"עַכְשָׁו נֵצֵא הַחוּצָה", אָמְרָה לִיבִּי, "תִּרְאִי אֵיזֶה חָצֵר יָפָה יֵשׁ בָּאַרְמוֹן שֶׁלָּךְ".
דִּינִי רָצָה אַחֲרֵי לִיבִּי, הֵן רָצוּ בְּמִסְדְּרוֹן רָחָב וְאָרֹךְ. בְּסוֹף הַמִּסְדְּרוֹן הָיְתָה דֶּלֶת זְכוּכִית עֲנָקִית רְחָבָה וּגְבוֹהָה. הֵן יָצְאוּ הַחוּצָה דֶּרֶךְ דֶּלֶת הַזְּכוּכִית הָעֲנָקִית.
"אֵיזֶה יֹפִי", קָרְאָה דִּינִי בְּהִתְפַּעֲלוּת.
הֶחָצֵר הָיְתָה מְלֵאָה בְּמִתְקָנִים: מַגְלֵשׁוֹת גְּבוֹהוֹת, אֲרֻכּוֹת וּמִתְפַּתְּלוֹת. קָרוּסֵלוֹת בְּכָל הַגְּדָלִים. סֻלָּמוֹת חֲבָלִים, גְּשָׁרִים, נַדְנֵדוֹת קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת.
"כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מִתְקָנִים", קָרְאָה דִּינִי בְּשִׂמְחָה, "אֵיזֶה כֵּיף! אֵיזוֹ חָצֵר נִפְלָאָה".
"בּוֹאִי נְשַׂחֵק", קָרְאָה לִיבִּי. דִּינִי טִפְּסָה עַל סֻלַּם חֲבָלִים גָּבוֹהַּ. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הִיא מְפַחֶדֶת לְטַפֵּס עַל סֻלַּם חֲבָלִים גָּבוֹהַּ כָּל כָּךְ, אֲבָל עַכְשָׁו לֹא פָּחֲדָה בִּכְלָל. אוּלַי בִּגְלַל שֶׁהִיא טָסָה בַּמָּטוֹס שֶׁלָּהּ כָּל כָּךְ גָּבוֹהַּ, אָז הִיא הִתְרַגְּלָה לַגֹּבַהּ, אוֹ אוּלַי סְתָם, בִּגְלַל שֶׁהִיא נִהְיְתָה אַמִּיצָה.
"בּוֹאִי נְטַפֵּס יוֹתֵר גָּבוֹהַּ", קָרְאָה לִיבִּי. הֵן טִפְּסוּ וְהִתְגַּלְּשׁוּ, הִתְנַדְנְדוּ וְהִסְתּוֹבְבוּ.
"כָּל כָּךְ חַם לִי", אָמְרָה דִּינִי, "וַאֲנִי צְמֵאָה מְאוֹד".
"בִּגְלַל שֶׁהִשְׁתּוֹלַלְנוּ כָּל-כָּךְ", הִסְבִּירָה לִיבִּי. "בּוֹאִי אִתִּי, אֲנִי אַרְאֶה לְךָ אֶת חֲדַר הַמַּשְׁקָאוֹת הַמְּשֻׁכְלָל בָּאַרְמוֹן".
חֲדַר הַמַּשְׁקָאוֹת הָיָה מַדְהִים. שׁוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל בְּרָזִים הָיְתָה מְחֻבֶּרֶת לְאֹרֶךְ הַקִּיר הָאָרֹךְ. לִיבִּי הֵבִיאָה לָהֶן שְׁתֵּי כּוֹסוֹת גְּבוֹהוֹת מִזְּכוּכִית עִם קַשׁ אָרֹךְ.
"עַכְשָׁיו תִּבְחֲרִי מָה אַתְּ רוֹצָה לִשְׁתּוֹת", הִיא אָמְרָה לְדִינִי.
"אֲנִי רוֹצָה לְנַסּוֹת אֶת כֻּלָּם", צָחֲקָה דִּינִי.
