הַשֶּׁמֶשׁ הֵחֵלָּה לִשְׁקֹעַ, זֹאת הַשָּׁעָה שֶׁאֲנִי הֲכִי אוֹהֵב. רִחַפְתִּי לַהֲנָאָתִי בַּשָּׁמַיִם שֶׁהֵחֵלּוּ לְהַחְשִׁיךְ, לְפֶתַע שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת רוֹעֲשִׁים.
הִסְתּוֹבַבְתִּי לְאָחוֹר, הַקּוֹלוֹת בָּקְעוּ מִתּוֹךְ חַלּוֹן בְּקוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה, נֶעֱמַדְתִּי עַל קְצֵה הַחַלּוֹן וְהִקְשַׁבְתִּי.
"זֹאת הַנַּדְנֵדָה שֶׁלִּי!" צָעַק יֶלֶד בְּתוֹךְ הַחֶדֶר. "אֲנִי לֹא מַרְשֶׁה לוֹ לָגַעַת לִי בַּנַּדְנֵדָה".
הֵצַצְתִּי פְּנִימָה, יַלְדּוֹן קָטָן וְחָמוּד, שֵׂעָר מְתֻלְתָּל עַד כְּתֵפָיו עָמַד בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר, פָּנָיו כּוֹעֲסוֹת. לְיַד הַיֶּלֶד נִצְּבָה נַדְנֵדָה יָפָה מֵעֵץ וּבְתוֹכָהּ תִּינוֹק קָטָן וּמָתוֹק.
"אִמָּא! תִּקְּחִי אֶת אִיצִיק מִכָּאן! הוּא מַפְרִיעַ לִי. הוּא כָּל הַזְּמַן בָּא לַנַּדְנֵדָה שֶׁלִּי". הִמְשִׁיךְ הַיֶּלֶד לִקְרֹא.
אִמָּא נִכְנְסָה לַחֶדֶר
"לָמָּה אַתָּה כּוֹעֵס אֵפִי?"
"בִּגְלַל אִיצִיק". רַקַּע אֵפִי בְּרַגְלוֹ. "הוּא כָּל הַזְּמַן לוֹקֵחַ לִי אֶת הַנַּדְנֵדָה הַחֲדָשָׁה.
תִּקְּחִי אוֹתוֹ. שִׂימִי אוֹתוֹ בָּעֲרִיסָה שֶׁלּוֹ וְזֶהוּ!"
מֵהַנַּדְנֵדָה נִשְׁמַע קוֹל צְחוֹק תִּינוֹקִי.
אִיצִיק הַמְּאֻשָּׁר יָשַׁב וְצָחַק תּוֹךְ שֶׁהוּא מְנַדְנֵד אֶת עַצְמוֹ.
"תִּרְאֶה עַד כַּמָּה הוּא שָׂמֵחַ", אָמְרָה אִמָּא לְאֵפִי, "אוּלַי נְנַדְנֵד אוֹתוֹ בְּיַחַד קְצָת, שֶׁגַּם הוּא יֵהָנֶה מֵהַנַּדְנֵדָה הַחֲדָשָׁה, אַחַר כָּךְ אֶקַּח אוֹתוֹ.
"לֹא מַסְכִּים!" רַקַּע אֵפִי. "זֹאת הַנַּדְנֵדָה שֶׁלִּי! רַק שֶׁלִּי!"
"אֲבָל הִתְנַדְנַדְתָּ הַרְבֵּה זְמַן", הִזְכִּירָה אִמָּא לְאֵפִי.
"לֹא אִכְפַּת לִי!" קָרָא אֵפִי, "הַנַּדְנֵדָה שֶׁלִּי."
"חֲבָל!" אִמָּא נִגְּשָׁה לְנַדְנֵדָה, לָקְחָה אֶת אִיצִיק הֶחָמוּד בְּיָדֶיהָ.
אִיצִיק קְצָת הִתְרַגֵּז וְנִסָּה לַחֲזֹר מִיָּדֶיהָ שֶׁל אִמָּא לְנַדְנֵדָה.
"בּוֹא חֲמוּדִי" אָמְרָה אִמָּא, "הוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ עַל הָרִצְפָּה וְהִנִּיחָה לְיָדוֹ קֻפְסַת קַשְׁקְשָׁנִים."
אֵפִי עָמַד עֲדַיִן בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר.
"קָדִימָה אֵפִי! לֵךְ לְנַדְנֵדָה" אָמְרָה אִמָּא, "לָקַחְתִּי אֶת אִיצִיק כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְהִתְנַדְנֵד בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁבִּקַּשְׁתָּ, אָז תִּזְדָּרֵז כִּי עוֹד מְעַט אַתֶּם צְרִיכִים כְּבָר לָלֶכֶת לִישֹׁן".
אִיצִיק הַקָּטָן הֵחֵל לְהוֹצִיא בְּיָדָיו הַקְּטַנּוֹת קַשְׁקְשָׁנִים מֵהַקֻּפְסָא, הוּא הוֹצִיא טֵלֵפוֹן צַעֲצוּעַ קָטָן וְצִבְעוֹנִי."
אֵפִי נִגַּשׁ אֵלָיו וְלָקַח אֶת הַטֵּלֵפוֹן. אִיצִיק הֵחֵל לִבְכּוֹת.
"לָמָּה אַתָּה לוֹקֵחַ לוֹ?" אָמְרָה אִמָּא בְּכַעַס, "הִיא לִטְּפָה אֶת אִיצִיק וְהִנִּיחָה בְּיָדָיו תֹּף יָרֹק, בְּצוּרַת צָב" ."זֶה שֶׁלִּי!" כַּעַס אֵפִי וְנִסָּה לְהִתְקָרֵב לְאִיצִיק לָקַחַת מִמֶּנּוּ אֶת הַתֹּף.
כָּעֵת אִמָּא לֹא נָתְנָה לוֹ לְהִתְקָרֵב לְאִיצִיק. הִיא לָקְחָה אֶת יָדוֹ שֶׁל אֵפִי וְקִרְבָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ.
"תֵּן לוֹ לְשַׂחֵק בְּתֹף", הִיא אָמְרָה בְּתֹקֶף. רָצִיתָ לְשַׂחֵק בַּנַּדְנֵדָה, לֹא?"
"אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה גַּם אֶת הַמִּשְׂחָקִים הָאֵלֶּה", קָרָא אֵפִי, הוּא גָּרַר אֶת קֻפְסַת הַמִּשְׂחָקִים אַחֲרָיו אֶל הַנַּדְנֵדָה, הִתְיַשֵּׁב עָלֶיהָ וְהִצְמִיד אֶת קֻפְסַת הַקַּשְׁקְשָׁנִים אֵלָיו.
אִיצִיק נִשְׁאַר לָשֶׁבֶת עַל מְקוֹמוֹ, מַבִּיט בְּהִתְלַהֲבוּת עַל אֵפִי, צוֹחֵק וּמֵנִיף אֶת הַתֹּף הַיָּרֹק בְּעַלִּיזוּת.
"תַּפְסִיק לִצְחֹק!" צָעַק עָלָיו אֵפִי. אֲבָל אִיצִיק לֹא הֵבִין וְרַק צָחַק וְהֵנִיף אֶת הַתֹּף בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה יוֹתֵר.
אִמָּא נֶאֶנְחָה. הִיא הִתְיַשְּׁבָה עַל הַמִּטָּה קָרוֹב לְנַדְנֵדָה עָלֶיהָ יָשַׁב אֵפִי.
