עֶרֶב אֶחָד כְּשֶׁטִּיַּלְתִּי לִי בֵּין הַבִּנְיָנִים שָׁמַעְתִּי לְפֶתַע יְלָלָה שֶׁל חָתוּל. הֵצַצְתִּי פֹּה וָשָׁם וְהִנֵּה רָאִיתִי אוֹתוֹ, גּוּר חֲתוּלִים לָבָן מְנֻמָּר בִּכְתָמִים חוּמִים, יָשַׁב בֶּחָצֵר שֶׁל הַבַּיִת וְיִלֵּל.
הוּא הָיָה קָטָן כָּל כָּךְ וְהַיְּלָלוֹת שֶׁלּוֹ נִשְׁמְעוּ כְּמוֹ בְּכִי שֶׁל תִּינוֹק. לָמָּה הוּא מְיַלֵּל? הִתְפַּלֵּאתִי.
דֶּלֶת הֶחָצֵר נִפְתְּחָה, שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים עִם פִּיגָ'מוֹת יָצְאוּ לֶחָצֵר.
"אִמָּא תִּרְאִי מִי מְיַלֵּל כָּאן, זֶה חָתוּל קָטָן". אִמָּא יָצְאָה בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְהִבִּיטָה בַּחֲתַלְתּוּל הַקְּטַנְטַן. "לָמָּה הוּא בּוֹכֶה אִמָּא?"
"אוּלַי הוּא רָעֵב?" אָמְרָה אִמָּא בְּחֶמְלָה. "מְעַנְיֵן אֵיפֹה אִמָּא שֶׁלּוֹ".
"אָז בּוֹאִי נָבִיא לוֹ אֹכֶל", בִּקֵּשׁ יֶלֶד חָמוּד.
בְּוַדַּאי מוֹיְשִׁי", הִסְכִּימָה אִמָּא, אֲנִי אֲחַמֵּם לוֹ חָלָב, הוּא נִרְאֶה קָטָן כָּל כָּךְ.
"בּוֹא אֵלַי", קָרְאָה יַלְדֹּנֶת חֲמוּדָה לַחֲתַלְתּוּל, "בּוֹא לְחַנִּי". אֲבָל הַחֲתַלְתּוּל רַק הִמְשִׁיךְ לַעֲמֹד עַל רִצְפַּת הֶחָצֵר וּלְיַלֵּל. אִמָּא הִנִּיחָה לְיַד דֶּלֶת הֶחָצֵר קַעֲרִית חָלָב וּמְעַט גְּבִינָה לְבָנָה עַל צְלוֹחִית חַד-פַּעֲמִית.
הַחֲתַלְתּוּל לֹא הִתְקָרֵב, אֲבָל הִבִּיט בָּאֹכֶל.
"הוּא מְפַחֵד מֵאִתָּנוּ", קָרְאָה חֲנִי.
"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַתְּ צוֹדֶקֶת", הִסְכִּימָה אִמָּא, "בּוֹאוּ נִכָּנֵס הַבַּיְתָה וּנְחַכֶּה בְּשֶׁקֶט, בְּשֶׁקֶט". כֻּלָּם נִכְנְסוּ אֶל הַבַּיִת וְעָמְדוּ בִּדְמָמָה, רָאִיתִי רַק אֶת קַצְווֹת נַעֲלֵי הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם. בָּרֶגַע שֶׁהֶחָצֵר הִתְרוֹקְנָה הִתְקָרֵב הַחֲתַלְתּוּל לַחֲלַב וְהֵחֵל לְלַקֵּק בְּרַעַבְתָנוּת. הַיְלָדִים לֹא עִמְדוּ בַּפִּתּוּי וְיָצְאוּ אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי מֵהַבַּיִת וְהִבִּיטוּ עַל הַחֲתַלְתּוּל הַקָּטָן. עַכְשָׁו, כְּשֶׁהָיָה עָסוּק בַּאֲכִילָה לֹא הִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם וְהִמְשִׁיךְ לֶאֱכֹל.
"הוּא כָּל כָּךְ חָמוּד", הִתְלַהֵב מוֹיְשִׁי. הַחֲתַלְתּוּל סִיֵּם עִם הַחֲלַב לִקֵּק קְצָת מֵהַגְּבִינָה וְאָז נִשְׁכָּב לוֹ עַל הָרִצְפָּה בֵּין הַיְּלָדִים וְהִבִּיט בָּהֶם.
"אֲנִי יָכוֹל לְלַטֵּף אוֹתוֹ?" בִּקֵּשׁ הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל.
"כֵּן אִיצִיק", הִסְכִּימָה אִמָּא, "אֲבָל תִּשְׁטֹף יָדַיִם אַחַר כָּךְ".
הַיְּלָדִים לִטְּפוּ אֶת הַחֲתַלְתּוּל וְהוּא הִמְהֵם בַּהֲנָאָה.
"אִמָּא אֶפְשָׁר לִשְׁמֹר עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה שֶׁלָּנוּ?" שַׁאֲלָהּ חֲנִי.
"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא קָטָן מִדַּי", אָמְרָה אִמָּא וְהִבִּיטָה סְבִיבָה, "אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהוּא צָרִיךְ אֶת אִמָּא שֶׁלּוֹ עֲדַיִן".
"אֲבָל הוּא כָּל כָּךְ חָמוּד", הִצְטַעֵר מוֹיְשִׁי.
"אִיצִיק", בִּקְּשָׁה אִמָּא, "תִּפְתַּח אֶת שַׁעַר הֶחָצֵר שֶׁלָּנוּ שֶׁפּוֹנֶה אֶל הָרְחוֹב, אוּלַי אִמָּא חֲתוּלָה תִּכָּנֵס מִשָּׁם". אִיצִיק פַּתַּח אֶת הַשַּׁעַר שֶׁפּוֹנֶה אֶל הָרְחוֹב.
"חֲתוּלִי בּוֹא אֵלַי", קָרְאוּ הַיְּלָדִים לַחֲתַלְתּוּל שֶׁהִסְתּוֹבֵב בֶּחָצֵר וִילֵל בַּהֲנָאָה, מִדֵּי פַּעַם הוּא הִתְקָרֵב לְאֶחָד הַיְּלָדִים לְקַבֵּל לִטּוּף.
"מָה נַעֲשֶׂה?" דָּאֲגָה אִמָּא. "כְּבָר מְאֻחָר וְאִמָּא שֶׁלּוֹ לֹא נִמְצֵאת בַּסְּבִיבָה, אֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קַר בַּלַּיְלָה".
"אוּלַי נָבִיא לוֹ שְׂמִיכָה יְשָׁנָה", הִצִּיעָה חֲנִי, "יֵשׁ כָּל מִינֵי שְׂמִיכוֹת יְשָׁנוֹת שֶׁרָצִית לִזְרֹק, נָכוֹן? אָז בּוֹאִי נָשִׁים לוֹ שְׂמִיכָה".
"אֲנַחְנוּ נִבְנָה לוֹ בַּיִת", קָרְאוּ מוֹיְשִׁי וְאִיצִיק "נָשִׁים אֶת הַשְּׂמִיכָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כָּכָה יִהְיֶה לוֹ חַם וְנָעִים, עַד שֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ תַּגִּיעַ".
"זֶה רַעֲיוֹן טוֹב", הִסְכִּימָה אִמָּא, "תִּבְנוּ לוֹ בַּיִת".
