עֶרֶב אֶחָד הִסְתּוֹבַבְתִּי לִי מֵעַל הַבִּנְיָנִים וְנֶהֱנָתִי מֵהָרוּחַ הַקְּרִירָה וְהַנְּעִימָה. לְפֶתַע שָׁמַעְתִּי קוֹל קוֹרֵא: "אֵתִי מְתוּקָה, הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהִתְרַחֵץ, אִסְפִי אֶת הַמִּשְׂחָקִים".
רִחַפְתִּי לְמַטָּה וְהֵצַצְתִּי דֶּרֶךְ הַמִּרְפֶּסֶת לְחַדְרָהּ שֶׁל אֵתִי.
אֵתִי יָשְׁבָה עַל הָרִצְפָּה וְהִרְכִּיבָה פָּזֶל בְּצוּרַת חִפּוּשִׁית, נִרְאֶה שֶׁבִּכְלָל לֹא שָׁמְעָה מָה אִמָּא אָמְרָה.
"אֲתִלֶּ'הָ" הוֹפִיעָה אִמָּא בְּפֶתַח הַחֶדֶר, בִּקַּשְׁתִּי לֶאֱסֹף אֶת הַמִּשְׂחָק מְתוּקָה".
"עוֹד מְעַט!" בִּקְּשָׁה אִתִּי, "אֲנִי לֹא עֲיֵפָה בִּכְלָל".
"אָז כַּמָּה דַּקּוֹת", הִסְכִּימָה אִמָּא, "אֲנִי אֶרְחַץ אֶת מוּלִי עַכְשָׁו וְאָז מִיָּד תָּבוֹאִי לָאַמְבַּטְיָה". אִמָּא הָלְכָה וְאֵתִי נִשְׁאֲרָה לְשַׂחֵק עִם הַפָּזֶל שֶׁלָּהּ.
"עַכְשָׁו אֵתִי, הִסְתַּיְּמוּ הַדַּקּוֹת שֶׁהִסְכַּמְתִּי לָךְ, לְכִי לְאַמְבַּטְיָה" הֵצִיצָה אִמָּא דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת, בְּיָדָהּ יֶלֶד קָטָן, רָטֹב, עָטוּף בְּמַגֶּבֶת. "אֲנִי אֲסַיֵּם לְהַלְבִּישׁ אֶת מוּלִי וְאַגִּיעַ לִרְחֹץ אוֹתָךְ".
הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁאִתִּי תֶּאֱסֹף בִּמְהִירוּת אֶת הַפָּזֶל, כְּמוֹ שֶׁאִמָּא אָמְרָה, אֲבָל נִדְהַמְתִּי. אֵתִי סִיְּמָה עִם הַפָּזֶל וְהוֹצִיאָה מִמַּדַּף הַמִּשְׂחָקִים אֶת סַלְסִלַּת הַמְּכוֹנִיּוֹת.
הִיא שִׂחֲקָה לַהֲנָאָתָהּ.
אִמָּא נִכְנְסָה לְחֶדֶר, פָּנֶיהָ כְּעוּסוֹת. "לָמָּה אַתְּ מַמְשִׁיכָה לְשַׂחֵק? אֲנִי מְחַכָּה לְךָ בָּאַמְבַּטְיָה".
"אֲנִי לֹא רוֹצָה לִישֹׁן" הִתְלוֹנְנָה אֵתִי. אַבָּא נִכְנַס לַחֶדֶר, בְּיָדָיו מוֹלִי לְבוּשׁ פִּיגָ'מָה.
"אֵתִי", כַּעַס אַבָּא, "עִזְבִי אֶת הַמִּשְׂחָקִים וּלְכִי לְהִתְרַחֵץ". אֵתִי עָשְׂתָה פַּרְצוּף עָצוּב. "אֲנִי לֹא רוֹצָה לְהִתְקַלֵּחַ עַכְשָׁו", הִיא יְלֵלָהּ. "אֲנִי רוֹצָה לְהַמְשִׁיךְ לְשַׂחֵק, אֲנִי רוֹצָה לָלֶכֶת לִישֹׁן מְאֻחָר, הֲכִי מְאֻחָר! מָתַי שֶׁגְּדוֹלִים הוֹלְכִים לִישֹׁן. אֲנִי כְּבָר גְּדוֹלָה, אֲנִי לֹא קְטַנָּה כְּמוֹ מוּלִי."
אַבָּא חָשַׁב לְרֶגַע וְאָז אָמַר לְאִמָּא. "מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת אִמָּא? אוּלַי נִתֵּן לְאֵתִי לְהַמְשִׁיךְ לְשַׂחֵק, בִּמְקוֹם לָלֶכֶת לִישֹׁן?"
"אֲבָל אָז הִיא לֹא תַּצְלִיחַ לָקוּם בַּזְּמַן", עָנְתָה אִמָּא, "הִיא תְּאַחֵר לַגַּן".
"אַתְּ לֹא אוֹהֶבֶת לְאַחַר לְגַן, נָכוֹן"? הִזְכִּיר אַבָּא לְאֵתִי.
"אֲנִי לֹא אֲאַחֵר!. הִתְעַקְּשָׁה אֵתִי. "אֲנִי אָקוּם בַּזְּמַן וְאַגִּיעַ מֻקְדָּם לַגַּן. אֲנִי אַסְפִּיק לְשַׂחֵק לִפְנֵי הָרִכּוּז, אֲנִי מַבְטִיחָה!"
אַבָּא וְאִמָּא הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה.
