עֶרֶב אֶחָד הָיִיתִי מְשֻׁעֲמָם מְאוֹד, הֶחְלַטְתִּי לָרֶדֶת וּלְהָצִיץ לִרְאוֹת, מָה קוֹרֶה לְמַטָּה לַמְרוֹת שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹד לֹא שָׁקְעָה לְגַמְרֵי. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְמַטָּה וְהֵצַצְתִּי עַל הָרְחוֹב, הִתְפַּלֵּאתִי מְאוֹד.
רָאִיתִי אַבָּא וּשְׁנֵי יְלָדִים מְקַרְצְפִים וּמְנַקִּים אֶת הָאוֹטוֹ שֶׁלָּהֶם. בַּחֲצַר אַחַד הַבָּתִּים נִעֲרָה יַלְדָּה שָׁטִיחַ גָּדוֹל וְאָז דָּפְקָה עָלָיו וְהוֹצִיאָה מִמֶּנִּי אָבָק.
כְּשֶׁהֵצַצְתִּי לְחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים, הִתְפַּלֵּאתִי אֲפִלּוּ יוֹתֵר.
רָאִיתִי אִמָּהוֹת מְנַקּוֹת אֶת הַבַּיִת, אָבוֹת שֶׁמְּנַעֲרִים סְפָרִים וִילָדוֹת וִילָדִים שֶׁשּׁוֹטְפִים קִירוֹת וְחַלּוֹנוֹת.
כֻּלָּם, כֻּלָּם. נִקּוּ, שִׁפְשְׁפוּ וְקִרְצְפוּ.
"מָה קוֹרֶה לַאֲנָשִׁים הַיּוֹם?" מִלְמַלְתִּי לְעַצְמִי בְּתִמָּהוֹן.
הִמְשַׁכְתִּי לְשׁוֹטֵט וּלְהִתְפַּלֵּא, פִּתְאוֹם שָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד הַחַלּוֹנוֹת קוֹל שֶׁל יֶלֶד קָטָן שָׁר: "מָה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה…" הֵצַצְתִּי בַּחַלּוֹן, הַיֶּלֶד עָמַד וְשָׁר בְּהִתְלַהֲבוּת.
"אַתָּה שָׁר כָּל-כָּךְ יָפֶה יוֹנָתָן", הֶחֱמִיאָה לוֹ אִמָּא שֶׁל הַיֶּלֶד, שֶׁשָּׁאֲבָה אֶת הַמִּטָּה בְּשׁוֹאֵב אָבָק.
"אֲנִי אָשִׁיר אֶת זֶה בְּלֵיל הַסֵּדֶר", קָפַץ יוֹנָתָן בְּשִׂמְחָה.
לֵיל הַסֵּדֶר? חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, מְעַנְיֵן מָה זֶה.
""אִמָּא, אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁאֹב אֶת הַמִּטָּה, בְּבַקָּשָׁה", בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן.
"בְּסֵדֶר", הִסְכִּימָה אִמָּא, "בּוֹא תַּחֲזִיק יַחַד אִתִּי אֶת הַשּׁוֹאֵב".
יוֹנָתָן הֶחֱזִיק אֶת הַשּׁוֹאֵב יַחַד עִם אִמָּא וְהֵם שָׁאֲבוּ אֶת הַמִּטָּה.
"נוֹצִיא אֶת כָּל הֶחָמֵץ", שָׂמַח יוֹנָתָן, "כָּל הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה נָקִי נָקִי".
"אָה, חָמֵץ". פִּתְאוֹם נִזְכַּרְתִּי שֶׁבַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה רָאִיתִי אֲנָשִׁים וִילָדִים שׂוֹרְפִים לֶחֶם וְעוּגִיּוֹת בַּמְּדוּרוֹת, לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, כַּנִּרְאֶה שֶׁזֶּה חָמֵץ.
