"הַיּוֹם יֵשׁ לָנוּ הַפְתָּעָה", הִכְרִיזָה הַגַּנֶּנֶת חֲנִי.
"מָה הַהַפְתָּעָה?" שָׁאֲלוּ הַיְּלָדוֹת.
"אֲנִי וְאֶסְתִּי קָנִינוּ לָכֵן מַתָּנָה", חִיְּכָה חֲנִי, "אֶתֵּן רוֹצוֹת לְנַחֵשׁ אֵיזֶה מִשְׂחָק קָנִינוּ לָכֵן?"
"קְלִיקְס", קָרְאוּ כָּל הַיְּלָדוֹת בְּיַחַד. זֶה לֹא הָיָה חָכְמָה שֶׁכֻּלָּן יָדְעוּ, כִּי הַגַּנֶּנֶת חֲנִי אָמְרָה כְּבָר הַרְבֵּה פְּעָמִים שֶׁהִיא מְתַכְנֶנֶת לִקְנוֹת מִשְׂחָק ב לַגַּן.
"נָכוֹן", שָׂמְחָה הַגַּנֶּנֶת חֲנִי, "קָנִינוּ לָכֵן קֻפְסָא גְּדוֹלָה מְאוֹד שֶׁל קְלִיקְס שֶׁתַּסְפִּיק לְכֻלָּן".
הַיְּלָדוֹת עָזְרוּ לְחַנִּי לִסְחֹב אֶת הַקֻּפְסָא שֶׁל הַקְּלִיקְס לַשָּׁטִיחַ שֶׁל הַמִּשְׂחָקִים. גַּם דִּינִי רָצְתָה לַעֲזֹר, אֲבָל הִיא לֹא הִצְלִיחָה לְהִדָּחֵס בֵּין הַיְּלָדוֹת, אָז הִיא הָלְכָה לַשָּׁטִיחַ וְחִכְּתָה.
הַגַּנֶּנֶת חֲנִי פָּתְחָה אֶת הַקֻּפְסָא. הָיוּ בְּתוֹכָהּ הֲמוֹן חֲתִיכוֹת שֶׁל קְלִיקְס, בְּכָל מִינֵי צְבָעִים. גַּם בַּבַּיִת שֶׁל דִּינִי יֵשׁ קְלִיקְס, אֲבָל בְּקֻפְסָא קְטַנָּה וּבִצְבָעִים רְגִילִים, אָדֹם, יָרֹק, כָּחֹל. הַקָּלִיקְס הֶחָדָשׁ שֶׁל הַגַּן הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר צִבְעוֹנִי וְיָפֶה, בִּצְבָעִים זַרְחָנִיִּים שֶׁל וָרֹד וְכֶסֶף וְהוּא הָיָה נוֹצֵץ וּמַבְרִיק.
כָּל הַיְּלָדוֹת רָצוּ לְשַׂחֵק בַּקְלִיקְס. כָּל יַלְדָּה לָקְחָה חֲלָקִים וְנִסְּתָה לִבְנוֹת. הַגַּנֶּנֶת חֲנִי הֵבִיאָה אֶת הַכִּסֵּא הַצָּהֹב שֶׁלָּהּ קָרוֹב לִילָדוֹת וְעָזְרָה לְמִי שֶׁלֹּא הִצְלִיחָה.
"זֶה מַמָּשׁ קָשֶׁה", אָמְרָה רוֹנִית בְּאַכְזָבָה.
"כִּי זֶה קְלִיקְס חָדָשׁ", הִסְבִּירָה חֲנִי כְּכָל שֶׁתִּבְנוּ יוֹתֵר בַּקְּלִיקְס, כָּכָה הַפְּלַסְטִיק יִתְרַכֵּךְ וְיִהְיֶה לָכֵן יוֹתֵר קַל לִבְנוֹת בּוֹ.