אֵתִי הִבִּיטָה בָּהֶם בְּצִפִּיָּה. "בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה! אֲנִי לֹא רוֹצָה לִישֹׁן עַכְשָׁו".
"בְּסֵדֶר!" נֶאֶנְחָה אִמָּא, הַיּוֹם תֵּלְכִי לִישֹׁן מְאֻחָר.
"כָּל עֶרֶב אוֹתוֹ דָּבָר," שָׁמַעְתִּי אֶת אִמָּא לוֹחֶשֶׁת לְאַבָּא, "אוּלַי אִם פַּעַם אַחַת אֵתִי תִּתְקַשֶּׁה לָקוּם בַּזְּמַן וּתְאַחֵר לַגַּן. אָז תָּבִין עַד כַּמָּה חָשׁוּב לָלֶכֶת לִישֹׁן כְּשֶׁאַבָּא וְאִמָּא אוֹמְרִים".
אֵתִי הַמְּאֻשֶּׁרֶת הִמְשִׁיכָה לְהַסִּיעַ אֶת הַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהּ.
הִיא הוֹצִיאָה בָּתִּים וַאֲנָשִׁים קְטַנִּים וּבָנְתָה עִיר שְׁלֵמָה עַל הָרִצְפָּה.
בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי אָמַר אַבָּא עִם מוּלִי "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" וְשָׁר לוֹ "הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל". "אַתְּ בְּטוּחָה שֶׁאַתְּ לֹא רוֹצָה לְהִתְאַרְגֵּן לְשֵׁנָה?" שָׁאֲלָה אוֹתָהּ אִמָּא מִדֵּי פַּעַם.
אֵתִי הִמְשִׁיכָה לְהַנְהֵן בְּעַקְשָׁנוּת וְהִמְשִׁיכָה לְשַׂחֵק. אַבָּא וְאִמָּא כְּבָר סִיְּמוּ לֶאֱכֹל אֲרוּחַת עֶרֶב, אִמָּא שָׁטְפָה כֵּלִים וְאַבָּא דִּבֵּר בַּטֵּלֵפוֹן.
פִּתְאוֹם רָאִיתִי אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל אֵתִי נוֹטֶה הַצִּדָּה, עֵינֶיהָ נֶעֶצְמוּ, הִיא הִנִּיחָה רֹאשָׁהּ עַל הַשָּׁטִיחַ בֵּין הַמִּשְׂחָקִים הַפְּזוּרִים וְנִרְדְּמָה.
אַבָּא שֶׁל אֵתִי הִגִּיעַ, הֵרִים אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתָיו וְהִנִּיחַ אוֹתָהּ עַל הַמִּטָּה.
מְעַנְיֵן אִם תַּצְלִיחַ לָקוּם לַגַּן מָחָר בַּזְּמַן, הִסְתַּקְרַנְתִּי.
הָיִיתִי כָּל כָּךְ מָתוּחַ מָה יִקְרֶה עִם אֵתִי, שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לְהִתְאַפֵּק. לַמְרוֹת שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הִתְחַבֵּאתִי בַּמִּרְפֶּסֶת הַיּוֹצֵאת מֵחַדְרָהּ שֶׁל אֵתִי וְהֵצַצְתִּי.
"בֹּקֶר טוֹב אֵתִי"! קָרְאָה אִמָּא וְהֵרִימָה אֶת הַתְּרִיס שֶׁל הַחַלּוֹן. אֵתִי הִמְשִׁיכָה לִישֹׁן בְּשַׁלְוָה.
מוּלִי רָץ מֵהַחֶדֶר הַשֵּׁנִי וְקָפַץ עַל מִטָּתָהּ שֶׁל אֵתִי, תּוֹךְ שֶׁהוּא קוֹרֵא: "קוֹמִי אֵתִי! קוֹמִי אֵתִי…"
אֵתִי לֹא זָזָה, רַק הִמְשִׁיכָה לִישֹׁן.
"קוֹמִי אֵתִי", נִסָּה אַבָּא לְהָעִיר אוֹתָהּ, אֲבָל אֵתִי רַק סוֹבְבָה אֶת רֹאשָׁהּ חִבְּקָה אֶת הַשְּׂמִיכָה וְהִמְשִׁיכָה לִישֹׁן.
"אֵין מָה לַעֲשׂוֹת", נֶאֶנְחָה אִמָּא. "אֵתִי תְּאַחֵר הַיּוֹם לַגַּן, הִיא הֲלָכָה לִישֹׁן כָּל כָּךְ מְאֻחָר לָכֵן הִיא לֹא מַצְלִיחָה לָקוּם". אִמָּא הָלְכָה לְהַלְבִּישׁ אֶת מוּלִי. אַבָּא הָלַךְ לְהָכִין סֶנְדְּוִיצִ'ים בַּמִּטְבָּח וְאֵתִי הִמְשִׁיכָה לִישֹׁן.
רִחַמְתִּי עַל אֵתִי שֶׁתְּאַחֵר לְגַן, לֹא נָעִים לְהַגִּיעַ יָשָׁר לְרִכּוּז. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאֵתִי לָמְדָה אֶת הַלֶּקַח וּמֵהַיּוֹם תֵּלֵךְ לִישֹׁן בַּזְּמַן, חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי וּפִהַקְתִּי פִּהוּק גָּדוֹל. לְאַחַר מִכֵּן, רִחַפְתִּי מִשָּׁם לַשָּׁמַיִם לִכְתֹּב לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה וְלָלֶכֶת לִישֹׁן.