אַחֲרֵי שֶׁאִמָּא וְיוֹנָתָן סִיְּמוּ לִשְׁאֹב אֶת הַמִּטָּה, הֵם הֵחֵלּוּ לִשְׁאֹב אֶת הַשָּׁטִיחַ . כָּל-כָּךְ נָקִי כָּאן, הִבַּטְתִּי בְּהִתְלַהֲבוּת בְּרָהִיטִים הַנְּקִיִּים, חֲבָל שֶׁאֵין לִי שׁוֹאֵב כָּזֶה, הָיִיתִי מְנַקֶּה אֶת הֶעָנָן שֶׁלִּי לִכְבוֹד הַחַג.
"אִמָּא", נִכְנְסָה יַלְדָּה נִסְעֶרֶת לַחֶדֶר, דְּמָעוֹת בְּעֵינֶיהָ. "אִמָּא אִבַּדְתִּי אֶת הַטַּבַּעַת הַיָּפָה שֶׁלִּי, שֶׁקָּנִית לִי לִכְבוֹד הַחַג".
"אוֹי וַאֲבוֹי, דָּסִי!" נִבְהֲלָה אִמָּא, "אֵיךְ הִיא נֶאֶבְדָה?"
"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת?" בָּכְתָה דָּסִי, "הִיא הָיְתָה מֻנַּחַת בְּקֻפְסָה שֶׁלָּהּ, וּפִתְאוֹם רָאִיתִי שֶׁהַקֻּפְסָה רֵיקָה, הַטַּבַּעַת לֹא שָׁם".
"אַל תִּבְכִּי", חִבְּקָה אִמָּא אֶת דָּסִי, "בּוֹאִי נֵלֵךְ לַחֶדֶר שֶׁלָּךְ, אֲנִי אֶעֱזֹר לָךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַטַּבַּעַת".
"גַּם אֲנִי אֶעֱזֹר לָךְ", הִתְנַדֵּב יוֹנָתָן. שְׁלָשְׁתָּם יָצְאוּ מֵהַחֶדֶר לְכִוּוּן הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, מִהַרְתִּי לַחַלּוֹן לְיַד וְהִסְתַּכַּלְתִּי.
"בּוֹאוּ נְחַפֵּשׂ הֵיטֵב", אָמְרָה אִמָּא, "אוּלַי מִישֶׁהוּ הֵזִיז אֶת הַקֻּפְסָה וְהַטַּבַּעַת בְּטָעוּת נָפְלָה. אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁנִּמְצָא אוֹתָהּ, הֲרֵי לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהִיא בָּרְחָה לָהּ וְהִתְחַבְּאָה פִּתְאוֹם, הִיא בֶּטַח נִמְצֵאת כָּאן בַּחֶדֶר".
אִמָּא בָּדְקָה בְּמִכְתָּבִיָּה, יוֹנָתָן הִסְתַּכֵּל מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה וְדָסִי חִפְּשָׂה בָּאָרוֹן.
הַטַּבַּעַת לֹא הָיְתָה בְּשׁוּם מָקוֹם. דָּסִי הָיְתָה עֲצוּבָה מְאוֹד.
אַבָּא נִכְנַס אֶל הַחֶדֶר וְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל הַמְּחַפְּשִׂים בִּפְלִיאָה. "מָה אַתֶּם עוֹשִׂים?" הוּא שָׁאַל.
"אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים אֶת הַטַּבַּעַת שֶׁל דָּסִי", הִסְבִּיר יוֹנָתָן, "הִיא נֶעֶלְמָה".
"זֶה מְאוֹד מוּזָר", אָמְרָה אִמָּא מֻטְרֶדֶת, "הִיא פָּשׁוּט נֶעֶלְמָה".
"אוּלַי כְּדַאי לְטַאְטֵא אֶת הַחֶדֶר", הִצִּיעַ אַבָּא, "הַמַּטְאֲטֵא אוֹסֵף אֶת כָּל הַלִּכְלוּכִים מֵהָרִצְפָּה. אִם הַטַּבַּעַת נָפְלָה עַל הָרִצְפָּה, הַמַּטְאֲטֵא יֶאֱסֹף גַּם אוֹתָהּ".
"רַעְיוֹן טוֹב", שָׂמְחָה אִמָּא.
יוֹנָתָן רָץ לְהָבִיא מַטְאֲטֵא וְאַבָּא טִאְטֵא אֶת הַחֶדֶר בִּיסוֹדִיּוּת.
