דִּינִי הָיְתָה מַלְכָּה. הִיא הָיְתָה לְבוּשָׁה בְּשִׂמְלָה יְפֵיפִיָּה וְתַכְשִׁיטִים, הָיָה לָהּ שַׁרְבִיט מִזָּהָב טָהוֹר וְאַרְמוֹן מְפֹאָר. הִיא יַשְּׁנָהּ בְּמִטָּה עֲנָקִית עִם כָּרִיּוֹת פּוּךְ רַכּוֹת, שְׂמִיכוֹת צֶמֶר נְעִימוֹת וּבֻבּוֹת פַּרְוָה בְּצוּרַת דֻּבִּים וּשְׁפַנִּים. פִּתְאוֹם הִיא הִתְעוֹרְרָה. הִיא הָיְתָה לְבוּשָׁה פִּיגָ'מָה, שָׁכְבָה בַּמִּטָּה שֶׁלָּהּ עִם הַסְּדִינִים שֶׁל הֲמִיקִי מָאוּס וּבֻבַּת הַדֻּבִּי הַמָּרוּט שֶׁלָּהּ. הִיא לֹא הִצְטַעֲרָה, כִּי בְּכָל מִקְרֶה הִיא הָיְתָה מַלְכָּה, הַמַּלְכָּה שֶׁל הַגַּן. זֶה גָּרַם לָהּ לְרַצּוֹת לָלֶכֶת לַגַּן. אֲבָל קֹדֶם הִיא רָצְתָה לָטוּס.
מִיָּד כְּשֶׁנִּכְנְסָה לַמָּטוֹס רָאֲתָה אֶת הַכַּפְתּוֹר הַצָּהֹב, זֹהַר וּמְנַצְנֵץ לְיַד הַכַּפְתּוֹר הַיָּרֹק. מְעַנְיֵן אֵיךְ לֹא רָאֲתָה אֶת זֶה קֹדֶם.
הִיא חָגְרָה אֶת עַצְמָהּ בִּזְהִירוּת, לָחֲצָה עַל הַכַּפְתּוֹר הַיָּרֹק וּמִיָּד עַל הַצָּהֹב.
זֶה עָבַד!
הַמָּטוֹס הִתְקַטֵּן יַחַד אִתָּהּ, יָצָא בֵּין שְׁתֵּי מַקְלוֹת בַּסּוֹרָגִים, כָּל כָּךְ קָטָן הוּא הָיָה. כְּשֶׁהָיָה הַמָּטוֹס מִחוּץ לַחֶדֶר, חָזַר לְגָדְלוֹ הָאֲמִתִּי.
אַבָּא צָדַק! אֵיזֶה אַבָּא חָכָם יֵשׁ לָהּ.
לְאָן הִיא תָּטוּס הַיּוֹם? הִיא רָצְתָה לָטוּס רָחוֹק יוֹתֵר, לָכֵן הֵטִיסָה אֶת הַמָּטוֹס גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ, שֶׁלֹּא תִּתָּקַע בָּעֵץ שׁוּב. הִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ גְּבוֹהָה בַּשָּׁמַיִם, שֶׁהַכּוֹכָבִים נִרְאוּ פִּתְאוֹם גְּדוֹלִים כְּמוֹ פָּנָסֵי הָרְחוֹב. הָעֲנָנִים נִפְרְסוּ מִתַּחְתֶּיהָ וְנִרְאוּ כְּמוֹ צֶמֶר גֶּפֶן לָבָן.
פִּתְאוֹם הִיא רָאֲתָה מַשֶּׁהוּ נִפְלָא שֶׁגָּרַם לָהּ לַעֲצֹר אֶת הַמָּטוֹס וּלְהַנִּיחַ לוֹֹ לִנְחוֹת עַל עֲנַן צֶּמֶר גֶּפֶן.
אַרְמוֹן מְפֹאָר נִצָּב עַל הַעֲנַן, עָשׂוּי אַבְנֵי שֶׁיֵּשׁ מְפֹאָרִים, מְעֻטָּר בְּזָהָב וְיַהֲלוֹמִים.
מֻקָּף בִּשְׁעָרִים עֲנָקִיִּים וּבַפֶּתַח כָּל שַׁעַר נִצָּב שׁוֹמֵר עִם בְּגָדִים מַרְשִׁימִים וּמְפֹאָרִים.
הִיא יָרְדָה מֵהַמָּטוֹס שֶׁלָּהּ וּפָסְעָה בַּשְּׁבִיל שֶׁהוֹבִיל לָאַרְמוֹן. הַכֹּל הָיָה מְפֹאָר, גַּם הַשְּׁבִיל עָלָיו פָּסְעָה הָיָה מְעֻטָּר בְּאַבְנֵי פְּסֵיפָס זוֹהֲרִים.
פִּתְאוֹם הִבְחִינָה בְּמַשֶּׁהוּ מוּזָר. בְּצִדֵּי הַשְּׁבִיל הִתְאַסְּפוּ אֲנָשִׁים וְכֻלָּם הִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיהָ.
"הוֹד מַלְכוּתֵךְ", אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים. יַלְדָּה קְטַנָּה הִגִּיעָה מוּלָהּ, הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנֶיהָ וְהוֹשִׁיטָה לָהּ זֵר שֶׁל פְּרָחִים.
"בְּבַקָּשָׁה הַמַּלְכָּה", אָמְרָה הַיַּלְדָּה.
"אֲנִי מַלְכָּה?" נִדְהֲמָה דִּינִי.
"בְּוַדַּאי", חִיְּכָה הַיַּלְדָּה, "הַמַּלְכָּה דִּינִי, הַמַּלְכָּה שֶׁל כָּל מַמְלֶכֶת הָעֲנָנִים וְזֶה הָאַרְמוֹן שֶׁלָּךְ וְהַמְּשָׁרְתִים שֶׁלָּךְ. אֲנִי הַמְּשָׁרֶתֶת הָאִישִׁית שֶׁלָּךְ, כְּבוֹד הַמַּלְכָּה".
"מְשָׁרֶתֶת?" דִּינִי לֹא הֶאֱמִינָה.
"כֵּן", צָחֲקָה הַיַּלְדָּה, "קוֹרְאִים לִי לִיבִּי, הַתַּפְקִיד שֶׁלִּי לִדְאֹג לְכָל הַצְּרָכִים שֶׁלָּךְ. בּוֹאִי, אֲנִי אַרְאֶה לָךְ אֶת הָאַרְמוֹן".
דִּינִי הַמְּשִׁיכָה לָלֶכֶת בִּשְׁבִיל וְנוֹפְפָה בְּבַיְשָׁנוּת לַאֲנָשִׁים שֶׁהֵרִיעוּ לָהּ. כְּשֶׁהִגִּיעָה לַשַּׁעַר הָרָאשִׁי שֶׁל הָאַרְמוֹן, הִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיהָ שְׁנֵי הַשּׁוֹמְרִים וּפָתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר.
מִבִּפְנִים הָיָה הָאַרְמוֹן מְפֹאָר יוֹתֵר מִמָּה שֶׁדִּמְיְנָה. סַפּוֹת רַכּוֹת מִבַּדִּים מַבְרִיקִים, שֻׁלְחָנוֹת זָהָב וּשְׁטִיחִים רְקוּמִים. בַּתִּקְרָה הָיוּ תְּלוּיוֹת נִבְרָשׁוֹת מְפֹאָרוֹת. הַכֹּל הָיָה שֶׁלָּהּ! דִּינִי לֹא הִצְלִיחָה לִנְשֹׁם מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת. בְּתוֹךְ הָאוּלָם הַגָּדוֹל הָיָה שֻׁלְחָן רָחָב וְאָרֹךְ, בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן נִצַּב כִּיסֵּא אָדֹם מִקְּטִיפָה מַבְרִיקָה.
"בּוֹאִי", סִמְּנָה לָהּ לִיבִּי, "זֶה הַכִּסֵּא שֶׁלָּךְ".
"שֶׁלִּי"? לֹא הֶאֱמִינָה דִּינִי, "אֲבָל זֶה כִּסֵּא יָפֶה כָּל כָּךְ, מְכֻבָּד".
"בֶּטַח", צָחֲקָה לִיבִּי, "הֲרֵי אֶת הַמַּלְכָּה הַמְּכֻבֶּדֶת שֶׁלָּנוּ". דִּינִי הִתְיַשְּׁבָה, הַכִּסֵּא הָיָה רַךְ וְנָעִים. הִיא בְּקֹשִׁי הִסְפִּיקָה לֵהָנוֹת מֵהַיְּשִׁיבָה שֶׁלָּהּ עַל הַכִּסֵּא הָאָדֹם. לַחֶדֶר נִכְנְסוּ שׁוּרָה שֶׁל אֲנָשִׁים, עִם חֲלִיפוֹת שְׁחֹרוֹת כְּמוֹ שֶׁל אַבָּא. פָּנִים רְצִינִיּוֹת, פִּנְקָס עִם עֵט בְּיָדָם הֵם הִתְיַשְּׁבוּ סְבִיב הַשֻּׁלְחָן הָאָרֹךְ.
"עַכְשָׁו הַמַּלְכָּה דִּינִי תַּכְרִיז אֶת הַכְּלָלִים בַּמַּמְלָכָה", הִכְרִיז אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים בְּקוֹל.
"כְּלָלִים"? לָחֲשָׁה דִּינִי לְלִיבִּי, "אֵיזֶה כְּלָלִים?"
"מָה שֶׁאַתְּ רוֹצָה", חִיְּכָה לִיבִּי, "אַתְּ הַמַּלְכָּה וְאַתְּ מַחְלִיטָה". דִּינִי חָשְׁבָה, וּמִיָּד הֶחְלִיטָה.
"אָסוּר לְהַעֲלִיב יְלָדוֹת וִילָדִים", הִיא אָמְרָה בְּבַיְשָׁנוּת.
"אָסוּר לְהַעֲלִיב יְלָדוֹת וִילָדִים", כָּתְבוּ כָּל הָאֲנָשִׁים בַּפִּנְקָס שֶׁלָּהֶם.
"אָסוּר לְהַכְרִיחַ יְלָדוֹת וִילָדִים לֶאֱכֹל", אָמְרָה דִּינִי.
"אָסוּר לְהַכְרִיחַ יְלָדוֹת וִילָדִים לֶאֱכֹל", קָרְאוּ כָּל הָאֲנָשִׁים אַחֲרֶיהָ בַּחֲשִׁיבוּת וְרָשְׁמוּ הַכֹּל בְּדַיְקָנוּת. דִּינִי הִמְשִׁיכָה לְהַקְרִיא רְשִׁימָה שֶׁל כְּלָלִים.
"מִי שֶׁרוֹצֶה לִבְכּוֹת יָכוֹל לִבְכּוֹת בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יַגִּיד לוֹ לְהַפְסִיק אוֹ יִצְחָק עָלָיו.
אֵין צַהֲרוֹן, רַק יוֹם קָצָר כְּמוֹ יוֹם שִׁישִּׁי.
הָאֲנָשִׁים רָשְׁמוּ הַכֹּל בַּפִּנְקָס.
"תּוֹדָה רַבָּה הַמַּלְכָּה דִּינִי", הֵם הִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיהָ, "עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ לְפַרְסֵם אֶת הַכְּלָלִים בַּמַּמְלָכָה. דִּינִי הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת. אֵיזֶה יֹפִי, אֵיזוֹ מַמְלָכָה נֶהְדֶּרֶת. כַּמָּה כֵּיף לִהְיוֹת מַלְכָּה.