הרפתקאותיה של דיני ילדה טסה במטוס עמוד הבית ספרים מקוונים לקריאה

הַרְפַּתְקָאוֹתֶיהָ שֶׁל דִּינִי פֶּרֶק שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה

הַרְפַּתְקָאוֹתֶיהָ שֶׁל דִּינִי זֶה סִפּוּר עַל יַלְדָּה חֲמוּדָה, דִּינִי. הִיא טָסָה בַּמָּטוֹס שֶׁלָּהּ וּבַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה עוֹבֶרֶת הַרְפַּתְקָאוֹת בִּלְתִּי נִשְׁכָּחוֹת. 🙂

מטוס הרפתקאותיה של דיני לייק לקרוא ספרים מקוונים לקריאה

דִּינִי טָסָה בַּמָּטוֹס שֶׁלָּהּ מְאֻשֶּׁרֶת, הִיא רָצְתָה כָּל-כָּךְ לְהַגִּיעַ לַמַּמְלָכָה שֶׁלָּהּ. הִיא הִתְגַּעְגְּעָה לְכֶבִי הַמְּשָׁרֶתֶת שֶׁלָּהּ, לְמִתְקָנִים בַּחֲצַר הָאַרְמוֹן.

כְּשֶׁהִגִּיעָה מֵעַל הֶעָנָן הַלָּבָן הַקְּטִיפָתִי עָלָיו נִצָּב הָאַרְמוֹן, רָאֲתָה דִּינִי בָּתִּים קְטַנִּים סְבִיב הָאַרְמוֹן.

אֵלּוּ כַּנִּרְאֶה הַבָּתִּים שֶׁל הַתּוֹשָׁבִים שֶׁגָּרִים בַּמַּמְלָכָה שֶׁלִּי, חָשְׁבָה דִּינִי, מְעַנְיֵן לִרְאוֹת אוֹתָם מִקָּרוֹב.

הִיא נָחֲתָה מַמָּשׁ לְיַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן וְיָצְאָה מֵהַמָּטוֹס.

"שָׁלוֹם הַמַּלְכָּה דִּינִי", רָצָה אֵלֶיהָ כֶבִי, "הִתְגַּעְגַּעְנוּ אֵלַיִךְ".

"שָׁלוֹם הַמַּלְכָּה דִּינִי", קָרְאוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהִסְתּוֹבְבוּ עַל הַדֶּשֶׁא סְבִיב הָאַרְמוֹן.

"שָׁלוֹם לְכֻלְּכֶם", קָרְאָה דִּינִי בְּשִׂמְחָה. 

כָּל הָאֲנָשִׁים וְהַיְּלָדִים בַּמַּמְלָכָה שָׂמְחוּ לִרְאוֹת אוֹתָהּ, זֶה עָשָׂה לָהּ תְּחוּשָׁה נְעִימָה בַּלֵּב.

"בּוֹאִי נִכָּנֵס לָאַרְמוֹן", אָמְרָה כְּבִי, "יֵשׁ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה חֲדָרִים שֶׁלֹּא בִּקַּרְתְּ בָּהֶם עֲדַיִן".

"הַיּוֹם אֲנִי לֹא רוֹצָה לָלֶכֶת לָאַרְמוֹן", אָמְרָה דִּינִי, "אֲנִי רוֹצָה לְהִסְתּוֹבֵב בִּרְחוֹבוֹת הַמַּמְלָכָה שֶׁלִּי, לִרְאוֹת אֶת בָּתֵּי הַתּוֹשָׁבִים".

"אַתְּ מַלְכָּה כָּל-כָּךְ טוֹבָה", הִתְרַגְּשָׁה כֶבִי, "אַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל הַתּוֹשָׁבִים יוֹתֵר מֵעַל עַצְמֵךְ, אֲנִי אֶקַּח אוֹתְךָ לְסִיּוּר בַּמַּמְלָכָה".

"תּוֹדָה", שָׂמְחָה דִּינִי, "בּוֹאִי נֵלֵךְ".