"לֹא תּוּכַל לְהִתְנַדְנֵד כְּשֶׁקֻּפְסַת הַקַּשְׁקְשָׁנִים צְמוּדָה לְנַדְנֵדָה" הִיא אָמְרָה לוֹ, "תֵּן לִי אֶת הַקֻּפְסָא אֲנִי אֶשְׁמֹר לְךָ עָלֶיהָ".
"אֲבָל אַתְּ תִּתְּנִי אוֹתָהּ לְאִיצִיק", יְלֵל אֵפִי.
"לָמָּה לֹא?" אָמְרָה אִמָּא. "גַּם לְאִיצִיק מֻתָּר לְשַׂחֵק בַּמִּשְׂחָקִים וּלְהִתְנַדְנֵד בַּנַּדְנֵדָה, הֲרֵי גַּם הוּא יֶלֶד בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ, וַאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ כָּל כָּךְ".
"אֲבָל הַמִּשְׂחָקִים הֵם רַק שֶׁלִּי, אִיצִיק הוּא תִּינוֹק", הִתְעַקֵּשׁ אֵפִי.
אִמָּא חִיְּכָה, "אַתָּה יוֹדֵעַ מָתַי קָנִינוּ לְךָ אֶת הַמִּשְׂחָקִים הָאֵלֶּה? כְּשֶׁהָיִיתָ תִּינוֹק. מַמָּשׁ בְּגִילוֹ שֶׁל אִיצִיק. תָּמִיד הָיִיתָ סַקְרָן וְאַהֲבַת מִשְׂחָקִים חֲדָשִׁים. רָצִינוּ לְשַׂמֵּחַ אוֹתְךָ וּבֶאֱמֶת שִׂמְחַת כָּל כָּךְ, מַמָּשׁ כְּמוֹ אִיצִיק הֶחָמוּד שֶׁמְּתוֹפֵף בְּתֹף, תִּרְאֶה עַד כַּמָּה הוּא שָׂמֵחַ, נָכוֹן שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת הַתִּינוֹק שֶׁלָּנוּ?"
אֵפִי הִנְהֵן. כֵּן. הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ.
"אִם אוֹהֲבִים מִישֶׁהוּ, אָז רוֹצִים שֶׁהוּא יִשְׂמַח" הִסְבִּירָה אִמָּא.
אִיצִיק זָרַק אֶת הַתֹּף הַיָּרֹק וְזָחַל אֲלֵיהֶם, הוּא נֶעֱמָד עַל הַנַּדְנֵדָה וְהִבִּיט בְּאִמָּא וּבְאֵפִי.
"אַתָּה רוֹצֶה לְהִתְנַדְנֵד"? נָכוֹן חֲמוּדִי? "אָמְרָה אִמָּא".
"מָה אַתָּה אוֹמֵר אֵפִי"? אוּלַי תִּתְנַדְנְדוּ יַחַד? אֵפִי הִתְלַבֵּט.
רָאִיתִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְוַתֵּר, אֲבָל אָז זָז קְצָת וּפִנָּה מָקוֹם לְאִיצִיק. "אֵיזֶה צַדִּיק!" שִׂמְחָה אִמָּא. "אֵיךְ אַתָּה מְוַתֵּר יָפֶה".
הִיא הוֹשִׁיבָה אֶת אִיצִיק מוּל אֵפִי וְנִדְנְדָה אֶת שְׁנֵיהֶם, אִיצִיק וְאֵפִי צָחֲקוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי.
צָחַקְתִּי גַּם אֲנִי, בְּשֶׁקֶט לְעַצְמִי.
כָּל כָּךְ יָפֶה לִרְאוֹת אַחִים שֶׁמְּוַתְּרִים זֶה לָזֶה וְלֹא רָבִים. אֵפִי וְאִיצִיק הִמְשִׁיכוּ לְהִתְנַדְנֵד וְלִצְחֹק וַאֲנִי רִחַפְתִּי מִשָּׁם לְמַעְלָה לַשָּׁמַיִם, לִכְתֹּב לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה.