דִּינִי רָצְתָה לִבְנוֹת שַׁבְּלוּל. כְּדֵי לִבְנוֹת שַׁבְּלוּל צָרִיךְ לִבְנוֹת פַּס אָרֹךְ שֶׁל קְלִיקְס וְאָז לְגַלְגֵּל אוֹתוֹ וְזֶה נִרְאֶה כְּמוֹ שַׁבְּלוּל. דִּינִי בָּנְתָה הַרְבֵּה פְּעָמִים שַׁבְּלוּל בַּבַּיִת. הִיא הָלְכָה לְצַד וְהֵחֵלָּה לִבְנוֹת אֶת הַשַּׁבְּלוּל שֶׁלָּהּ. הַקְּלִיקְס הָיָה בֶּאֱמֶת קָשֶׁה לַבְּנִיָּה, אֲבָל הִיא עָבְדָה לְאַט וּבְסַבְלָנוּת.
אוּלַי נִבְנָה שָׁטִיחַ גָּדוֹל מֵהַקְּלִיקְס הִצִּיעָה הַגַּנֶּנֶת חֲנִי כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁהַרְבֵּה יְלָדוֹת מִתְקַשּׁוֹת לְשַׂחֵק בְּקלִיקְס וּמִתְיָאֲשׁוֹת. "שָׁטִיחַ זֶה לֹא קָשֶׁה וְכָכָה זֶה יְרֵכֵךְ לָנוּ אֶת הַקָּלִיקְס וְנוּכַל לִבְנוֹת אִתּוֹ דְּבָרִים יוֹתֵר מֻרְכָּבִים".
"כֵּן, שָׁטִיחַ", קָרְאוּ כָּל הַיְּלָדוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת. כֻּלָּן הֵחֵלּוּ לְחַבֵּר אֶת הַחֲלָקִים שֶׁלָּהֶן אֶחָד לַשֵּׁנִי. לִבְנוֹת שָׁטִיחַ זֶה בֶּאֱמֶת יוֹתֵר קַל, בִּמְיֻחָד שֶׁכֻּלָּן עוֹבְדוֹת בְּיַחַד. הַיְּלָדוֹת עָבְדוּ בַּחֲרִיצוּת וּבָנוּ שָׁטִיחַ גָּדוֹל וְצִבְעוֹנִי.
"אֵיזֶה יֹפִי", שָׂמְחָה הַגַּנֶּנֶת חֲנִי.
זֶה בֶּאֱמֶת הָיָה שָׁטִיחַ יָפֶה, דִּינִי הִסְתַּכְּלָה עַל הַשָּׁטִיחַ בְּהִתְפַּעֲלוּת וְאָז נִזְכְּרָה שֶׁהִיא בְּאֶמְצַע הַשַּׁבְּלוּל שֶׁלָּהּ. הַשַּׁבְּלוּל הָיָה עֲדַיִן קָצָר וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְגַלְגֵּל אוֹתוֹ, אֲבָל הָיְתָה לָהּ עֲרֵמַת קְלִיקְס בַּצַּד וְהִיא הִמְשִׁיכָה לִבְנוֹת.
כְּשֶׁנִּגְמְרוּ כָּל הַחֲלָקִים, הַשַּׁבְּלוּל הָיָה בְּגֹדֶל בֵּינוֹנִי וְהָיָה אֶפְשָׁר לְגַלְגֵּל אוֹתוֹ רַק שְׁלוֹשָׁה סִבּוּבִים.
"אֵיזֶה שַׁבְּלוּל יָפֶה עָשִׂית", הֶחֱמִיאָה לָהּ הַגַּנֶּנֶת חֲנִי.
"אֲבָל הוּא קָטָן מִדַּי", אָמְרָה דִּינִי, "אֲנִי צְרִיכָה עוֹד חֲלָקִים כְּדֵי שֶׁהוּא יִהְיֶה יוֹתֵר אָרֹךְ".
"אֲבָל נִגְמְרוּ כָּל הַחֲלָקִים", אָמְרָה כְּבִי, "בָּנֵינוּ מִכֻּלָּם אֶת הַשָּׁטִיחַ". הַיְּלָדוֹת יָשְׁבוּ עַל הַשָּׁטִיחַ מֵהַקְּלִיקְס וְשִׂחֲקוּ בְּמִשְׂחַק הַקַּשְׂקַשִּׂים.