"לֹא וְלֹא גְּבִרְתִּי הַמַּלְכָּה", אָמַר שׁוֹמֵר הָרֹאשׁ שֶׁעָמַד לְיַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן. "הַמַּלְכָּה שֶׁל הַמַּמְלָכָה שֶׁלָּנוּ לֹא יְכוֹלָה לָלֶכֶת בָּרֶגֶל, זֹאת הֲלִיכָה אֲרֻכָּה מְאוֹד לְהִסְתּוֹבֵב בְּכָל הָרְחוֹבוֹת בַּמַּמְלָכָה".

"אָז אֵיךְ אֲבַקֵּר בִּרְחוֹבוֹת הַמַּמְלָכָה?" הִתְפַּלְּאָה דִּינִי.

"בַּכִּרְכָּרָה הַמַּלְכוּתִית כַּמּוּבָן", צָחֲקָה כֶבִי.

פִּתְאוֹם שָׁמְעָה דִּינִי טְפִיפוֹת סוּסִים מֵאֲחוֹרֶיהָ, הִיא הִסְתּוֹבְבָה לְאָחוֹר.

כִּכָּרָהּ בְּצֶבַע זָהָב הִתְקָרְבָה לְעֶבְרָהּ, הַכִּרְכָּרָה הָיְתָה יָפָה כָּל-כָּךְ מְקֻשֶּׁטֶת בְּיַהֲלוֹמִים צִבְעוֹנִיִּים בּוֹהֲקִים. לְכִרְכָּרָהּ הָיוּ רְתוּמִים שְׁנֵי סוּסִים לְבָנִים, גְּבוֹהִים, עִם זָנָב אָרֹךְ.

"שָׁלוֹם סוּסִים", קָרְאָה דִּינִי בְּשִׂמְחָה, "אַתֶּם כָּל כָּךְ יָפִים וְאֵיזוֹ כִּרְכָּרָה יְפֵיפִיָּה". "בּוֹאִי נִכָּנֵס אֵלֶיהָ", הִצִּיעָה כֶבִי, שׁוֹמֵר הָרֹאשׁ פָּתַח בִּשְׁבִילָן אֶת דֶּלֶת הַכִּרְכָּרָה.

בְּתוֹךְ הַכִּרְכָּרָה הָיוּ שְׁנֵי סַפְסָלִים עָבִים וְנוֹחִים מְרֻפָּדִים בְּכָרִיּוֹת קְטִיפָה.

"זֶה כָּל-כָּל נֹחַ" אָמְרָה דִּינִי, אֵיזֶה כֵּיף לִנְסֹעַ בְּכִרְכָּרָה.

שׁוֹמֵר הָרֹאשׁ הִתְיַשֵּׁב בְּרֹאשׁ הַכִּרְכָּרָה וְהֶחֱזִיק אֶת מוֹשְׁכוֹת הַסּוּסִים בְּיָדָיו.

"דִּיּוֹ" קָרָא שׁוֹמֵר הָרֹאשׁ, הַסּוּסִים הֵחֵלּוּ לִצְעֹד בַּשְּׁבִיל הָאָרֹךְ מִחוּץ לַחֲצַר הָאַרְמוֹן. 

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לָרְחוֹב הָרִאשׁוֹן יָרְדוּ דִּינִי וְכֶבִי מֵהַכִּרְכָּרָה. 

"אֲנִי אֲחַכֶּה לְךָ כָּאן גְּבִרְתִּי הַמַּלְכָּה", הִשְׁתַּחֲוָה שׁוֹמֵר הָרֹאשׁ.

"תּוֹדָה אֲדוֹנִי, הַשּׁוֹמֵר רֹאשׁ", צָחֲקָה דִּינִי וְהִבִּיטָה סְבִיבָה מֻקְסֶמֶת.

