בַּלַּיְלָה עָלְתָה דִּינִי לַמָּטוֹס שֶׁלָּהּ. הִיא יָדְעָה בְּדִיּוּק לְאָן הִיא עוֹמֶדֶת לָטוּס, לְתַחֲנַת כִּבּוּי אֵשׁ לְקַבֵּל אֶת הַמֵּדַלְיָה שֶׁלָּהּ.
הִיא טָסָה גָּבוֹהַּ מֵעַל הָעֲנָנִים, וְאָז פִּתְאוֹם, בְּלִי הֲכָנָה הֵחֵל הַמָּטוֹס לִצְלֹל לְמַטָּה.
"מָה קָרָה?" נִבְהֲלָה דִּינִי. לַחְצָן כָּתֹם הֵחֵל מְהַבְהֵב מוּלָהּ. עַל הַלַּחְצָן הָיָה צִיּוּר שֶׁל מַשְׁאֵבַת דֶּלֶק.
"אוֹי וַאֲבוֹי!" נִבְהֲלָה דִּינִי, "אֵין לִי מַסְפִּיק דֶּלֶק בַּמָּטוֹס, בִּגְלַל זֶה הַמָּטוֹס לֹא מַצְלִיחַ לָטוּס".
הַמָּטוֹס צָלַל וְצָלַל. דִּינִי סוֹבְבָה אֶת הַהֶגֶה וְנָחֲתָה בִּזְהִירוּת בְּשָׂדֶה גָּדוֹל.
"מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו?" חָשְׁבָה דִּינִי בְּקוֹל, "אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לָטוּס בְּלִי דֶּלֶק, וְאֵין לִי טֵלֵפוֹן לְהַזְעִיק עֶזְרָה,
הִיא הָיְתָה עֲצוּבָה מְאוֹד. הִיא יָצְאָה מֵהַמָּטוֹס וְהִבִּיטָה סְבִיבָה, הַשָּׂדֶה הָיָה מֻכָּר לָהּ, הִיא לֹא הָיְתָה רְחוֹקָה מֵהַבַּיִת שֶׁלָּהּ. כַּנִּרְאֶה הַדֶּלֶק בַּמָּטוֹס נִגְמַר מַמָּשׁ מַהֵר, וְהִיא לֹא הִסְפִּיקָה לָטוּס רָחוֹק.
לִפְעָמִים בְּחֹפֶשׁ אַבָּא וְאִמָּא הוֹלְכִים אִתָּהּ וְעִם יַעֲקוֹבִּי לְטַיֵּל בַּשָּׂדֶה. בָּאָבִיב צוֹמְחִים הַרְבֵּה פְּרָחִים בַּשָּׂדֶה. כַּלָּנִיּוֹת אֲדֻמּוֹת, נַרְקִיסִים צְהֻבִּים וַאֲפִלּוּ רַקָּפוֹת וְרֻדּוֹת וְיָפוֹת. לִפְעָמִים הִיא וְאַבָּא רוֹאִים קַן נְמָלִים שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹ הַר קָטָן שֶׁבְּקָצֵהוּ חֹר, מֵהַחֹר יוֹצְאוֹת וְנִכְנָסוֹת נְמָלִים גְּדוֹלוֹת וּשְׁחֹרוֹת. הַנְּמֵלִים הוֹלְכוֹת בְּשׁוּרָה וְחֵלֶק מֵהֶן סוֹחֲבוֹת גַּרְגֵּר חִטָּה עַל הַגַּב שֶׁלָּהֶן.
זֶה מְעַנְיֵן וּמְרַתֵּק. דִּינִי אוֹהֶבֶת מְאוֹד לְטַיֵּל בַּשָּׂדֶה עִם אַבָּא וְאִמָּא. אֲבָל עַכְשָׁו הָיָה הַשָּׂדֶה חָשׁוּךְ וּבִכְלָל אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת הַפְּרָחִים הַיָּפִים.
פִּתְאוֹם שָׁמְעָה דִּינִי חֲתוּלָה מְיַלֶּלֶת בְּקִרְבַת מָקוֹם, זֶה הָיָה מַפְחִיד! הִיא נִכְנְסָה בִּמְהִירוּת לַמָּטוֹס וְסָגְרָה אַחֲרֶיהָ אֶת הַדֶּלֶת.
"מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו?" חָשְׁבָה דִּינִי בְּבֶהָלָה וּפִתְאוֹם הִרְגִּישָׁה אֶת הַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת מֵעֵינֶיהָ. רֶגַע! הֶחֱלִיטָה דִּינִי, אֲנִי לֹא אֶבְכֶּה, חַיָּב לִהְיוֹת פִּתְרוֹן. אִם אַמְשִׁיךְ לִבְכּוֹת סְתָם, אֶשָּׁאֵר כָּאן עַד הַבֹּקֶר. זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת, הִיא הָיְתָה חַיֶּבֶת לַחְזֹר הַבַּיְתָה וְלִישֹׁן לִפְנֵי שֶׁהֵל,לָהּ יִגָּמֵר. הִיא מָחֲתָה אֶת הַדְּמָעוֹת וְנִסְּתָה לַחֲשֹׁב.
פִּתְאוֹם עָלָה בָּהּ רַעֲיוֹן. אוּלַי יֵשׁ מֵיכָל שֶׁל דֶּלֶק נוֹסָף בַּמָּטוֹס? כָּכָה הִיא תּוּכַל לְמַלֵּא אֶת הַמָּטוֹס בְּדֶלֶק וְלָטוּס מִכָּאן סוֹף-סוֹף. הִיא הֵחֵלָּה לְחַפֵּשׂ. בַּהַתְחָלָה הִיא לֹא מָצְאָה שׁוּם דָּבָר, וְאָז רָאֲתָה פִּתְאוֹם יָדִית קְטַנָּה.
"מָה זֶה?" הִיא הִתְפַּלְּאָה, הִיא מָשְׁכָה בַּיָּדִית. זֹאת הָיְתָה מְגֵרָה. אֵיךְ לֹא הִבְחִינָה בַּמְּגֵרָה הַזֹּאת עַד עַכְשָׁו? הִתְפַּלְּאָה דִּינִי. הִיא פָּתְחָה אֶת הַמְּגֵרָה עַד הַסּוֹף. מֵיכָלִית שֶׁל דֶּלֶק הָיְתָה מֻנַּחַת בְּתוֹךְ הַמְּגֵרָה. "אֵיזֶה יֹפִי!" שָׂמְחָה דִּינִי כַּמָּה טוֹב שֶׁהִפְסַקְתִּי לִבְכּוֹת לֹא הִתְיָאַשְׁתִּי וְהֶחְלַטְתִּי לְחַפֵּשׂ. דִּינִי הוֹצִיאָה אֶת מֵיכָלִית הַדֶּלֶק מֵהַמְּגֵרָה וְיָצְאָה מֵהַמָּטוֹס. הִיא קְצָת חָשְׁשָׁה מֵהַחֹשֶׁךְ אֲבָל בְּדִיּוּק כָּל הָעֲנָנִים הִתְפַּזְּרוּ וְהַיָּרֵחַ הֵאִיר אֶת כָּל הַשָּׂדֶה. דִּינִי פָּתְחָה אֶת הַפְּקָק בְּצַד הַמָּטוֹס, בְּמָקוֹם בּוֹ מְמַלְּאִים אֶת הַדֶּלֶק בַּמָּטוֹס. הַפְּקָק נִפְתַּח בְּקַלּוּת. עַכְשָׁו שָׁפְכָה דִּינִי אֶת הַדֶּלֶק הַיְשֵׁר לְתוֹךְ הַמָּטוֹס. הַדֶּלֶק הִשְׁמִיעַ קוֹלוֹת בִּעְבּוּעַ בְּשָׁעָה שֶׁזָּרַם לְתוֹךְ הַמָּטוֹס.
הִיא שָׁפְכָה אֶת הַדֶּלֶק עַד שֶׁמֵּיכָלִית הַדֶּלֶק הִסְתַּיְּמָה.
"יֹפִי", שָׂמְחָה דִּינִי. הִיא נִכְנְסָה לַמָּטוֹס שֶׁלָּהּ, פָּתְחָה אֶת הַמְּגֵרָה וְהֶחֱזִירָה אֶת מֵיכָלִית הַדֶּלֶק הָרֵיקָה לְתוֹכָהּ. הִיא הִפְעִילָה אֶת הַמָּטוֹס. הַלַּחְצָן הַכָּתֹם הִפְסִיק לְהַבְהֵב, הַמָּטוֹס טָס לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּקַלּוּת.
"אֵיזֶה כֵּיף! שָׂמְחָה דִּינִי. הִיא הֵטִיסָה אֶת הַמָּטוֹס לַצְּדָדִים כְּמוֹ לוּנָה פַּארְק.
"כָּל הַכָּבוֹד לִי שֶׁהִפְסַקְתִּי לִבְכּוֹת וְהֶחְלַטְתִּי לְחַפֵּשׂ מֵיכָלִית שֶׁל דֶּלֶק בַּמָּטוֹס", קָרְאָה דִּינִי בְּהִתְלַהֲבוּת.
עַכְשָׁו הִתְלַבְּטָה מָה לַעֲשׂוֹת. מִצַּד אֶחָד הִיא רָצְתָה לָלֶכֶת לְתַחֲנַת כִּבּוּי אֵשׁ, לְקַבֵּל אֶת הַמֵּדַלְיָה שֶׁלָּהּ. מִצַּד שֵׁנִי הִיא צְרִיכָה לָלֶכֶת לְתַחֲנַת דֶּלֶק לְמַלֵּא אֶת מֵיכָלִית הַדֶּלֶק הָרֵיקָה בְּדֶלֶק. הִיא לֹא רָצְתָה שֶׁיִּקְרֶה כְּזֶה סִפּוּר שׁוּב פַּעַם. שֶׁהַדֶּלֶק שֶׁהַמָּטוֹס יִגָּמֵר וְלֹא יִהְיֶה לָהּ דֶּלֶק בַּמָּטוֹס.
הִיא חָשְׁבָה לְרֶגַע וְאָז נִזְכְּרָה בְּחַבְרוֹתֶיהָ בַּגַּן. הֲרֵי הִיא הִבְטִיחָה לְהַרְאוֹת לָהֶן אֶת הַמֵּדַלְיָה שֶׁתְּקַבֵּל. אוּלַי תֵּלֵךְ קֹדֶם לְתַחֲנַת כִּבּוּי אֵשׁ. אִם תִּזְדָּרֵז תַּסְפִּיק גַּם לְמַלֵּא אֶת הַמֵּיכָלִית דֶּלֶק לִפְנֵי שֶׁתַּחֲזֹר הַבַּיְתָה.
סיפור חמוד. אחותי קצת פחדה אבל זה נגמר טוב
היא ממש אוהבת את הסיפורים על דיני אז אני צריכה שתעלו עוד הרבה פרקים.
גם את הסיפור על כוכבי הכוכב
תודה על הסיפורים זה ממש מעניין
חמוד💕 אוהבת