלְמִידִים לֹא אֲמוּרִים לְהִסְתּוֹבֵב כָּאן, וֶהֱיוֹת וַאֲנִי לֹא יָכוֹל לַהֲפֹךְ לְבִלְתִּי נִרְאֶה כָּמוֹךָ, אֲנִי חַיָּב לִהְיוֹת בְּשֶׁקֶט מֻחְלָט. אַתָּה לֹא עוֹזֵר לִי".
"אַתָּה יָכוֹל לָרוּץ, אֲנִי אֶעֱמֹד עַל הַמִּשְׁמָר", הִצִּיעַ דִּידִי, "אִם אֶרְאֶה מִישֶׁהוּ שֶׁיּוֹצֵא מֵחֶדֶר הַמְּלַמְּדִים אַזְהִיר אוֹתְךָ וְתוּכַל לְהִתְחַמֵּק וּלְהִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹנוֹת הָאֲרֻכִּים הַלָּלוּ". יוּדִי הִבִּיט עַל הַוִּילוֹנוֹת הַחוּמִים וְהָאֲרֻכִּים שֶׁחִפּוּ אֶת קִירוֹת הַמִּסְדְּרוֹן הָאָרֹךְ. דִּידִי צַדַק, זֶה הָיָה מַחֲבוֹא מֻשְׁלָם.
"זֶה יָכוֹל לַעֲבֹד", הוֹדָה יוּדִי וְהֵחֵל לִצְעֹד בִּצְעָדִים רְחָבִים.
"הַדֶּרֶךְ רֵיקָה", עִדְכֵּן אוֹתוֹ דִּידִי. חֲצִי מֵהַדֶּרֶךְ כְּבָר חָלְפָה יוּדִי כְּבָר רָאָה אֶת הַדֶּלֶת בְּסוֹף הַמִּסְדְּרוֹן, הוּא הֵחִישׁ אֶת צְעָדָיו.
"כְּנָסָה! כְּנָסָה!" צָעַק דִּידִי בְּאָזְנוֹ, "שִׁיִּמֶּהוּ אָב! שִׁיִּמֶּהוּ אָב!".
"מָה?" עָצַר יוּדִי, מְבֻלְבָּל, "עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר?"
"יוּדִי"' הוּא שָׁמַע קוֹל מֻכָּר מֵאֲחוֹרָיו, הָרַב קוֹפְמָן, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. הוּא הִסְתּוֹבֵב בִּכְבֵדוּת.
"מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן?" שָׁאַל הָרַב בִּפְלִיאָה.
"הַמְּסִבָּה", לָחַשׁ דִּידִי בְּאָזְנוֹ, "תַּגִּיד לוֹ שֶׁבָּאתָ לְהַצִּיעַ עֶזְרָה".
"הַמְּסִבָּה", אָמַר יוּדִי בְּצַיְתָנוּת, "בָּאתִי לְהַצִּיעַ עֶזְרָה". עֵינָיו שֶׁל הָרַב אוֹרוֹ.
"יִשַּׁר כּוֹחַ! יִשַּׁר כּוֹחַ! אֵיזֶה תַּלְמִיד מִצְטַיֵּן, כָּל הַכָּבוֹד! מָחָר בְּעֶזְרַת ה' אָבִיא רְשִׁימַת מַטָּלוֹת לַכִּתָּה, אַתָּה תִּהְיֶה אַחְרַאי לְחַלֵּק אוֹתָן בֵּין הַיְּלָדִים". הוּא חִיֵּךְ שׁוּב וְהָלַךְ מִשָּׁם. מִבַּעַד לַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה שָׁמַע יוּדִי אֶת שִׁימִי וְיוּדָלֶ'ה מִתְרַחֲקִים.
"הִפְסַדְנוּ אוֹתָם", נֶאֱנַח דִּידִי לְיַד אָזְנוֹ.
"מָה זֶה הָיָה?" שָׁאַל יוּדִי בְּתַּקִיפוּת, כְּשֶׁהָיוּ בְּמָקוֹם בָּטוּחַ. "לָמָּה לֹא הִזְהַרְתָּ אוֹתִי? וּמַה הָיוּ הַמִּלִּים הַמּוּזָרוֹת הַלָּלוּ שֶׁצָּוַחְתָּ לִי בָּאֹזֶן?" הוּא שִׁפְשֵׁף אֶת אָזְנוֹ, "בִּרְצִינוּת דִּידִי, אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁתַּחֲרִישׁ אוֹתִי לְגַמְרֵי עִם הַצְּרָחוֹת שֶׁלְּךָ".
