הַגִּנָּה הָיְתָה בְּסוֹף הָרְחוֹב שֶׁל כֶבִי. הָיוּ בָּהּ מִתְקָנִים יָפִים וּמִשְׁטְחֵי דֶּשֶׁא. קְבוּצַת יְלָדוֹת שִׂחֲקָה עַל הַדֶּשֶׁא הָאִמָּהוֹת שֶׁלָּהֶן יָשְׁבוּ עַל סַפְסְלֵי מִסָּבִיב וְהִשְׁגִּיחוּ עֲלֵיהֶן.
כְּשֶׁכָּבִי, דִּינִי, וּמִירִי הִתְקָרְבוּ אֶל הַדֶּשֶׁא הִפְסִיקוּ הַיְּלָדוֹת לְשַׂחֵק וְהִבִּיטוּ בְּדִינִי בִּפְלִיאָה.
"אַתְּ הַמַּלְכָּה דִּינִי", שָׁאֲלָה יַלְדָּה חֲמוּדָה מְלֵאַת תַּלְתַּלִּים אֶת דִּינִי.
"כֵּן", חִיְּכָה דִּינִי, "וַאֲנִי רוֹצָה לְשַׂחֵק אִתְּכֶן עַכְשָׁו".
"בֶּטַח שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה לְשַׂחֵק אִתָּנוּ", קָרְאוּ הַיְּלָדוֹת.
"אֲבָל שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתֶּן לֹא רוֹצוֹת לְשַׁתֵּף בַּמִּשְׂחָק אֶת הַחֲבֵרָה שֶׁלִּי, מִירִי".
"מָה?" הִתְפַּלְּאוּ הַיְּלָדוֹת, "מִירִי אַתְּ חֲבֵרָה שֶׁל דִּינִי הַמַּלְכָּה".
"כֵּן", חִיְּכָה מִירִי, "כֶבִי אֲחוֹתִי הִיא הַמְּשָׁרֶתֶת הָאִישִׁית שֶׁל הַמַּלְכָּה וַאֲנִי חֲבֵרָה שֶׁלָּהּ".
"אֵיזֶה כֵּיף לָךְ", אָמְרָה יַלְדָּה מְתוּקָה עִם נְמָשִׁים.
"אֲנִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת חֲבֵרָה גַּם שֶׁלָּכֶן", קָרְאָה דִּינִי, "אֲבָל אַתֶּן חַיָּבוֹת לְהַבְטִיחַ לִי שֶׁתַּסְכִּימוּ לְשַׁתֵּף אֶת מִירִי בַּמִּשְׂחָק שֶׁלָּכֶן וְלֹא תַּעֲלִיבוּ אוֹתָהּ".
"אֲבָל הִיא לֹא יוֹדַעַת לְהַפְסִיד בְּכָבוֹד", קָרְאָה הַיַּלְדָּה עִם הַתַּלְתַּלִּים.
"נָכוֹן", קָרְאוּ יְלָדוֹת נוֹסָפוֹת, "הִיא כָּל הַזְּמַן בּוֹכָה שֶׁהִיא מַפְסִידָה בְּמִשְׂחָקִים, לֹא נָעִים לְשַׂחֵק אִתָּהּ".
"אֲנִי כֵּן יוֹדַעַת לְהַפְסִיד בְּכָבוֹד", בָּכְתָה מִירִי, "אֲנִי פָּשׁוּט לֹא אוֹהֶבֶת שֶׁמְּנַצְּחִים אוֹתִי".
"אַף אֶחָד לֹא אוֹהֵב שֶׁמְּנַצְּחִים אוֹתוֹ", אָמְרָה דִּינִי, "אֲבָל גַּם אִם מַפְסִידִים זֶה לֹא נוֹרָא, כִּי הָעִקָּר הַמִּשְׂחָק, כְּשֶׁמְּשַׂחֲקִים נֶהֱנִים לֹא רַק מֵהַנִּצָּחוֹן".
"אֲנִי נֶהֱנֵית רַק לְנַצֵּחַ", הִתְעַקְּשָׁה מִירִי.
"עַכְשָׁו אַתְּ מְבִינָה לָמָּה אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצוֹת לְשַׁתֵּף אוֹתָהּ?" אָמְרָה אַחַת הַיְּלָדוֹת. "אִי אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק עִם יַלְדָּה שֶׁבּוֹכָה מָתַי שֶׁהִיא לֹא מְנַצַּחַת".
