אורית הבלשית ילדה חוקרת עמוד הבית ספרים חרדים אונליין לקריאה

אוֹרִית הַבַּלָּשִׁית פֶּרֶק חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה🔍

בִּפְנִימִית אוֹר, גָּרָה אוֹרִית. מְפֻורְסֶמֶת בְּשֵׁם "אוֹרִית הַבַּלָּשִׁית". אִם תַּעֲלוּמָה מִתְרַחֶשֶׁת, אוֹרִית מִיָּד אֶת הָעִנְיָין חוֹקֶרֶת, יַחַד עִם חַבְרוֹתֶיהָ, כָּל דָּבָר הִיא פּוֹתֶרֶת. מֻזְמָנִים גַּם אַתֶּם לְהִצְטָרֵף, מַבְטִיחָה שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם כֵּיף!😊

תַּעֲלוּמַת הָרַעַשׁ הַמּוּזָר חֵלֶק 1

"הֵי יַעֵלִי", אָמְרָה אוֹרִית, "בָּאנוּ לִרְאוֹת אֶת הַהַמְצָאָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלָּךְ".

"כֵּן", הוֹסִיפָה שִׁיּפִי, "אֲנַחְנוּ בְּמֶתַח!"

"בֶּטַח", הִתְלַהֲבָה יַעֵלִי, "אַתֶּן חַיָּבוֹת לִרְאוֹת".

"אֵיפֹה הִיא?" הִתְפַּלְּאָה אוֹרִית.

"הִיא בְּכַף הַיָּד שֶׁלִּי", צָחֲקָה יַעֵלִי וְהֶרְאֲתָה לְאוֹרִית וְשִׁיּפִי אֶת הַחֵפֶץ שֶׁהָיָה בְּיָדָהּ, זֶה הָיָה נִרְאֶה כְּמוֹ גָּלִיל קָטָן בְּצֶבַע כָּחֹל.

"טוֹב, זֶה נִרְאֶה מְעַנְיֵן", אָמְרָה אוֹרִית בִּזְהִירוּת, "מָה זֶה?"

"זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ גָּלִיל כָּחֹל", אָמְרָה שִׁיּפִי בְּפִקְפּוּק, "אַתְּ בְּטוּחָה שֶׁזֹּאת הַהַמְצָאָה שֶׁלָּךְ?"

"תִּלְחֲצִי כָּאן", הִצְבִּיעָה יַעֵלִי עַל לַחְצָן קָטָן וְשָׁחֹר בְּצַד הַגָּלִיל. שִׁיּפִי לָחֲצָה עָלָיו בִּזְהִירוּת. הַגָּלִיל נִפְתַּח בַּשְּׁנִיָּה לְמִטְרִיָּה קְטַנָּה וּכְּחוֹלָה, אֵלֶיהָ מְחֻבָּרִים חוּטִים דַּקִּים. בִּקְצֵה הַחוּטִים הָיָה תָּלוּי רֶכֶב קָטָן עִם גַּלְגַּלִּים שֶׁהֵחֵל נוֹסֵעַ, הַמִּטְרִיָּה הַקְּטַנָּה הִתְנַפְּחָה מֵעָלָיו כְּמוֹ מַצְנֵחַ.

"אוֹוֹ!" הִתְלַהֲבוּ אוֹרִית וְשִׁיּפִי, "זֶה מַדְהִים".

"זֹאת מַתָּנָה לְשִׁירִי, אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה, הִיא בָּאָה לְבַקֵּר אוֹתִי הַיּוֹם עִם אִמָּא שֶׁלִּי בְּיוֹם הַבִּקּוּרִים הַחָדְשִׁי", סִפְּרָה יַעֵלִי בְּהִתְלַהֲבוּת. "אֲנִי קוֹרֵאת לָזֶה, רֶכֶב קַל". הַמְּכוֹנִית הַקְּטַנָּה נֶעֶצְרָה בְּפִתְאוֹמִיּוּת, הַמַּצְנֵחַ הַכָּחֹל נָפַל לַיָּדָה.