הָרְחוֹבוֹת בַּמַּמְלָכָה הָיוּ יָפִים מְאוֹד. הַמִּדְרָכָה לֹא הָיְתָה עֲשׂוּיָה מִבֵּטוֹן אֶלָּא מֵרִצּוּף לָבָן וּמַבְרִיק. הַבָּתִּים הָיוּ בְּנוּיִים מִלֶבְנֵי שַׁיִשׁ בּוֹהֲקִים, גַּגּוֹת רְעָפִים אֲדֻמִּים וַאֲרֻבּוֹת קְטַנּוֹת.

"הַלְּוַאי וְהָיִיתִי יְכוֹלָה לְבַקֵּר בְּתוֹךְ אֶחָד הַבָּתִּים הַיָּפִים הָאֵלֶּה". אָמְרָה דִּינִי.

"בֶּטַח שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה", חִיְּכָה כֶבִי.

"אֲבָל לֹא נָעִים לִי לִדְפֹּק וּלְהִכָּנֵס לְבָתִּים שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּירָה", אָמְרָה דִּינִי בְּעֶצֶב.

"אֲבָל אַתְּ יְכוֹלָה לְבַקֵּר אֶצְלִי בַּבַּיִת", חִיְּכָה כְּבִי, "הֲרֵי אוֹתִי אַתְּ מַכִּירָה".

"בֶּאֱמֶת?" הִתְלַהֲבָה דִּינִי, "אֲנִי אֶשְׂמַח מְאוֹד לְבַקֵּר אֶצְלֵךְ בַּבַּיִת". 

"אָז בּוֹאִי", מָשְׁכָה אוֹתָהּ כֶבִי אַחֲרֶיהָ, "אֲנִי גָּרָה מַמָּשׁ כָּאן". הֵן נִכְנְסוּ לְתוֹךְ חָצֵר מֻקֶּפֶת גֶּדֶר עֵץ. הֶחָצֵר הָיְתָה מְלֵאָה בְּעֵצִים וּפְרָחִים וְעַל הָעֵץ הָיְתָה תְּלוּיָה נַדְנֵדָה. 

"אֵיזוֹ חָצֵר יָפָה", הִתְלַהֲבָה דִּינִי. 

כֶבִי פָּתְחָה אֶת דֶּלֶת הַבַּיִת וְקָרְאָה: "שָׁלוֹם!"

"שָׁלוֹם כֶבִי", רָצָה אֵלֶיהָ יַלְדָּה חֲמוּדָה עִם צַמּוֹת חוֹמוֹת וְעֵינַיִם כְּחֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת. הָעֵינַיִם שֶׁל הַיַּלְדָּה הָיוּ אֲדֻמּוֹת וְנִרְאֶה הָיָה שֶׁהִיא בָּכְתָה. 

"מָה קָרָה לָךְ מִירִי", דָּאֲגָה כֶבִי, "לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה?"

"שָׁלוֹם כֶבִי", יָצְאָה אִמָּא שֶׁל כְּבִי מֵהַמִּטְבָּח. "אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה", הִיא קָרְאָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת דִּינֵי. "הַמַּלְכָּה דִּינִי, הִגַּעְתְּ אֵלֵינוּ הַבַּיְתָה".

"אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי הַמַּלְכָּה?" הִתְפַּלְּאָה דִּינִי.

"שָׁמַעְתִּי עָלַיִךְ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה מִכֶבִי, שֶׁאֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁאֲנִי מַכִּירָה אוֹתָךְ כְּבָר", צָחֲקָה אִמָּא שֶׁל כֶבִי. הִיא הָיְתָה אִשָּׁה נְעִימָה מְאוֹד וְהִזְכִּירָה לְדִינִי אֶת אִמָּא שֶׁלָּהּ שֶׁיֶּשְׁנָהּ עַכְשָׁו בַּבַּיִת.

"אַתְּ הַמַּלְכָּה דִּינִי?" נִגְּשָׁה אֵלֶיהָ הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה עִם הַצַּמּוֹת. "אֲנִי מִירִי, אָחוֹת שֶׁל כֶבִי".