"אֲנִי מְבִינָה", נֶאֶנְחָה דִּינִי, "גַּם כֶבִי נֶאֶנְחָה הֵן הִבִּיטוּ אַחַת בַּשְּׁנִיָּה מְיֹאָשׁוֹת. "אֵיךְ הֵן יַצְלִיחוּ לְהַסְבִּיר לְמִירִי כֵּיצַד לְהַפְסִיד בְּכָבוֹד?"
לְפֶתַע צָץ רַעֲיוֹן בְּמוֹחָהּ שֶׁל דִּינִי. "יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן", הִיא קָרְאָה.
"מָה הָרַעֲיוֹן?" קָרְאוּ כֻּלָּן בָּעִנְיָן.
"בּוֹאוּ נְשַׂחֵק מִשְׂחָק שֶׁבּוֹ אֵין מְנַצְּחִים, כָּכָה מִירִי תַּרְגִּישׁ כֵּיצַד נֶחְמָד לְשַׂחֵק גַּם אִם לֹא מְנַצְּחִים".
"אֵין מִשְׂחָק כָּזֶה בִּכְלָל", אָמְרָה הַיַּלְדָּה עִם הַנְּמָשִׁים.
"נָכוֹן", חִיְּכָה דִּינִי, "אֲבָל אֶפְשָׁר לְהַמְצִיא מִשְׂחָק כָּזֶה".
"מִשְׂחָק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ בּוֹ", אָמְרָה מִירִי בְּפִקְפּוּק. "מָה זֶה שָׁוֶה".
"אַתְּ תִּרְאִי", הִבְטִיחָה דִּינִי.
"מָה הַמִּשְׂחָק שֶׁשִּׁחַקְתֶּן עַכְשָׁו?" שָׁאֲלָה דִּינִי.
"תּוֹפֶסֶת", אָמְרָה מִירִי. "אֲנִי רָצִיתִי לִהְיוֹת הַתּוֹפֶסֶת וְהֵן לֹא הִסְכִּימוּ".
"בִּגְלַל שֶׁזֶּה הָיָה הַתּוֹר שֶׁל אֶפְרָת", אָמְרָה הַיַּלְדָּה עִם הַנְּמָשִׁים, "לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁכֹּל הַזְּמַן אַתְּ תִּהְיִי הַתּוֹפֶסֶת.
עַכְשָׁו נְשַׂחֵק מִשְׂחָק שֶׁכֻּלָּן הַתּוֹפְסוֹת", הִכְרִיזָה דִּינִי.
"אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?" הִתְפַּלְּאָה כֶבִי, "אִם כֻּלָּן יִהְיוּ הַתּוֹפְסוֹת אֶת מִי הֵן יִתְפְּסוּ?"
"כֻּלָּן יִהְיוּ הַתּוֹפְסוֹת וְכֻלָּן יִצְטָרְכוּ לִתְפֹּס אֶת כֻּלָּן", קָרְאָה דִּינִי.
"זֶה יִהְיֶה מִשְׂחָק מוּזָר מְאוֹד", אָמְרָה מִירִי וְעָשְׂתָה פַּרְצוּף עָצוּב.
"בּוֹאִי נִרְאֶה", אָמְרָה דִּינִי, "עַכְשָׁו כֻּלָּן סוֹפְרוֹת עַד עֶשֶׂר".
"אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלוֹשׁ", קָרְאוּ כֻּלָּן בְּמַקְהֵלָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְמִסְפַּר עֶשֶׂר הֵחֵלּוּ כֻּלָּן לָרוּץ וְנִסּוּ לִתְפֹּס אַחַת אֶת הַשְּׁנִיָּה.
"תָּפַסְתִּי אוֹתָךְ", קָרְאוּ הַיְּלָדוֹת שׁוּב פַּעַם וְשׁוּב פַּעַם וְצָחֲקוּ.
"אֵיזֶה מִשְׂחָק כֵּיפִי", קָרְאָה מִירִי רָצָה אַחֲרֵי דִּינִי וְנִסְּתָה לִתְפֹּס אוֹתָהּ. דִּינִי רָדְפָה אַחֲרֵי כֶבִי וְכֶבִי רָצָה אַחֲרֵי אֶפְרָת.
"תָּפַסְתִּי אוֹתָךְ" קָרְאָה מִירִי, וַאֲנִי תָּפַסְתִּי אוֹתָךְ קָרְאָה אֶפְרָת וְתָפְסָה אֶת מִירִי.
"אָז מָה זֶה אוֹמֵר?" שָׁאֲלָה מִירִי, "שֶׁנִּצַּחְתִּי אוֹ לֹא?"
"זֶה אוֹמֵר שֶׁכֻּלָּן נִצְּחוּ", קָרְאָה דִּינִי.
"נֶהֱנֵית מֵהַמִּשְׂחָק מִירִי?" שָׁאֲלָה כֶבִי.
"בֶּטַח שֶׁנֶּהֱנָתִי", קָרְאָה מִירִי וְצָחֲקָה, "זֶה הָיָה מִשְׂחָק מְאוֹד כֵּיפִי, בּוֹאוּ נִשְׁחַק שׁוּב".
הֵן שִׂחֲקוּ שׁוּב וָשׁוּב בַּמִּשְׂחָק, עַד שֶׁהָיוּ אֲדֻמּוֹת מֵרֹב צְחוֹק.
"כֻּלָּן מֻזְמָנוֹת אֵלֵינוּ הַבַּיְתָה לִשְׁתּוֹת מַשֶּׁהוּ קַר", הִזְמִינָה כֶבִי אֶת כָּל הַיְּלָדוֹת. הֵן רָצוּ בְּשִׂמְחָה לְבַיִת שֶׁל כֶבִי וּמִירִי. אִמָּא שֶׁל כֶבִי נָתְנָה לְכֻלָּן לִשְׁתּוֹת מִיץ פֶּטֶל קַר.
"מֵהַיּוֹם אֲנִי לֹא אֶבְכֶּה אִם לֹא אֲנַצֵּחַ, אוֹ אִם לֹא יִתְּנוּ לִי אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁאֲנִי רוֹצָה", הִבְטִיחָה מִירִי לְכֻלָּן. "תּוֹדָה הַמַּלְכָּה דִּינִי שֶׁהֶרְאֵית לִי שֶׁאֶפְשָׁר לֵהָנוֹת מֵהַמִּשְׂחָק אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מְנַצְּחִים"
"תּוֹדָה רַבָּה לָכֵן", חִיְּכָה דִּינִי, "הָיָה לִי כָּל-כָּךְ כֵּיף לְשַׂחֵק אִתְּכֶן".
כָּל הַיְּלָדוֹת אָמְרוּ תּוֹדָה וְיָצְאוּ לְשַׂחֵק שׁוּב בַּגִּנָּה. גַּם מִירִי יָצְאָה לְשַׂחֵק אִתָּן, חִיּוּךְ גָּדוֹל הָיָה פָּרוּשׁ עַל פָּנֶיהָ.
"אֲנִי אֵלֵךְ הַבַּיְתָה עַכְשָׁיו", אָמְרָה דִּינִי "תּוֹדָה רַבָּה עַל הָאֵרוּחַ".
"בְּבַקָּשָׁה הַמַּלְכָּה דִּינִי". אָמְרָה אִמָּא שֶׁל כֶבִי. "וְתוֹדָה לָךְ, שֶׁלִּמַּדְתָּ אֶת מִירִי שֶׁלִּי לְנַצֵּחַ בְּכָבוֹד".
דִּינִי וּכֶבִי עָלוּ עַל הַכִּרְכָּרָה וְרָכְבוּ בָּהּ עַד לְמָטוֹס שֶׁל דִּינִי.
"תּוֹדָה רַבָּה כֶבִי", הוֹדְתָה דִּינִי, "זֶה הָיָה בִּקּוּר נֶהֱדָר, אֲנִי מְקַוָּה לַחְזֹר לַמַּמְלָכָה שֶׁלִּי שׁוּב בְּקָרוֹב". הִיא עָלְתָה לַמָּטוֹס שֶׁלָּהּ.
"לְהִתְרָאוֹת הַמַּלְכָּה דִּינִי", קָרְאָה כֶבִי.
"לְהִתְרָאוֹת הַמַּלְכָּה דִּינִי", קָרְאוּ תּוֹשָׁבֵי הַמַּמְלָכָה.
דִּינִי טָסָה הַבַּיְתָה נָחֲתָה עַל הַשָּׁטִיחַ וְנִכְנְסָה מַהֵר לַמִּטָּה, לְהַסְפִּיק לִישֹׁן לִפְנֵי שֶׁהַלַּיְלָה יִגָּמֵר. הִיא נִזְכְּרָה בְּחִיּוּךְ שֶׁל מִירִי הַחֲמוּדָה וְחִיְּכָה לְעַצְמָהּ תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁנִּרְדְּמָה.
סיפור ממש מתוק.
הילדה שלי מאוד אוהבת!
תודה רבה
אני אספר את הסיפור לאח שלי הוא מתחייסן כל הזמן