"אֲנִי הִזְהַרְתִּי אוֹתְךָ", הֶחֱלִיק דִּידִי עַל זְרוֹעוֹ שֶׁל יוּדִי וְנֶעֱמַד עַל כַּף יָדוֹ, אוֹחֵז בָּאֲגוּדָל לִתְמִיכָה. "אָמַרְתִּי לְךָ, 'סַכָּנָה, מִישֶׁהוּ בָּא' רַק שֶׁדִּבַּרְתִּי בִּשְׂפַת הַהֶפֶךְ, אֲנִי תָּמִיד מְדַבֵּר בִּשְׂפַת הַהֶפֶךְ כְּשֶׁאֲנִי בְּלַחַץ".
"שְׂפַת הַהֶפֶךְ?" פַּעַר יוּדִי אֶת עֵינָיו בְּתִמָּהוֹן, "אֵיזוֹ שָׂפָה זוֹ?".
"זֶה מַמָּשׁ פָּשׁוּט", הִסְבִּיר דִּידִי, "מַחֲלִיפִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת בַּמִּלָּה. 'כְּנָסָה' זֶה 'סַכָּנָה'! 'שֶׁיִּמָּהוּ אָב!' 'מִישֶׁהוּ בָּא!'. לְמַעֲשֶׂה, זֶה כָּל כָּךְ פָּשׁוּט שֶׁאֲנִי לֹא מַמָּשׁ קוֹלֵט לָמָּה לֹא הֵבַנְתָּ אוֹתִי".
"אָז אַתָּה טוֹעֵן שֶׁזֹּאת אַשְׁמָתִי" הִתְרַגֵּז יוּדִי.
לְרֶגַע אָרֹךְ שְׁנֵיהֶם שָׁתְקוּ. "אֲנִי מִצְטַעֵר", הוֹדָה דִּידִי לְבַסּוֹף, "אַתָּה צוֹדֵק. זֹאת הָיְתָה אַשְׁמָתִי, אֲבָל עָזַרְתִּי לְךָ לְהֵחָלֵץ מִזֶּה בְּכָבוֹד." הוּא הִתְגּוֹנֵן.
"נָכוֹן חֶלְקִית", אָמַר יוּדִי, "לֹא קִבַּלְתִּי עֹנֶשׁ, אֲבָל אֵיךְ אֲנִי אָמוּר לְחַלֵּק אֶת הַמַּטָּלוֹת לִילָדִים? הֵם בָּטוּחַ לֹא יַקְשִׁיבוּ לִי?"
חִיּוּךְ רָחָב הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנָיו שֶׁל דִּידִי כְּאִלּוּ רַק עַכְשָׁו הֵבִין מָה הִתְרַחֵשׁ לִפְנֵי רֶגַע "הָרַב קוֹפְמָן הֵטִיל עָלֶיךָ אֶת הַתַּפְקִיד לְאַרְגֵּן אֶת הַמְּסִבָּה, אַתָּה קוֹלֵט? תּוּכַל לִבְחֹר אֵילוּ יְלָדִים יַעַזְרוּ לְךָ בְּאִרְגּוּן הַמְּסִבָּה".
"מָה זֶה יַעֲזֹור לִי?" מִלְמֵל יוּדִי. "בֶּטַח שֶׁזֶּה יַעֲזֹור," הִבְטִיחַ דִּידִי "הֲרֵי כֻּלָּם רוֹצִים לַעֲזֹר בַּמְּסִבָּה. תּוּכַל לִבְחֹור בְּשִׁימִי אִם אַתָּה רוֹצֶה, אוּלַי תִּתְחַבְּרוּ בְּמַהֲלַךְ הַהֲכָנוֹת לַמְּסִבָּה". "בֶּאֱמֶת דִּידִי," נֶאֱנַח יוּדִי "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לָמָּה אַבָּא חָשַׁב שֶׁאַתָּה מֻמְחֶה גָּדוֹל כָּל כָּךְ לְעֵצוֹת בַּחֲבֵרִים. הָעֵצוֹת שֶׁלְּךָ מוּזָרוֹת כָּל כָּךְ."
אֲבָל בְּתוֹךְ לִבּוֹ קִיוָּה יוּדִי שֶׁדִּידִי בְּכָל זֹאת צוֹדֵק.