דְּמָעוֹת עָלוּ בְּעֵינֶיהָ שֶׁל דִּינִי. "אֲנִי צְרִיכָה עוֹד חֲלָקִים שֶׁל קְלִיקְס", הִיא בָּכְתָה, "הַשַּׁבְּלוּל שֶׁלִּי מַמָּשׁ קָטָן".
"הַשַּׁבְּלוּל שֶׁלָּךְ יָפֶה מְאוֹד", הִבְטִיחָה לָהּ הַגַּנֶּנֶת חֲנִי. אֲבָל אִם אַתְּ מַמָּשׁ לֹא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ, אַתְּ יְכוֹלָה לְצָרֵף אוֹתוֹ לַשָּׁטִיחַ שֶׁל הַקְּלִיקְס שֶׁכֻּלָּן בָּנוּ בְּיַחַד וְאָז לְשַׂחֵק אִתָּנוּ בְּקַשְׁקַשִּׁים".
"אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְצָרֵף אֶת הַשַּׁבְּלוּל שֶׁלִּי לַשָּׁטִיחַ", נֶעֶלְבָה דִּינִי. "וַאֲנִי לֹא רוֹצָה לְשַׂחֵק עִם כֻּלָּן בְּקַשְׁקַשִּׁים, אֲנִי רוֹצֶה עוֹד חֲלָקִים שֶׁל קְלִיקְס".
"אֵין עוֹד חֲלָקִים חֲמוּדָה", אָמְרָה הַגַּנֶּנֶת חֲנִי בְּנֶחְרָצוּת, "אִם אַתְּ רוֹצָה לְשַׂחֵק בְּקַשְׁקַשִּׁים יֵשׁ כָּאן עוֹד הַרְבֵּה מַקְלוֹת, אַתְּ יְכוֹלָה לִבְנוֹת עִגּוּל גָּדוֹל כְּמוֹ חִשּׁוּק וְלִקְפֹּץ לְתוֹכוֹ כְּמוֹ אַיָּלָה וְאֶפְרָת".
דִּינִי מָשְׁכָה בִּכְתֵפָהּ בְּסַרְבָנוּת וְהָלְכָה לַכִּסֵּא שֶׁלָּהּ עִם הַשַּׁבְּלוּל מֵהַקְּלִיקְס.
"שׁוּב אַתְּ בּוֹכָה?" שְׁאֵלָה רוֹנִית
"לֹא", נֶעֶלְבָה דִּינִי, "אֲנִי עֲצוּבָה כִּי גָּמַרְתֶּן לִי אֶת כָּל הַחֲלָקִים שֶׁל הַקָּלִיקְס".
"אֲנַחְנוּ לֹא אֲשֵׁמוֹת", אָמְרָה רוֹנִית.
דְּמָעוֹת עָלוּ בְּעֵינֶיהָ שֶׁל דִּינֵי
"אִם דִּינֵי רוֹצֶה לִבְכּוֹת מֻתָּר לָהּ", אָמְרָה הַגַּנֶּנֶת חֲנִי, "הִיא מְאוֹד מְאֻכְזֶבֶת, עוֹד מְעַט הִיא תֵּרָגֵעַ וְהִיא תָּבוֹא לְשַׂחֵק אִתָּנוּ בְּקַשְׁקַשִּׁים".
"אֲנִי לֹא אֵרָגַע", עָשְׂתָה דִּינֵי פַּרְצוּף עָצוּב "וַאֲנִי לֹא רוֹצֶה לְשַׂחֵק בַּקַּשְׁקַשִּׁים רַק בִּקְלִיקְס".
דִּינִי יָשְׁבָה עַל הַכִּסֵּא שֶׁלָּהּ וְהִבִּיטָה בִּילָדוֹת, מְשַׁחֲקוֹת וְנֶהֱנוֹת. פִּתְאוֹם הִצְטַעֲרָה שֶׁהִיא אָמְרָה שֶׁהִיא לֹא רוֹצָה לְשַׂחֵק בְּקַשְׁקַשִּׁים.
"זֶהוּ, יָשַׁבְתָּ מַסְפִּיק עַל הַכִּסֵּא" אָמְרָה הַגַּנֶּנֶת חֲנִי, "אוּלַי עַכְשָׁו תֵּלְכִי לְשַׂחֵק? עוֹד מְעַט נַעֲשָׂה יְצִירָה וְלֹא תַּסְפִּיקִי לְשַׂחֵק".
דִּינִי הַנִּדָּה בְּרֹאשָׁהּ לְאוֹת הֵן. הִיא נִזְכְּרָה בְּמִירִי הַקְּטַנָּה, אֵיךְ לִמְּדָה אוֹתָהּ לֵהָנוֹת מֵהַמִּשְׂחָק לַמְרוֹת שֶׁהִיא לֹא מְנַצַּחַת.
הִיא הֶחֱלִיטָה לְהַפְסִיק לִבְכּוֹת וּלְהַתְחִיל לֵהָנוֹת מֵהַמִּשְׂחָק. הִיא חִפְּשָׂה מָקוֹם בַּשָּׁטִיחַ שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְצָרֵף אֵלָיו אֶת שֶׁהַקְּלִיקָסִים שֶׁלָּהּ. הִיא מָצְאָה מָקוֹם כָּזֶה לְיַד רוֹנִית וּכֶבִי שֶׁבָּנוּ מֵהַקַּשְׁקַשִּׁים הֶגֶה וְהֶעֱמִידוּ פָּנִים שֶׁהֵן נוֹסְעוֹת.
הִיא צֵרְפָה אֶת הַקְּלִיקְסִים שֶׁלָּהּ לַשָּׁטִיחַ.
רוֹנִית וּכֶבִי עָזְרוּ לָהּ לְחַבֵּר אֶת הַשַּׁבְּלוּל. "אֵיזֶה שָׁטִיחַ יָפֶה יֵשׁ לָנוּ", הִתְלַהֲבָה רוֹנִית.
"מַמָּשׁ כֵּיף שֶׁאַתְּ לֹא בּוֹכָה", אָמְרָה כֶבִי לְדִינִי. "אַתְּ רוֹצָה שֶׁנְּלַמֵּד אוֹתָךְ לִבְנוֹת הֶגֶה?"
"כֵּן". דִּינִי רָצְתָה, "הִיא בָּנְתָה הֶגֶה עִם רוֹנִית וְכֶבִי וְהֶעֱמִידָה פָּנִים שֶׁהִיא טָסָה בַּמָּטוֹס שֶׁלָּהּ, אֲבָל לֹא סִפְּרָה לָהֶן שֶׁהִיא טָסָה בַּמָּטוֹס, כִּי הִיא לֹא רָצְתָה שֶׁהֵן יַעֲלִיבוּ אוֹתָהּ וְיַגִּידוּ לָהּ שֶׁאֵין מְטוֹסִים.
"הַיּוֹם דִּינִי שִׂחֲקָה מְאוֹד יָפֶה", אָמְרָה הַגַּנֶּנֶת חֲנִי לְאִמָּא כְּשֶׁהִיא בָּאָה לֶאֱסֹף אֶת דִּינִי מֵהַגַּן. "אֲפִילּוּ כְּשֶׁנִּגְמְרוּ לָהּ כָּל הַחֲלָקִים שֶׁל הַקְּלִיקְס, הִיא הִתְגַּבְּרָה וְלֹא בָּכְתָה.
"אֵיזֶה יֹפִי!" שָׂמְחָה אִמָּא, "הָיָה לָךְ כֵּיף בַּגַּן?"
"כֵּן. הָיָה לִי מְאוֹד כֵּיף", צָחֲקָה דִּינִי.
הַכֹּל בִּזְכוּת מִירִי, חָשְׁבָה דִּינִי לְעַצְמָהּ, הִיא כְּבָר חִכְּתָה לַלַּיְלָה לָטוּס שׁוּב בַּמָּטוֹס.
סיפור מתוק!
תכתבי פרק על הסנאים. בבקשה