"אוֹוֵשׁ", קָרְאָה יַעֵלִי בְּאַכְזָבָה, "זֶה חַיָּב לַעֲבֹד, אֲחוֹתִי מַגִּיעָה לְכָאן עוֹד שָׁעָה".

"אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁתַּצְלִיחִי לְתַקֵּן אֶת זֶה", נִחֲמָה אוֹתָהּ אוֹרִית. 

"אוּלַי הַסּוֹלְלוֹת נִגְמְרוּ", הִצִּיעָה שִׁיּפִי.

"אוֹרִית הִנֵּה אַתְּ!" פָּרְצָה דּוֹדָה אֶסְתֵּר אֶל הַחֶדֶר. "שָׁלוֹם לָכֵן שִׁיּפִי וְיַעֵלִי", הִיא בֵּרְכָה אֶת הַבָּנוֹת. "אֲנִי מִצְטַעֶרֶת לְהַפְרִיעַ לָכֵן, אֲבָל יֵשׁ לָנוּ בְּעָיָה בַּחֲדַר הָאֹכֶל", הִיא אָמְרָה בִּדְחִיפוּת. 

"מָה קָרָה?" הִתְפַּלְּאָה אוֹרִית. 

"זֶה אָיֹוֹם וְנוֹרָא!" אָמְרָה דּוֹדָה אֶסְתֵּר. "מַשֶּׁהוּ אָיֹוֹם וְנוֹרָא קוֹרֶה בַּפְּנִימִיָּה וַאֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה לַעֲשׂוֹת! הַמְּנַהֶלֶת יָצְאָה וְתַחֲזֹר רַק בְּעוֹד שָׁעָה, כְּשֶׁהָאוֹרְחִים יַתְחִילוּ לְהַגִּיעַ".

"מָה קַרה?" נִבְהֲלוּ הַבָּנוֹת.  

"בּוֹאוּ אִתִּי לַחֲדַר הָאֹכֶל", אָמְרָה דּוֹדָה אֶסְתֵּר, "בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַבֹּקֶר שָׁמַעְנוּ שָׁם רְעָשִׁים מוּזָרִים וּדְבָרִים שֶׁזָּזִים". סִפְּרָה לָהֶן דּוֹדָה אֶסְתֵּר בַּדֶּרֶךְ. "גְּבֶרֶת גּוֹלְדְּבֵּרְג שָׁמְעָה אוֹתָן רִאשׁוֹנָה וּמִהֲרָה לְדַוֵּחַ לִי.

 זֶהוּ רַעַשׁ מוּזָר, מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת הָרַעַשׁ הַזֶּה קֹדֶם, וְהוּא מוֹפִיעַ וְנֶעֱלָם".

"אַל תִּדְאֲגִי דּוֹדָה אֶסְתֵּר", הָרְגִיעָה אוֹרִית, "נִפְתֹּר אֶת הַתַּעַלומה הַזֹּאת". 

גְּבֶרֶת גּוֹלְדְּבֵּרְג הִתְרוֹצְצָה בַּמִּטְבָּח וְסִדְּרָה מַגְּשֵׁי עוּגוֹת וְכִבּוּד, כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָן נֶאֶנְחָה אַנְחַת רְוָחָה. 

אוֹרִית שָׁלְפָה אֶת הַפִּנְקָס שֶׁלָּהּ. 

"אֲנִי צְרִיכָה לִשְׁאֹל אֶתְכֶן כַּמָּה שְׁאֵלוֹת", הִיא אָמְרָה לִגְבֶרֶת גּוֹלְדְּבֵּרְג וְדוֹדָה אֶסְתֵּר,

"אֵיפֹה בְּדִיּוּק שְׁמַעְתֶּן אֶת הַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ?" "כָּאן, בַּחֲדַר הָאֹכֶל", אָמְרָה דּוֹדָה אֶסְתֵּר.

"אֲנִי שָׁמַעְתִּי גַּם בַּמִּטְבָּח", הֵשִׁיבָה גְּבֶרֶת גּוֹלְדְּבֵּרְג.