"אָז בּוֹאִי נִשְׁתֶּה מִכֹּל בֶּרֶז רַק קְצָת", הִצִּיעָה לִיבִּי, "כִּי יֵשׁ כָּאן הֲמוֹן בְּרָזִים". זֶה מָה שֶׁהֵן עָשׂוּ. בַּבֶּרֶז הָרִאשׁוֹן הָיָה קוֹלָהּ, בַּשֵּׁנִי מִיץ תַּפּוּזִים מוּגָז וּבַשְּׁלִישִׁי תּוּת בָּנָנָה. דִּינִי רָצְתָה לִשְׁתּוֹת מִכָּל הַבְּרָזִים, אֲבָל אֲפִילּוּ שֶׁשָּׁתְתָה רַק קְצָת מִכָּל בֶּרֶז, אַחֲרֵי שֶׁסִּיְּמָה אֶת הַתּוּת בָּנָנָה הִיא הִרְגִּישָׁה שֶׁהִיא כְּבָר לֹא צְמֵאָה בִּכְלָל.
"אֲנִי כְּבָר לֹא מְסֻגֶּלֶת לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר", הִיא אָמְרָה בְּצַעַר, "נִשְׁאֲרוּ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה בְּרָזִים עִם מַשְׁקָאוֹת שֶׁלֹּא טָעַמְנוּ מֵהֶם".
"אַל תִּצְטַעֲרִי", הִרְגִּיעָה אוֹתָהּ לִיבִּי, "הֲרֵי זֶה בָּאַרְמוֹן שֶׁלָּךְ, כְּשֶׁתִּהְיִי צְמֵאָה שׁוּב נַחֲזֹר לְכָאן וְנִשְׁתֶּה מַשְׁקָאוֹת נוֹסָפִים".
"זֶה רַעֲיוֹן טוֹב", הִסְכִּימָה דִּינִי, "מָה נַעֲשֶׂה עַכְשָׁיו?"
"אוּלַי נֵלֵךְ לַסִּפְרִיָּה?" הִצִּיעָה לִיבִּי, "אַחֲרֵי שֶׁשִּׁחַקְנוּ, נוּכַל לָנוּחַ עַל הַסַּפּוֹת וְלִקְרֹא בַּהֲנָאָה". זֶה הָיָה רַעֲיוֹן מְצֻיָּן. הַסִּפְרִיָּה בָּאַרְמוֹן הָיְתָה מַדְהִימָה! שָׁטִיחַ אָדֹם וְעָבֶה כִּסָּה אֶת הָרִצְפָּה, עַל הַשָּׁטִיחַ הָיוּ פְּזוּרוֹת סַפּוֹת נְמוּכוֹת וְרַכּוֹת. פּוּפִים וְכֻּרְסָאוֹת.
הַחֵלֶק הַמַּדְהִים בְּיוֹתֵר הָיָה מַדְּפֵי הַסְּפָרִים שֶׁכִּיסּוּ אֶת קִירוֹת הַסִּפְרִיָּה הַגְּבוֹהִים. אַלְפֵי סְפָרִים. דַּקִּים, עָבִים, גְּבוֹהִים, נְמוּכִים, מְצֻיָּרִים בְּצִיּוּרִים נִפְלָאִים. דִּינִי לֹא יָדְעָה לִקְרֹא עֲדַיִן, גַּם לִיבִּי לֹא. אֲבָל הֵן לָקְחוּ עֲרֵמָה שֶׁל סְפָרִים, הִתְיַשְּׁבוּ בַּסַּפָּה רַכָּה וְנוֹחָה וְהִסְתַּכְּלוּ עַל הַתְּמוּנוֹת הַמַּרְהִיבוֹת. כְּשֶׁסִּיְּמוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל עֲרֵמַת הַסְּפָרִים הִרְגִּישָׁה דִּינִי שֶׁהִיא עֲיֵפָה מְאוֹד. פִּתְאוֹם נִזְכְּרָה בַּמָּטוֹס שֶׁלָּהּ, בַּבַּיִת שֶׁלָּהּ וּבַגַּן.
"אוֹי", הִיא נִבְהֲלָה, "אֲנִי חַיֶּבֶת לַחְזֹר הַבַּיְתָה לִפְנֵי שֶׁהַלַּיְלָה יִסְתַּיֵּם. אֲנִי חַיֶּבֶת לָלֶכֶת לַגַּן בַּבֹּקֶר, אֲנִי הַמַּלְכָּה שֶׁל הַגַּן".
"אֲבָל אַתְּ גַּם מַלְכָּה בַּמַּמְלָכָה שֶׁלָּנוּ, לָמָּה אַתְּ צְרִיכָה לָלֶכֶת לַגַּן?" לֹא הֵבִינָה לִיבִּי.
"אֲנִי חַיֶּבֶת לָלֶכֶת לַגַּן", אָמְרָה דִּינִי, "וְגַם לַחֲזֹר הַבַּיְתָה לְאַבָּא וְאִמָּא שֶׁלִּי וְיַעֲקוֹבִי הַתִּינוֹק הַמָּתוֹק שֶׁלָּנוּ, רַק בַּלַּיְלָה אֲנִי יְכוֹלָה לָטוּס. אֲנִי אֶחְזֹר בַּלַּיְלָה הַבָּא בְּעֶזְרַת ה', אֲבָל עַכְשָׁיו אֲנִי מַמָּשׁ חַיֶּבֶת לְמַהֵר".
"בְּסֵדֶר", הִסְכִּימָה לִיבִּי. "בּוֹאִי אַחֲרַי, אֲנִי אַרְאֶה לָךְ אֶת הַדֶּרֶךְ לַמָּטוֹס שֶׁלָּךְ, אִם תֵּלְכִי לְבַד אַתְּ תִּתְבַּלְבְּלִי בַּדֶּרֶךְ. הָאַרְמוֹן הַזֶּה גָּדוֹל מְאוֹד וְיֵשׁ בּוֹ הַרְבֵּה מִסְדְּרוֹנוֹת וְחֲדָרִים". כְּשֶׁיָּצְאוּ הַחוּצָה שׁוּב רָאֲתָה דִּינִי אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים, הֵם נוֹפְפוּ לְדִינִי לְשָׁלוֹם. "שָׁלוֹם הַמַּלְכָּה דִּינִי", קָרְאוּ לְעֶבְרָהּ, "אַל תִּשְׁכְּחִי לַחְזֹר אֵלֵינוּ".
"בֶּטַח שֶׁאֶחְזֹר", קָרְאָה דִּינִי, "אֲנִי מַבְטִיחָה".
מְשָׁרֵת גָּבוֹהַּ עָמַד לְיַד הַמָּטוֹס שֶׁלָּהּ וּפָתַח לָהּ אֶת הַדֶּלֶת. דִּינִי נִכְנְסָה לַמָּטוֹס וְחָגְרָה אֶת עַצְמָהּ.
"נְסִיעָה טוֹבָה", אָמְרָה לָהּ לִיבִּי בְּחִיּוּךְ. "הָיָה נָעִים לְבַלּוֹת אִתָּךְ, אֶת מַלְכָּה נֶהְדֶּרֶת".
"וְאַתְּ מְשָׁרֶתֶת נֶהְדֶּרֶת", חִיְּכָהּ גַּם דִּינִי, "בִּזְכוּתֵךְ נֶהֶנֵתִי מְאוֹד.
"אֲנִי אַמְשִׁיךְ לְשָׁרֵת אוֹתָךְ כְּשֶׁתַּחְזְרִי", הִשְׁתַּחֲוָה לִיבִּי.
"תּוֹדָה", שָׂמְחָה דִּינִי. הִיא הִפְעִילָה אֶת הַמָּטוֹס וְטָסָה גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ, עַד שֶׁהָאַרְמוֹן הָיָה נִרְאֶה קָטָן וְכָל הָאֲנָשִׁים נִרְאוּ כְּמוֹ נְמָלִים קְטַנּוֹת.
עֲדַיִן הָיָה לַיְלָה, לַמְרוֹת שֶׁהַשָּׁמַיִם הֵחֵלּוּ לְהִתְבַּהֵר. הִנֵּה הַבִּנְיָן שֶׁלָּהּ וְהַחַלּוֹן בַּחֶדֶר שֶׁלָּהּ, עִם הַסּוֹרְגִים הַלְּבָנִים. דִּינִי לָחֲצָה עַל הַכַּפְתּוֹר הַצָּהֹב, הַמָּטוֹס הִתְכַּוֵּץ וְנִכְנַס בָּרֶוַח הַצַּר בֵּין שְׁנֵי מַקְלוֹת בַּסּוֹרָג, הַיְשֵׁר עַל הַשָּׁטִיחַ לְיַד מִטָּתָהּ שֶׁל דִּינִי. דִּינִי יָצְאָה מֵהַמָּטוֹס וְשָׂמְחָה לְגַלּוֹת שֶׁהוּא חָזַר לְגָדְלוֹ הָאֲמִתִּי. הִיא נִשְׁכְּבָה בַּמִּטָּה שֶׁלָּהּ, חִבְּקָה אֶת הַדֻּבִּי שֶׁלָּהּ וְנִרְדְּמָה.
