סִפּוּר אֶחָד לִפְנֵי הַשֵּׁנָה פֶּרֶק חֲמִישִׁי
כוֹכָבִי הַכּוֹכָב הַחֲמוּד, מְסַפֵּר לָנוּ סִפּוּר לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ לַיְלָה טוֹב וּמָלֵא חֲלוֹמוֹת נְעִימִים.
עֶרֶב אֶחָד טִיַּלְתִּי בֵּין הָעֲנָנִים, זֶה הָיָה נָעִים לְהַרְגִּישׁ אֶת הַמַּגָּע הָרַךְ וְהַמְּלַטֵּף שֶׁלָּהֶם. כְּבָר הִתְחַלְתִּי לַחֲשֹׁב שֶׁהַיּוֹם לֹא אֵרֵד לְמַטָּה לִרְחוֹבוֹת, פָּשׁוּט אֶשָּׁאֵר כָּאן עַל הָעֲנָנִים וְאָנוּחַ.
לְפֶתַע שָׁמַעְתִּי דְּפִיקוֹת, בּוּמִים חֲזָקִים וְקוֹלוֹת שִׁירָה רָמִים.
הִחְלַקְתִּי בִּמְהִירוּת לִמְקוֹר הָרַעַשׁ וְהִצַצְתִּי בְּחַלּוֹן הַמִּטְבָּח.
שְׁנֵי יְלָדִים חֲמוּדִים יָשְׁבוּ עַל הָרִצְפָּה. סִירִים, מְכַסִּים וּמַחֲבַתּוֹת פְּרוּסִים לִפְנֵיהֶם וְהֵם שָׁרִים וּמְזַמְּרִים בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת.
"תּוֹרַת ה' תְּמִימָה, תּוֹרַת ה..", "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה…"
הַיְּלָדִים הָיוּ כָּל כָּךְ מְרֻכָּזִים בְּשִׁירָה שֶׁלֹּא הִבְחִינוּ כַּמָּה רַעַשׁ הֵם עוֹשִׂים.
לְיַד הַיְּלָדִים יָשְׁבָה יַלְדָּה קְטַנָּה עִם שֵׂעָר צָהֹב וְשִׂמְלָה צְהֻבָּה וְהִקְשִׁיבָה בָּעִנְיָן.
"מוֹיְשִׁי, יַענְקִי, תָּשִׁירוּ מֹשֶׁה אֱמֶת", הִיא בִּקְּשָׁה, "אֲנִי רוֹצָה לִקְפֹּץ".
"בְּסֵדֶר שִׁיפִי", הִסְכִּימוּ מוֹיְשִׁי וְיַענְקִי.
"מֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת", הֵם שָׁרוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת וְשִׁיפִי קָפְצָה וְקָפְצָה וְהָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת.
"עַכְשָׁיו בּוֹאוּ נָשִׁיר שִׁירִים שֶׁלֹּא קְשׁוּרִים לְשִׂמְחַת תּוֹרָה", אָמַר אֶחָד הַיְּלָדִים, "הֲרֵי חַג שִׂמְחַת תּוֹרָה כְּבָר הִסְתַּיֵּם".
עַכְשָׁיו פָּתְחוּ הַיְּלָדִים בַּמַּחְרֹזֶת שִׁירִים, מְלַוִּים אֶת עַצְמָם בִּרְעָשִׁים צוֹרְמֵי אָזְנַיִם.
הֵם הָיוּ כָּל כָּךְ עֲסוּקִים שֶׁלֹּא הִבְחִינוּ שֶׁשִׁיפִי הַקְּטַנָּה הֵחֵלָּה לְהִשְׁתַּעֲמֵם וְגַם לְהִתְעַצְבֵּן.
"דַּייי!" הִיא קָרְאָה, "זֶה עוֹשֶׂה לִי רַעַשׁ לֹא נָעִים בָּאָזְנַיִם", תַּפְסִיקוּ!
אֲבָל הַיְּלָדִים לֹא שָׁמְעוּ, הֵם הָיוּ עֲסוּקִים בְּלָשִׁיר וּלְתוֹפֵף.
שִׁיפִי קָמָה מִמְּקוֹמָהּ וְגָרְרָה כִּסֵּא לְכִוּוּן הַשַּׁיִשׁ. נִבְהַלְתִּי, לָמָּה הִיא רוֹצָה לְטַפֵּס עַל הַכִּסֵּא? הֲרֵי הַשַּׁיִשׁ גָּבוֹהַּ וְיֵשׁ שָׁם דְּבָרִים מְסֻכָּנִים כָּל כָּךְ, סַכִּינִים וְכוֹסוֹת זְכוּכִית שֶׁיְּכוֹלִים לְהִשָּׁבֵר וְלִפְצֹעַ אוֹתָהּ.
רָצִיתִי לְהַזְהִיר אֶת הַיְּלָדִים שֶׁכְּלָל לֹא שָׂמוּ לֵב לְמַעֲשֶׂיהָ שֶׁל הַקְּטַנָּה.