"שָׁלוֹם לָךְ", חִיְּכָה דִּינִי. "אֵיזֶה כֵּיף לָךְ שֶׁיֵּשׁ לְךָ אָחוֹת", אָמְרָה דִּינִי לְכֶבִי.

"בֶּטַח שֶׁכֵּיף לִי", אָמְרָה כֶבִי, "מִירִי הִיא הָאָחוֹת הַמְּתוּקָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי מֻדְאֶגֶת".

"מִמָּה אַתְּ מֻדְאֶגֶת?" דָּאֲגָה דִּינִי.

"בִּגְלַל שֶׁאֲנִי רוֹאָה שֶׁאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה עֲצוּבָה", הִסְבִּירָה כְּבִי. "לָמָּה אַתְּ עֲצוּבָה מִירִי?" הִיא פָּנְתָה לַאֲחוֹתָהּ.

"בִּגְלַל שֶׁהַחֲבָרוֹת שֶׁלִּי מַעֲלִיבוֹת אוֹתִי", אָמְרָה מִירִי וְשׁוּב עֵינֶיהָ הִתְמַלְּאוּ דְּמָעוֹת.

"אַל תִּבְכִּי מִירִי חֲמוּדָה שֶׁלָּנוּ", אָמְרָה אִמָּא שֶׁל כֶבִי.

"אַתְּ בֶּאֱמֶת לֹא צְרִיכָה לִבְכּוֹת", הִסְכִּימָה דִּינִי, "עַכְשָׁו אֲנִי חֲבֵרָה שֶׁלָּךְ וְאַף אַחַת לֹא תַּעֲלִיב אוֹתְךָ יוֹתֵר". 

"בֶּאֱמֶת", הִתְלַהֲבָה מִירִי, "אַתְּ תִּהְיִי חֲבֵרָה שֶׁלִּי אֲפִלּוּ שֶׁאֲנִי בַּת אַרְבַּע וְאַתְּ יַלְדָּה גְּדוֹלָה כָּל-כָּךְ וְאַתְּ גַּם מַלְכָּה". 

"אֲנִי בַּת שֵׁשׁ", חִיְּכָה דִּינִי, "וְאַתְּ נִרְאֵית יַלְדָּה כָּל-כָּךְ בּוֹגֶרֶת, אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁנִּהְיֶה חֲבָרוֹת מְאוֹד טוֹבוֹת.

הַדְמָעוֹת שֶׁל מִירִי הִתְיַבְּשׁוּ לְגַמְרֵי וְהִיא חִיְּכָה חִיּוּךְ גָּדוֹל.

"אוּלַי נֵצֵא הַחוּצָה וְנִפְגֹּשׁ אֶת הַחֲבָרוֹת שֶׁל מִירִי", הִצִּיעָה כֶבִי, כָּכָה הֵן יִרְאוּ שֶׁמִּירִי חֲבֵרָה שֶׁל הַמַּלְכָּה דִּינִי וְהֵן לֹא יַעֲלִיבוּ אוֹתָהּ יוֹתֵר.

"אֵיפֹה הַחֲבָרוֹת שֶׁלָּךְ", הִתְפַּלְּאָה דִּינִי.

"הֵן בַּגִּנָּה", אָמְרָה מִירִי, "מְשַׁחֲקוֹת וְרַק אוֹתִי הֵן לֹא מוּכָנוֹת לְשַׁתֵּף". שׁוּב עָלוּ דְּמָעוֹת בְּעֵינֶיהָ שֶׁל מִירִי.

"בּוֹאִי מִירִי", חִבְּקָה כֶבִי אֶת אֲחוֹתָהּ, "נֵצֵא אִתְּךָ לַגִּנָּה. אַתְּ תִּרְאִי שֶׁכָּל הַיְלָדוֹת יְשַׁתְּפוּ אוֹתָךְ בַּמִּשְׂחָק".

הרפתקאותיה של דיני פרק שלוש עשרה - לייק לקרוא -ספרים חרדים לקריאה אונליין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *