"בֹּקֶר טוֹב דִּינִי", הֵעִירָה אוֹתָהּ אִמָּא.
יַעֲקוֹבִי הַקָּטָן כְּבָר הָיָה לָבוּשׁ, גַּם אִמָּא הָיְתָה מְאֻרְגֶּנֶת לִיצִיאָה.
"לָמָּה אַתְּ וְיַעֲקוֹבִי כְּבָר מוּכָנִים לִיצִיאָה וְלֹא הֶעָרַת אוֹתִי עַד עַכְשָׁו?" הִתְפַּלְּאָה דִּינִי.
"נָתַתִּי לָךְ לִישֹׁן קְצָת יוֹתֵר מְאֻחָר הַבֹּקֶר", חִיְּכָה אִמָּא, "הָיִיתְ כָּל-כָּךְ עֲיֵפָה שֶׁלֹּא הִצְלַחְתְּ לְהִתְעוֹרֵר, אַבָּא יִקַּח אוֹתָךְ לַגַּן".
"זֶה בִּגְלַל שׁוֹשִׁי", פִּהֲקָה דִּינִי, "הִיא נִתְקְעָה עַל הָעֵץ, אָז הָיִיתִי צְרִיכָה לִקְרֹא לְמִכַּבְּאֵי אֵשׁ".
"מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת?" פָּעֲרָה אִמָּא אֶת עֵינֶיהָ, "תְּסַפְּרִי לִי אֶת זֶה בַּצָּהֳרַיִם בְּסֵדֶר, אֲנִי חַיֶּבֶת לָצֵאת עַכְשָׁו לָעֲבוֹדָה".
"לְהִתְרָאוֹת יַעֲקוֹבִי", נוֹפְפָה דִּינִי לְיַעֲקֹבִי, הַקָּטַנְצִ'יק נוֹפֵף אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם וְצָחַק.
"שָׁלוֹם נְסִיכָה", אָמַר לָהּ אַבָּא כְּשֶׁנִּכְנְסָה לַמִּטְבָּח, הִצְלַחַתְּ לְהִתְעוֹרֵר? נִסִּינוּ לְהָעִיר אוֹתָךְ כַּמָּה פְּעָמִים וְלֹא הִתְעוֹרַרְתְּ".
"בִּכְלָל לֹא הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַעַרְתֶּם אוֹתִי", אָמְרָה דִּינִי.
"כַּנִּרְאֶה הָיִיתְ מְאוֹד עֲיֵפָה", הִסְבִּיר אַבָּא. זֶה הָיָה כֵּיף שֶׁאַבָּא הָיָה אַחְרָאִי עָלֶיהָ הַבֹּקֶר. הוּא הֵכִין לָהּ טוֹסְט מֻשְׁקָע בִּמְיֻחָד וְעָזַר לָהּ לְהִתְלַבֵּשׁ. אַחַר כָּךְ הוּא קְצָת הִסְתַּבֵּךְ עִם הַקּוּקוּ שֶׁלָּהּ, אָז דִּינִי בָּחֲרָה קֶשֶׁת וְרֻדָּה וְלָבְשָׁה אוֹתָהּ כְּמוֹ בְּשַׁבָּת.
אַחַר-כָּךְ הֵם הָלְכוּ לַגַּן בְּיַחַד. דִּינִי סִפְּרָה לְאַבָּא אֶת כָּל הַחֲוָיוֹת שֶׁלָּהּ מֵהַלַּיְלָה. אַבָּא הָיָה מְרֻתָּק.
"אַתָּה יוֹדֵעַ לְאָן אֲנִי אָטוּס בַּלַּיְלָה?" שָׁאֲלָה דִּינִי אֶת אַבָּא בְּחִיּוּךְ צוֹפֵן סוֹד.
"לְאָן?" הִסְתַּקְרֵן אַבָּא.
"לְתַחֲנַת כִּבּוּי אֵשׁ", גִּלְּתָה דִּינִי, "לְקַבֵּל מֵדַלְיָה מֵהַמְּפַקֵּד שֶׁל הַתַּחֲנָה".
"אוּוּ", אָמַר אַבָּא, "זֶה נִשְׁמָע כָּל-כָּךְ מְכֻבָּד, אוּלַי גַּם אֲנִי יָכוֹל לָטוּס אִתָּךְ הָעֶרֶב?"
"מָה פִּתְאוֹם?" סֵרְבָה דִּינִי, "אַתָּה לֹא יָכוֹל".
"לָמָּה?" אַבָּא עָשָׂה כְּאִלּוּ הוּא נֶעֱלַב, "לָמָּה הַבֻּבָּה שׁוֹשִׁי וְנָנִי, הַסְּנָאִי הַקָּטָן, יְכוֹלִים לָטוּס אִתָּךְ וַאֲנִי לֹא?"
"כִּי אַתָּה אַבָּא", צָחֲקָה דִּינִי, "וְחוּץ מִזֶּה אַתָּה לֹא יָכוֹל לְהִכָּנֵס לַמָּטוֹס שֶׁלִּי, אַתָּה גָּדוֹל מִדַּי".
"לְפָחוֹת תַּרְאִי לִי אֶת הַמֵּדַלְיָה שֶׁלָּךְ?" שָׁאַל אַבָּא.
"בֶּטַח שֶׁאֲנִי אַרְאֶה לְךָ", חִיְּכָה דִּינִי.
"אָז בְּסֵדֶר", הִסְכִּים אַבָּא וְגַם הוּא צָחַק.
כְּשֶׁהִגִּיעָה דִּינִי לַגַּן, הָיָה כְּבָר מְאֻחָר. הַיְּלָדוֹת כְּבָר אָסְפוּ אֶת כָּל הַמִּשְׂחָקִים וְהִתְיַשְּׁבוּ לִתְפִלָּה וּלְרִכּוּז שֶׁל הַבֹּקֶר.
"בֹּקֶר טוֹב דִּינִי", קִבְּלָה אֶת פָּנֶיהָ הַגַּנֶּנֶת חֲנִי, "בּוֹאִי תִּצְטָרְפִי לְרִכּוּז". דִּינִי שָׂמְחָה שֶׁהִגִּיעָה יָשָׁר לְרִכּוּז. הִיא לֹא כָּל-כָּךְ אוֹהֶבֶת אֶת הַשָּׁעָה שֶׁל הַמִּשְׂחָקִים בַּבֹּקֶר בִּגְלַל שֶׁזֶּה זְמַן שֶׁהַיְּלָדוֹת יְכוֹלוֹת לְהַעֲלִיב אוֹתָהּ. בָּרִכּוּז אַף אַחַת לֹא מַעֲלִיבָה וְהַגַּנֶּנֶת חֲנִי מְסַפֶּרֶת כָּל-כָּךְ יָפֶה עַל פָּרָשַׁת שָׁבוּעַ, עַל בִּגְדֵי חֹרֶף וְעַל הַכְּבָשִׂים שֶׁגּוֹזְרִים מֵהֶם אֶת הַצֶּמֶר.
אַחֲרֵי הָרִכּוּז הִתְיַשְּׁבוּ כֻּלָּן לֶאֱכֹל אֲרוּחַת בֹּקֶר.
"אֵיזֶה טוֹסְט מְיֻחָד יֵשׁ לָךְ הַבֹּקֶר", הִתְפַּעֲלָה הַגַּנֶּנֶת חֲנִי.
"אַבָּא שֶׁלִּי הֵכִין לִי", הִתְגָּאֲתָה דִּינִי.
"זֶה נִרְאֶה טוֹסְט מְאוֹד טָעִים", הֶחֱמִיאָה לָהּ כֵבִי.
"זֶה בֶּאֱמֶת טָעִים", אָמְרָה דִּינִי.
"גַּם אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הָאֹכֶל שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי מֵכִין לִי", אָמְרָה רוֹנִית.
"אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי", אָמְרָה שִׁירָה. וְאָז כָּל הַיְּלָדוֹת בַּשֻּׁלְחָן אָמְרוּ אֶת הָאֹכֶל שֶׁל מִי הֵן אוֹהֲבוֹת. שֶׁל אַבָּא שֶׁלָּהֶן, אוֹ שֶׁל אִמָּא שֶׁלָּהֶן.
כְּבִי אַהֲבָה אֶת שֶׁל אַבָּא שֶׁלָּהּ, וְרַבְקַה אַהֲבָה אֶת שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלָּהּ בְּדִיּוּק אוֹתוֹ דָּבָר.
דִּינִי שָׂמְחָה. אַף אַחַת לֹא הֶעֱלִיבָה אוֹתָהּ, לְהֶפֶךְ כֻּלָּן דִּבְּרוּ אִתָּהּ.
"אַתְּ לֹא בּוֹכָה בִּגְלַל שֶׁיֵּשׁ לָךְ טוֹסְט טָעִים?" שָׁאֲלָה אוֹתָהּ כֵבִי.
"מָה פִּתְאוֹם", הִתְפַּלְּאָה דִּינִי, "לָמָּה שֶׁאֲנִי אֶבְכֶּה?"
"כִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים אַתְּ בּוֹכָה, לָכֵן שָׁאַלְתִּי", הִסְבִּירָה כֶבִי.
דִּינִי נֶעֶלְבָה. מָה פִּתְאוֹם כֶבִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתָהּ לָמָּה הִיא לֹא בּוֹכָה? עַד שֶׁהִיא כְּבָר שְׂמֵחָה הִיא הִתְחִילָה לְהַעֲלִיב אוֹתָהּ.
הִיא רָצְתָה לִבְכּוֹת, אֲבָל אָז נִזְכְּרָה בְּמֵדַלְיָה שֶׁהִיא תְּקַבֵּל הַלַּיְלָה וְזֶה גָּרַם לָהּ לְחַיֵּךְ.
"אֲנִי לֹא בּוֹכָה בִּגְלַל שֶׁאֲנִי שְׂמֵחָהּ", הִיא הִכְרִיזָה.
"לָמָּה אֶת שְׂמֵחָהּ?" הִסְתַּקְרְנוּ הַיְלָדוֹת.
"בִּגְלַל שֶׁהַיּוֹם בַּלַּיְלָה, אֲנִי הוֹלֶכֶת לְקַבֵּל מֵדַלְיָה", הִסְבִּירָה דִּינִי.
"מֵדַלְיָה", הִתְפַּלְּאָה שִׁירָה, "כְּמוֹ שֶׁהַגַּנֶּנֶת מְבִיאָה לְמִי שֶׁיַּלְדָּה טוֹבָה?"
"כֵּן, בְּדִיּוּק", אָמְרָה דִּינִי.
"מִי מֵבִיא לָךְ אֶת הַמֵּדַלְיָה הַזֹּאת?" הִסְתַּקְרְנָה רִבְקָה, "אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלָּךְ?"
"לֹא", הַנִּדָּה דִּינִי בְּרֹאשָׁהּ לִשְׁלִילָה,
"סָבְתָא שֶׁלָּךְ?" שָׁאֲלָה כֵבִי.
"לֹא", חִיְּכָה דִּינִי, "הַמְּפַקֵּד שֶׁל תַּחֲנַת כִּבּוּי אֵשׁ".
"מָה?" נִדְהֲמוּ כָּל הַיְּלָדוֹת.
"בִּגְלַל שֶׁהִצַּלְתִּי יַלְדָּה מִשְּׂרֵפָה", הִסְבִּירָה דִּינִי, "קוֹרְאִים לָהּ חֲוִי".
בְּבַת אַחַת הֵחֵלּוּ כָּל הַיְּלָדוֹת לִצְחֹק.
"אֵיזֶה שְׁטוּיוֹת אַתְּ אוֹמֶרֶת", צָחֲקָה שִׁירָה, "כָּל הַיּוֹם אַתְּ מְדַמְיֶנֶת".
"זֶה בִּכְלָל לֹא אֲמִתִּי", אָמְרָה רִבְקָה, "אָסוּר לְהַגִּיד דְּבָרִים לֹא אֲמִתִּיִּים, זֶה שֶׁקֶר".
"בִּכְלָל לֹא שִׁקַּרְתִּי", נֶעֶלְבָה דִּינִי, "אֲנִי בֶּאֱמֶת הִצַּלְתִּי אֶת חֲוִי מִשְּׂרֵפָה וַאֲנִי אֲקַבֵּל בַּלַּיְלָה מֵדַלְיָה. אִם אֶתֵּן לֹא מַאֲמִינוֹת לִי אֲנִי אֶרְאֶה לָכֵן מָחָר אֶת הַמֵּדַלְיָה. זֶה לֹא יָפֶה שֶׁאַתֶּן סְתָם מַעֲלִיבוֹת אוֹתִי וְאוֹמְרוֹת לִי דְּבָרִים".
"אַתְּ בֶּאֱמֶת תִּרְאִי לָנוּ אֶת הַמֵּדַלְיָה שֶׁלָּךְ?"
שְׁאֵלָה כֶבִי.
"בֶּאֱמֶת", הִבְטִיחָה דִּינִי.
"בְּסֵדֶר", אָמְרָה כֶבִי, "אָז אִם תִּרְאִי לָנוּ אֶת הַמֵּדַלְיָה שֶׁלְּךָ נֵדַע שֶׁאַתְּ לֹא מְדַבֶּרֶת סְתָם".
"אֲנִי אַרְאֶה לָכֵן", הִבְטִיחָה דִּינִי.
סיפור מתוק, הבת שלי אוהבת אותו מאוד
איזה ילדה מתוקה
סיפור דמיוני ומעניין