נוּ? שְׁאֵלָה אִמָּא מָצָאתָ אֶת הַטַּבַּעַת?
"לֹא", אָמַר אַבָּא, "הַטַּבַּעַת לֹא כָּאן וְגַם אֵין בִּכְלָל לִכְלוּכִים עַל הָרִצְפָּה".
"בִּגְלַל שֶׁשָּׁאַבְתִּי קֹדֶם אֶת הַחֶדֶר", הִסְבִּירָה דָּסִי, "אָז מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו?" הוֹסִיפָה דָּסִי בְּעֶצֶב, "לֹא תִּהְיֶה לִי טַבַּעַת חֲדָשָׁה לִכְבוֹד הַחַג?"
אַבָּא וְאִמָּא לֹא הִסְפִּיקוּ לַעֲנוֹת, כִּי יוֹנָתָן קָרָא פִּתְאוֹם בְּהִתְלַהֲבוּת: "אֲנִי יוֹדֵעַ אֵיפֹה הַטַּבַּעַת! "בּוֹאוּ אִתִּי לַחֶדֶר שֶׁלִּי". יוֹנָתָן יָצָא מִן הַחֶדֶר בְּרִיצָה, אַבָּא אִמָּא וְדָסִי הַמֻּפְתָּעִים, יָצְאוּ אַחֲרָיו.
רִחַפְתִּי גַּם אֲנִי בִּמְהִירוּת לַחַלּוֹן הַשֵּׁנִי וְהֵצַצְתִּי לְחַדְרוֹ שֶׁל יוֹנָתָן.
"הִיא נִמְצֵאת כָּאן!" הִצְבִּיעַ יוֹנָתָן עַל שׁוֹאֵב הָאָבָק, שֶׁעָמַד בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר שֶׁלּוֹ.
"אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַשּׁוֹאֵב שָׁאַב אֶת הַטַּבַּעַת כְּשֶׁדָּסִי נִקְּתָה אֶת הַחֶדֶר".
"כָּל הַכָּבוֹד עַל הָרַעְיוֹן", שִׁבֵּחַ אַבָּא אֶת יוֹנָתָן.
"אֲנִי אֶבְדֹּק אֶת הַשּׁוֹאֵב", אָמְרָה אִמָּא. הִיא לָקְחָה קֻפְסָה גְּדוֹלָה הוֹצִיאָה אֶת שַׂקִּית הָאָבָק מִתּוֹךְ בֶּטֶן הַשּׁוֹאֵב וְשָׁפְכָה אֶת הָאָבָק לְתוֹךְ הַקֻּפְסָה. "צָדַקְתָּ יוֹנָתָן", קָרְאָה אִמָּא בְּהִתְלַהֲבוּת. "הַטַּבַּעַת כָּאן". הִיא שָׁלְפָה טַבַּעַת קְטַנָּה, מְצֻפָּה בְּאָבָק מִתּוֹךְ הַקֻּפְסָה.
"הַטַּבַּעַת שֶׁלִּי", שָׂמְחָה דָּסִי. "תּוֹדָה יוֹנָתָן, הִיא חִבְּקָהּ אֶת אָחִיהָ הַקָּטָן, "בִּזְכוּתְךָ מָצָאנוּ אֶת הַטַּבַּעַת. עַכְשָׁו אֲנִי אֵלֵךְ לְנַקּוֹת אוֹתָהּ חָזָק, חָזָק, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר עָלֶיהָ שׁוּם פֵּרוּר שֶׁל חָמֵץ.
יוֹנָתָן וְדָסִי רָצוּ בְּשִׂמְחָה מֵהַחֶדֶר לְנַקּוֹת אֶת הַטַּבַּעַת.
אֵיזֶה יֶלֶד חָכָם, חִיַּכְתִּי לְעַצְמִי וְרִחַפְתִּי מִשָּׁם לַשָּׁמַיִם, לִכְתֹּב לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה.
סיפור חמוד.
גם לנו השואב שאב שרשרת וכמעט זרנו אותה, כדאי לכולם לשים לב.
מהמםםם!!!
תמונות יפות