דִּינִי הִמְשִׁיכָה לָטוּס וְהָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת. זֶה הָיָה כָּל כָּךְ נֶחְמָד. פִּתְאוֹם רָאֲתָה עֵץ גָּדוֹל מַמָּשׁ מוּלָהּ. הִיא לֹא נִבְהֲלָה, מִיָּד סוֹבְבָה אֶת הַהֶגֶה וּבִצְעָהּ נְחִיתַת חֵרוּם עַל הָעֵץ.
זֶה הָיָה עֵץ מַמָּשׁ עֲנָקִי וְהַמָּטוֹס נָחַת בְּשַׁלְוָה עַל עָנָף עָבֶה מְרֻפַּד בְּעָלִים.
דִּינִי הוֹצִיאָה אֶת רֹאשָׁהּ בַּחֲשָׁשׁ וּבָחֲנָה אֶת סְבִיבָתָהּ. הָעֵץ הָיָה גָּבוֹהַּ כָּל כָּךְ וְהַמָּטוֹס נָחַת מַמָּשׁ בְּרֹאשׁ הַצַּמֶּרֶת. לְמַרְבֵּה הַצַּעַר הִיא לֹא יָכְלָה לְחַלֵּץ אֶת הַמָּטוֹס, סְבַךְ עֲנָפִים וְעָלִים הִקִּיפוּ אוֹתוֹ. הִיא הִנִּיחָה רֶגֶל בִּזְהִירוּת עַל הַעֲנַף הַקָּרוֹב, הוּא הָיָה יַצִּיב, הִיא הוֹשִׁיטָה רֶגֶל נוֹסֶפֶת וְהִתְיַשְּׁבָה עַל הַעֲנַף.
אֵיךְ אוֹצִיא אֶת הַמָּטוֹס מִכָּאן? חָשְׁבָה דִּינִי, לְרֶגַע הִתְחַשֵּׁק לָהּ לְהַתְחִיל לִבְכּוֹת. הִיא מַמָּשׁ הִרְגִּישָׁה אֶת הַדְּמָעוֹת עוֹלוֹת לָהּ בָּעֵינַיִם. פִּתְאוֹם שָׁמְעָה קוֹל כִּרְסוּם לְיָדָהּ.
הִיא סוֹבְבָה אֶת רֹאשָׁהּ בְּבֶהָלָה. מַמָּשׁ לְיָדָהּ עָמַד סְנָאִי קָטָן וְכִרְסֵם בַּלּוּט.
הַסְּנָאִי טִפֵּס עַל הַעֲנַף, קָטַף בַּלּוּט נוֹסָף וְגָרַר אוֹתוֹ אֵלֶיהָ עִם אַפּוֹ.
"רוֹצָה אֶחָד?" הוּא שָׁאַל אוֹתָהּ בְּקוֹל דַּקִּיק. "הֵם טְעִימִים מְאוֹד".
"אֲבָל אַתָּה סְנָאִי!" נִדְהֲמָה דִּינִי.
"נָכוֹן" הִמְשִׁיךְ הַסְּנָאִי לְכַרְסֵם אֶת הַבַּלּוּט שֶׁלּוֹ, "וְאַתְּ יַלְדָּה, אֲנִי לֹא רוֹאֶה שׁוּם בְּעָיָה".
"אַתָּה מְדַבֵּר!" קָרְאָה דִּינִי.
"נָכוֹן", הִסְכִּים הַסְּנָאִי. "אֲנִי מְדַבֵּר, אַתְּ מְדַבֶּרֶת, אֲנִי לֹא רוֹאֶה בְּזֶה שׁוּם בְּעָיָה".
"אֲבָל אֲנִי לֹא מַכִּירָה אֶת שְׂפַת הַחַיּוֹת", הִתְפַּלְּאָה דִּינִי, "אֵיךְ אֲנַחְנוּ מְבִינִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי?"
"גַּם אֲנִי לֹא מֵבִין אֶת הַשָּׂפָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם", הִסְכִּים הַסְּנָאִי, "בְּכָל זֹאת אֲנַחְנוּ מְבִינִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, אֲנִי לֹא רוֹאֶה שׁוּם בְּעָיָה. רוֹצָה אֶת זֶה"? הִצְבִּיעַ הַסְּנָאִי עַל הַבַּלּוּט שֶׁלָּהּ, "סִיַּמְתִּי עִם שֶׁלִּי, כָּכָה שֶׁאִם אַתְּ לֹא רוֹצָה, אֲנִי יוֹתֵר מְאֶשְׂמַח לְקַבֵּל אוֹתוֹ".
"בְּבַקָּשָׁה", הוֹשִׁיטָה לוֹֹ דִּינִי אֶת הַבַּלּוּט.
"אָז מָה עוֹשָׂה יַלְדָּה קְטַנָּה עַל הָעֵץ שֶׁלָּנוּ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה?" הִתְעַנְיֵן הַסְּנָאִי, "יְלָדוֹת יְשֵׁנוֹת בַּלַּיְלָה אִם אֵינֶנִּי טוֹעֶה. שֶׁלֹּא תָּבִינִי לֹא נָכוֹן", הוּא הוֹסִיף. "גַּם סְנָאִים יְשָׁנִים בַּלַּיְלָה. בְּכָל זֹאת, הִנֵּה, אֲנִי עֵר, לִפְעָמִים נֶחְמָד לִהְיוֹת עֵר בַּלַּיְלָה כְּשֶׁכֻּלָּם יְשֵׁנִים, אֲנִי לֹא רוֹאֶה בְּזֶה שׁוּם בְּעָיָה.
"אֲבָל לִי יֵשׁ בְּעָיָה", נֶאֶנְחָה דִּינִי, "הַמָּטוֹס שֶׁלִּי נִתְקַע כָּאן עַל הָעֵץ".
"מָטוֹס, אָה מָטוֹס". הַסְּנָאִי דִּלֵּג מֵעָלֶיהָ, הִתְקָרֵב לַמָּטוֹס וְהֵצִיץ פְּנִימָה. "זֶה פָּשׁוּט לֹא יֵאָמֵן!" הוּא הִתְפַּעֵל, "אֵיזֶה מָטוֹס מְפֹאָר, מַמָּשׁ נֶהֱדָר".
"הוּא בֶּאֱמֶת מָטוֹס נֶהְדָּר", הִסְכִּימָה דִּינִי, "טַסְתִּי עָלָיו כָּל כָּךְ יָפֶה עַד שֶׁנִּתְקַעְתִּי בָּעֵץ הַזֶּה". שׁוּב הִרְגִּישָׁה דִּינִי אֶת הַדְּמָעוֹת מִתְקָרְבוֹת.
"בְּסֵדֶר, בְּסֵדֶר", הִמְהֵם הַסְּנָאִי. "אָז נוֹצִיא אוֹתוֹ מִכָּאן, אֲנִי לֹא רוֹאֶה שׁוּם בְּעָיָה". הוּא קִפֵּץ סְבִיב הַמָּטוֹס, כִּרְסֵם עֲנָפִים וְעָלִים, עַד שֶׁפִּנָּה אֶת כָּל סְבַךְ הָעֲנָפִים סְבִיב הַמָּטוֹס. עַכְשָׁיו יָכְלָה דִּינִי לָטוּס בְּבִטְחָה.
"תּוֹדָה רַבָּה לְךָ", הִתְרַגְּשָׁה דִּינִי, "כָּל כָּךְ עָזַרְתָּ לִי".
"בֶּטַח שֶׁעָזַרְתִּי לָךְ", אָמַר הַסְּנָאִי, "הֲרֵי אַתְּ יַלְדָּה נֶחְמָדָה כָּל-כָּךְ, אֲנִי לֹא רוֹאֶה שׁוּם בְּעָיָה".
"אֲנִי אֶקְטֹף לְךָ בְּלוּטִים", הֶחְלִיטָה דִּינִי. "אֶעֱרֹם לְךָ עֲרֵמָה גְּדוֹלָה, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ בְּשֶׁפַע, בִּגְלַל שֶׁעָזַרְתָּ לִי". הִיא נֶעֶמְדָה בִּזְהִירוּת עַל הַעֲנַף לְיַד הַמָּטוֹס וְקָטְפָה הַרְבֵּה בְּלוּטִים מֵעַנְפֵי הָעֵץ הַסְּמוּכִים, לְאַחַר מִכֵּן סִדְרָה אוֹתָם בְּתוֹךְ שֶׁקַע בְּעָנָף שֶׁלֹּא יִפְּלוּ.
"אוֹֹ, תּוֹדָה רַבָּה", שָׂמַח הַסְּנָאִי, "זֶה יַסְפִּיק לִי לְשָׁבוּעַ שָׁלֵם. אַתְּ יַלְדָּה נֶהְדֶּרֶת, מֻכְשֶׁרֶת כָּל-כָּךְ, הִצְלַחְתְּ לִקְטֹף אֶת כָּל הַבַּלּוּטִים הָאֵלֶּה בְּתוֹךְ דַּקּוֹת. לִי הָיָה לוֹקֵחַ הַרְבֵּה יוֹתֵר זְמַן". דִּינִי הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת. הַסְּנָאִי אָמַר שֶׁהִיא מֻכְשֶׁרֶת, הוּא לֹא הֶעֱלִיב אוֹתָהּ כְּמוֹ הַיְּלָדוֹת בַּגַּן, זֶה חִמֵּם לָהּ אֶת הַלֵּב.
"מַגִּיעַ לְךָ", הִיא אָמְרָה לַסְּנָאִי, "כִּי עָזַרְתָּ לִי".
"אֲנִי עוֹזֵר לָךְ וְאַתְּ עוֹזֶרֶת לִי", סִכֵּם הַסְּנָאִי, "אֲנִי לֹא רוֹאֶה בְּזֶה שׁוּם בְּעָיָה".
"בֶּטַח שֶׁלֹּא", צָחֲקָה דִּינִי, "אַתָּה סְנָאִי נֶחְמָד מְאוֹד".
הִיא נִכְנְסָה לַמָּטוֹס שֶׁלָּהּ, לָחֲצָה עַל הַכַּפְתּוֹר הַיָּרֹק, הַמָּטוֹס רִחֵף קָדִימָה בְּקַלּוּת. הִיא הִסְפִּיקָה לְנַפְנֵף לַסְּנָאִי הַחֲמוּד נִפְנוּף אַחֲרוֹן. הַשָּׁמַיִם הִתְבַּהֲרוּ, הַלַּיְלָה תֶּכֶף נִגְמַר. דִּינִי יָדְעָה שֶׁהִיא חַיֶּבֶת לַחְזֹר הַבַּיְתָה לִפְנֵי שֶׁהַבֹּקֶר יַגִּיעַ, שֶׁאַבָּא וְאִמָּא לֹא יִדְאֲגוּ.
הִיא לֹא חָשְׁשָׁה שֶׁתְּאַבֵּד אֶת הַדֶּרֶךְ. הִיא טָסָה מֵעַל הָרְחוֹבוֹת כְּמוֹ טַיֶּסֶת וָתִיקָה וּכְבָר רָאֲתָה אֶת הַבִּנְיָן שֶׁלָּהֶם מִלְּמַעְלָה, הֵנָּה הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלָּהֶם, רֵיקָה, מְחַכָּה לַמָּטוֹס שֶׁיִּנְחַת עָלֶיהָ, דִּינִי בִּצְעָהּ נְחִיתָה מֻשְׁלֶמֶת. לְפֶתַע הִרְגִּישָׁה עֲיֵפָה כָּל כָּךְ וְהַכִּסֵּא רָחָב וְנוֹחַ הִיא הִנִּיחָה אֶת רֹאשָׁהּ עַל הַמִּשְׁעֶנֶת וְנִרְדְּמָה.