אֲבָל הֲרֵי אֲנִי רַק כּוֹכָב וַאֲנִי לֹא יָכוֹל לְדַבֵּר, הִבַּטְתִּי בְּמֶתַח עַל מַעֲשֶׂיהָ שֶׁל שִׁיפִי.
הִיא טִפְּסָה מֵהַכִּסֵּא עַל הַשַּׁיִשׁ וּפָתְחָה אָרוֹן קָטָן וְגָבוֹהַּ, מִשָּׁם שָׁלְפָה חֲבִילַת צֶמֶר גֶּפֶן. לְאַחַר מִכֵּן סָגְרָה אֶת הָאָרוֹן וְיָרְדָה מְרֻצָה מֵהַכִּסֵּא, הִתְיַשְּׁבָה עַל הַכִּסֵּא וְהֵחֵלָּה מוֹצִיאָה מֵהַחֲבִילָה חֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל צֶמֶר גֶּפֶן וְנִסְּתָה לִתְחֹב אוֹתָם לְאָזְנֶיהָ.
נִבְהַלְתִּי. מָה יִהְיֶה אִם אַחַת הַחֲתִיכוֹת תִּכָּנֵס עָמֹק מִדַּי לְאָזְנֶיהָ שֶׁל שִׁיפִי? צֶמֶר הַגֶּפֶן כִּסָּה לְגַמְרֵי אֶת אָזְנֶיהָ שֶׁל שִׁיפִי וְהֵן נִרְאוּ עַכְשָׁו כְּמוֹ עֲנָנִים קְטַנִּים וּלְבָנִים.
הִיא הָיְתָה מְרֻצֶּה מְאוֹד מֵעַצְמָהּ.
עַכְשָׁו יָרְדָה שִׁיפִי מֵהַכִּסֵּא וְהִתְיַשְּׁבָה לְיַד הַיְּלָדִים.
סוֹף סוֹף הִפְסִיקוּ הַיְּלָדִים לָשִׁיר וּלְתוֹפֵף. הֵם הִבִּיטוּ בְשִׁיפִי הַקְּטַנָּה וּבְאָזְנֶיהָ הַלְּבָנוֹת וְצָחֲקוּ.
"אַתְּ נִרְאֵית כְּמוֹ כִּבְשָׂה", אָמַר אֶחָד מֵהֶם. "דַּי יַענְקִי", גָּעַר בּוֹ מוֹיְשִׁי, "אַל תַּעֲלִיב אוֹתָהּ".
"אֲנִי בִּכְלָל לֹא נֶעֱלֶבֶת", הִרְגִּיעָה שִׁיפִי. "אֲנִי אוֹהֶבֶת כְּבָשִׂים, הֵן חֲמוּדוֹת מְאוֹד".
"אֲבָל לָמָּה שַׂמְתְּ אֶת הַצֶּמֶר גֶּפֶן הַזֶּה בָּאָזְנַיִם?" הִתְפַּלֵּא יַענְקִי.
"בִּגְלַל שֶׁעֲשִׂיתֶם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה רַעַשׁ", הִסְבִּירָה שִׁיפִי וְכָּאַבוּ לִי הָאָזְנַיִם וְעַכְשָׁו תִּרְאוּ" הִתְלַהֲבָה שִׁיפִי, "אֲנִי בִּכְלָל לֹא שׁוֹמַעַת שׁוּם נְגִינָה אוֹ תֻּפִּים, הַצֶּמֶר גֶּפֶן חוֹסֵם אֶת הָרַעַשׁ".
"חָחָחָה", צָחַק יַענְקִי, "אֲבָל זֶה בִּכְלָל לֹא קָשׁוּר לְצֶמֶר גֶּפֶן, הֲרֵי הִפְסַקְנוּ לָשִׁיר וּלְתוֹפֵף".
"שָׁלוֹם!"
אִמָּא נִכְנְסָה הַבַּיְתָה בְּיָדָהּ שַׂקִּיּוֹת. בְּתוֹךְ הַשַּׂקִּיּוֹת: שַׂקִּית חָלָב, קֻפְסַת גְּבִינָה, כִּכַּר לֶחֶם וִירָקוֹת.
"אֵיזֶה יֹפִי!" שַׂמְחָה אִמָּא. "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהֶקַמְתֶּם תִּזְמֹרֶת וְשִׁיפִי הַחֲמוּדָה רְגוּעָה".
פִּתְאוֹם רָאֲתָה אִמָּא אֶת אָזְנֶיהָ שֶׁל שִׁיפִי.
"מָה קָרָה לָאָזְנַיִם שֶׁלְּךְ חֲמוּדָה?" הִיא קָרְאָה בְּבֶהָלָה.
הִיא הִנִּיחָה אֶת הַשַּׂקִיוֹת בְּפִתְאוֹמִיוּת וּבָאָה לִבְדֹּק מָה קָרָה לְאָזְנֶיהָ שֶׁל שִׁיפִי.
"יַענְקִי וּמוֹיְשִׁי עָשׂוּ הַרְבֵּה רַעַשׁ", הַסְבִּירָה שִׁיפִי לְאִמָּא, "הֵם תּוֹפְפוּ עַל הַכֵּלִים וְשָׁרוּ מַמָּשׁ חָזָק."
אִמָּא הוֹצִיאָה אֶת צֶמֶר הַגֶּפֶן מֵאָזְנֶיהָ שֶׁל שִׁיפִי. "זֶה מְסֻכָּן", הִיא הִסְבִּירָה, "חֲתִיכוֹת מֵהַצֶּמֶר גֶּפֶן יְכוֹלוֹת לְהִכָּנֵס לָאֹזֶן וְחָלִילָה לִגְרֹם לְךְ לְדַלֶּקֶת".
"אֲנִי מְאֻכְזֶבֶת מְאוֹד שֶׁלֹּא שְׁמַרְתֶּם עַל שִׁיפִי כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ", אָמְרָה אִמָּא לְמוֹיְשִׁי וְיַענְקִי בְּעֶצֶב, "אֲנִי מַמָּשׁ עֲצוּבָה לִשְׁמֹעַ שֶׁהִיא טִפְּסָה עַל הַשַּׁיִשׁ וְהַכְּנִיסָה חֲתִיכוֹת צֶמֶר גֶּפֶן לְאָזְנֶיהָ בְּלִי שֶׁהִבְחַנְתֶּם, יוֹתֵר לֹא אוּכַל לִסְמֹךְ עֲלֵיכֶם".
מוֹיְשִׁי וְיַענְקִי הָיוּ עֲצוּבִים. עָמַדְתִּי מִחוּץ לַחַלּוֹן וְרִחַמְתִּי עֲלֵיהֶם.
הֲרֵי הֵם חֲמוּדִים כָּל כָּךְ וּבֶאֱמֶת רָצוּ לְשַׂמֵּחַ אֶת שִׁיפִי. רַק שֶׁבְּאֶמְצַע הִתְבַּלְבְּלוּ, הֵם לֹא הִתְכַּוְּנוּ.
"אֲנִי מִצְטַעֵר אִמָּא" אָמַר יַענְקִי, "בְּפַעַם הַבָּאָה שֶׁאֶשְׁמֹר עַל שִׁיפִי אֶהְיֶה יוֹתֵר אַחְרַאי". "גַּם אֲנִי", הִבְטִיחַ מוֹיְשִׁי. אִמָּא הִתְרַצְּתָה.
"רוֹצִים לָשִׁיר לִי שִׁיר בְּשָׁעָה שֶׁאָכִין אֲרוּחַת עֶרֶב?" שָׁאֲלָה אִמָּא אֶת הַיְּלָדִים.
"בֶּטַח", מוֹיְשִׁי וְיַענְקִי רָצוּ מְאוֹד, הֵם הֵכִינוּ אֶת הַסִּירִים וְהֵחֵלּוּ לָשִׁיר וּלְתוֹפֵף.
הֵם הָיוּ מְרֻצִּים מְאוֹד. גַּם אִמָּא הִקְשִׁיבָה בַּהֲנָאָה.
רַק שִׁיפִי הַקְטַנָה רִקְעָהּ בְּרַגְלָהּ וְקָרְאָה בְּזַעַף.
"אוּף! עַכְשָׁו שׁוּב אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הָרַעַשׁ שֶׁלָּכֶם, כָּל כָּךְ טוֹב שֶׁהָיָה לִי צֶמֶר גֶּפֶן בָּאָזְנַיִם כָּכָה בִּכְלָל לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת הָרַעַשׁ שֶׁלָּכֶם".
"עַכְשָׁו מַסְפִּיק!" הוֹדִיעָה אִמָּא, "שֶׁרְתֵם נִפְלָא! אֲבָל כָּעֵת אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים אֲרוּחַת עֶרֶב וְגַם הַמּוּזִיקָה שֶׁלָּכֶם מַפְרִיעָה לְשִׁיפִי.
שִׁיפִי הִנִּיחָה אֶת יָדֶיהָ עַל אָזְנֶיהָ, "יֹפִי!" הִיא הוֹדִיעָה, "גַּם זֹאת שִׁיטָה טוֹבָה לְהַשְׁקִיט אֶת הָרַעַשׁ, "עַכְשָׁו אֲנִי בִּכְלָל לֹא שׁוֹמַעַת אֶתְכֶם שָׂרִים".
כָּךְ הוֹסִיפָה שִׁיפִי לַעֲמֹד עִם יָדֶיהָ מֵעַל אָזְנֶיהָ וְלֹא הֵבִינָה מַדּוּעַ כֻּלָּם צוֹחֲקִים סְבִיבָה.
צָחַקְתִּי גַּם אֲנִי לְעַצְמִי וְרִחַפְתִּי לְמַעְלָה לָנוּחַ עַל חֲתִיכַת עָנָן, רַכָּה וּלְבָנָה כְּמוֹ צֶמֶר גֶּפֶן וְלִכְתֹּב אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה.