רַעַשׁ מְשֻׁנֶּה נִשְׁמָע פִּתְאוֹם. כְּמוֹ טְפִיפוֹת רַגְלַיִם וְנִפְנוּף שֶׁל רוּחַ וְקוֹלוֹת חֲנוּקִים.

"אָז זֶה הָרַעַשׁ", אָמְרָה אוֹרִית.

"זֶה בֶּאֱמֶת רַעַשׁ מוּזָר מְאוֹד ", אָמְרָה שִׁיּפִי בְּבֶהָלָה, "מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי רַעַשׁ כָּזֶה".

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהָרַעַשׁ הִגִּיעָה מֵהָרִצְפָּה", אָמְרָה יַעֵלִי.

"לְדַעְתִּי הוּא הִגִּיעַ מִתּוֹךְ הַקִּירוֹת", הִתְנַגְּדָה שִׁיּפִי.

"נוּכַל לִבְדֹּק אֶת זֶה", הִצִּיעָה אוֹרִית. "יַעֵלִי אַתְּ תִּשְׁכְּבִי וְתַצְמִידִי אֶת הָאֹזֶן שֶׁלָּךְ לָרִצְפָּה. שִׁיּפִי, אַתְּ תַּעַמְדִי קָרוֹב לְקִיר. אֲנִי אֶעֱמֹד עַל הַשֻּׁלְחָן הַגָּבוֹהַּ הַזֶּה וְאַקְשִׁיב לְיַד הַתִּקְרָה, בְּרֶגַע שֶׁנִּשְׁמַע שׁוּב אֶת הָרַעַשׁ נְנַסֶּה לְהָבִין מֵאֵיפֹה הוּא מַגִּיעַ". הֵן הִתְיַצְּבוּ בַּמְּקוֹמוֹת וְחִכּוּ.

שׁוּב נִשְׁמַע הָרַעַשׁ הַמּוּזָר.

"הוּא לֹא מַגִּיעַ מֵהַתִּקְרָה", אָמְרָה אוֹרִית וְיָרְדָה מֵהַשֻּׁלְחָן. 

"וְגַם לֹא מֵהַקִּיר", אָמְרָה שִׁיּפִי

"הוּא מַגִּיעַ מֵהָרִצְפָּה", קָרְאָה יַעֵלִי בְּנִצָּחוֹן.

"מֵהָרִצְפָּה?" שָׁאֲלָה אוֹרִית, "מְעַנְיֵן מָה יֵשׁ מִתַּחַת לְרִצְפַּת חֲדַר הָאֹכֶל וְהַמִּטְבָּח". דּוֹדָה אֶסְתֵּר חָשְׁבָה לְרֶגַע. 

"הַמַּחְסָנִים!" הִיא קָרְאָה, "יֵשׁ שְׁנֵי מַחְסָנִים גְּדוֹלִים, מְחֻבָּרִים בֵּינֵיהֶם בְּמִסְדְּרוֹן קָצָר, בְּדִיּוּק מִתַּחַת לַחֲדַר הָאֹכֶל. אֲבָל מָה בַּמַּחְסָנִים יָכוֹל לִגְרֹם לְרַעַשׁ כָּזֶה?"

"אֲנַחְנוּ נִבְדֹּק", אָמְרָה אוֹרִית. 

"אָז קַחְנָה אֶת הַמַּפְתְּחוֹת", אָמְרָה דּוֹדָה אֶסְתֵּר וְשָׁלְפָה מִכִּיסָהּ צְרוֹר מַפְתְּחוֹת. "הַמַּפְתֵּחַ הַכָּתֹום הוּא הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל הַמַּחְסָנִים, הַדֶּלֶת לַמַּחְסָנִים נִמְצֵאת בְּצָד הַבִּנְיָן, צְבוּעָה בְּלָבָן". 

הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא…

אורית הבלשית פרק חמש עשרה - לייק לקרוא - ספרים חרדים לקריאה אונליין

2 מחשבות על “אוֹרִית הַבַּלָּשִׁית פֶּרֶק חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה🔍️”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *