"לֹא!" קָרָא יוּדִי, "זֶה רַעֲיוֹן גָּרוּעַ!"
"כֵּן!" קָרָא דִּידִי, "זֶה רַעֲיוֹן מְצֻיָּן, זֶה רַעֲיוֹן כָּל-כָּךְ גְּאוֹנִי שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּא שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי עָלָיו עַד הַיּוֹם, בְּהִתְחַשֵּׁב בָּעֻבְדָּה שֶׁאֲנִי גָּאוֹן".
"זֶה לֹא רַעֲיוֹן גְּאוֹנִי בִּכְלָל", קָרָא יוּדִי בְּיֵאוּשׁ, "זֶה רַעֲיוֹן מְאוֹד מְסֻכָּן!"
"מְסֻכָּן?" נִדְהַם דִּידִי, עֵינָיו הִתְעַגְּלוּ בְּהַפְתָּעָה, לָמָּה?"
"סִיַּמְתֶּם לֶאֱכֹל?" נִכְנְסָה אִמָּא לַמִּטְבָּח. הִיא הִבִּיטָה בְּיוּדִי בְּהַפְתָּעָה. "רַק אַתָּה נִמְצָא כָּאן? חָשַׁבְתִּי שֶׁגַּם אֲבִיגַיִל".
"אֲבִיגַיִל כְּבָר סִיְּמָה אֶת הָאֹכֶל שֶׁלָּהּ", עָנָה יוּדִי.
"אֲבָל שָׁמַעְתִּי שֶׁדִּבַּרְתָּ עִם מִישֶׁהוּ", אָמְרָה אִמָּא מֻפְתַּעַת, "יוֹתֵר נָכוֹן רַבְתָּ עִם מִישֶׁהוּ", הִיא הָיְתָה מְבֻלְבֶּלֶת. "יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁרַבְתָּ עִם עַצְמְךָ חָמוּד?" הִיא הִבִּיטָה בְּיוֹדִי בְּמַבָּט חוֹדֵר, "כִּי אִם כֵּן, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לִקְבֹּעַ תּוֹר לָרוֹפֵא".
"מָה פִּתְאוֹם אִמָּא", הִסְמִיק יוּדִי, "לֹא רַבְתִּי עִם עַצְמִי וְלֹא דִּבַּרְתִּי אֶל עַצְמִי בִּכְלָל, אַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת רְגוּעָה".
"בְּסֵדֶר", הִשְׁתַּכְנְעָה אִמָּא, "אוּלַי שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת מֵהַשְּׁכֵנִים. אֲנִי רוֹאָה שֶׁלֹּא אָכַלְתָּ בִּכְלָל אֶת הַמָּרָק יְרָקוֹת, אֲנִי יְכוֹלָה לָקַחַת אוֹתוֹ?"
דִּידִי הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ בִּשְׁלִילָה וְהִבִּיט בְּיוּדִי בְּמַבָּט מִתְחַנֵּן.
"לֹא, לֹא", קָרָא יוּדִי, "אֲנִי רוֹצֶה אֶת הַמָּרָק, עוֹד לֹא הִסְפַּקְתִּי לֶאֱכֹל אוֹתוֹ".
"בְּסֵדֶר", אָמְרָה אִמָּא, "אָז תִּזְדָּרֵז". הִיא יָצְאָה סוֹף-סוֹף מֵהַמִּטְבָּח.
"תֹּאכַל מַהֵר", לָחַשׁ יוּדִי לְדִידִי. "לְגַמְרֵי שָׁכַחְנוּ לְהִזָּהֵר, כִּמְעַט נִתְפַּסְנוּ עַל חַם".
"לֹא כִּמְעַט נִתְפַּסְנוּ עַל חַם", אָמַר דִּידִי, "נִתְפַּסְנוּ עַל חַם! הַמָּרָק יְרָקוֹת שֶׁל אַבָּא שֶׁלְּךָ חַם מְאוֹד, בִּגְלַל זֶה אֲנִי אוֹכֵל אוֹתוֹ לְאַט, אַתָּה מֵבִין".
יוֹדִי נֶאֱנַח.
"לְגַבֵּי הָרַעֲיוֹן שֶׁלְּךָ", אָמַר יוּדִי כְּשֶׁיָּשְׁבוּ בַּחֶדֶר שֶׁלּוֹ, "אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא כְּדַאי שֶׁתֵּצֵא מֵהַבַּיִת, עֲלוּלִים לִרְמֹס אוֹתְךָ בְּטָעוּת".
"מָה פִּתְאוֹם", נֶעֱלַב דִּידִי, "אֲנִי יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר עַל עַצְמִי, אַתָּה לֹא צָרִיךְ לִדְאֹג.
וְחוּץ מִזֶּה אֵיזֶה בְּרֵרָה יֵשׁ לָנוּ? אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִבְדֹּק מָה הַבְּעָיָה שֶׁל שִׂימִי אִתְּךָ וְאֵין לָנוּ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, אָז אֵין עַל מָה לְדַבֵּר יוֹתֵר, אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת זֶה! לְמַעֲשֶׂה אֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה מַמָּשׁ עַכְשָׁו".
יוּדִי רָצָה לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְנַגֵּד, אֲבָל דִּידִי הָיָה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ, אָז זֶה הָיָה חֲסַר טַעַם.
"בְּסֵדֶר", נִכְנַע יוּדִי, "אָז אֵיךְ נַעֲשֶׂה אֶת זֶה?"
"זֶה פָּשׁוּט מְאוֹד", אָמַר דִּידִי, "עוֹד מְעַט אַרְבַּע וָחֵצִי נָכוֹן? עוֹד חֲצִי שָׁעָה חֲבֵרִים שֶׁלְּךָ מַגִּיעִים לְבַקֵּר אֶת שִׁימִי. עַד אָז אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּחֶדֶר שֶׁל שִׁימִי. פָּשׁוּט מְאוֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי".
"אֲבָל אֵיךְ תַּגִּיעַ לְשָׁם?" רָצָה יוּדִי לָדַעַת.
"אָה", חִיֵּךְ דִּידִי, "זֶה גַּם פָּשׁוּט מְאוֹד, אַתָּה תִּקַּח אוֹתִי לְשָׁם".
"אֲנִי", נִדְהָם יוּדִי, "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אִם אַתָּה מְעֻדְכָּן, אֲבָל שִׁימִי לֹא מַזְמִין אוֹתִי לִפְגִישׁוֹת עִם חֲבֵרִים שֶׁלּוֹ".
"לֹא, לֹא כָּכָה", הִסְבִּיר דִּידִי. הוּא טִפֵּס עַל יָדוֹ שֶׁל יוּדִי וּמִשָּׁם לַכָּתֵף וְהִתְיַשֵּׁב בְּנוֹחוּת לְיַד אָזְנוֹ שֶׁל יוּדִי. "תַּעֲלֶה עַכְשָׁו לַבַּיִת שֶׁל שִׁימִי", הוּא פֶּרֶט, "תַּגִּיד שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַלְווֹת מֵהֶם, כּוֹס סֻכָּר, אוֹ שְׁתֵּי בֵּיצִים, אוֹ שַׂקִּית חָלָב, מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה. בַּזְּמַן הַזֶּה, אֲנִי אֶכָּנֵס בְּשֶׁקֶט לְתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם וְאֶתְחַמֵּק בִּמְהִירוּת לְחֶדֶר שֶׁל שִׁימִי. מָה אַתָּה אוֹמֵר?" הוּא הֶחֱלִיק בַּחֲזָרָה עַל זְרוֹעוֹ שֶׁל יוּדִי כְּאִלּוּ הִיא מַגְלֵשָׁה, הִתְיַשֵּׁב עַל כַּף יָדוֹ וְהִבִּיט בּוֹ בְּגַאֲוָה. "נָכוֹן שֶׁזֶּה רַעֲיוֹן מַבְרִיק?"
"זֶה רַעֲיוֹן טוֹב", הִסְכִּים יוּדִי, "אֲבָל הוּא לֹא מַעֲשִׂי".
"לָמָּה הוּא לֹא מַעֲשִׂי?" הִתְפַּלֵּא דִּידִי.
"בִּגְלַל שֶׁאֲנִי בַּחַיִּים, בַּחַיִּים, לֹא אֵלֵךְ לַבַּיִת שֶׁל שִׁימִי לְבַקֵּשׁ לְהַלְווֹת מֵהֶם מַשֶּׁהוּ, הִכְרִיז יוּדִי. "תָּאֵר לְעַצְמְךָ שֶׁשִּׁימִי יִפְתַּח לִי אֶת הַדֶּלֶת".
"אַתָּה חַיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה", הִתְעַקֵּשׁ דִּידִי, "וְזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת עַכְשָׁו! הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ מַתְחִיל לִהְיוֹת דָּחוּק".
יוּדִי לֹא הֶאֱמִין שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת זֶה, הוּא עָלָה אֶת שְׁתֵּי הַקּוֹמוֹת בֵּין הַבַּיִת שֶׁלּוֹ לַבַּיִת שֶׁל שִׁימִי בַּחֲשָׁשׁ. הוּא הִתְקָרֵב אֶל הַדֶּלֶת וְנִרְתַּע.
"אֲנִי לֹא מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה", הוּא לָחַשׁ לְדִידִי בְּיֵאוּשׁ.
"אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת זֶה", נֶאֱנַח דִּידִי, "אִם אֲחַכֶּה עַד שֶׁאַתָּה תִּדְפֹּק, יִהְיֶה אַרְבַּע וָחֵצִי בַּלַּיְלָה…"
הוּא קָפַץ מֵהַיָּד שֶׁל יוּדִי לְיָדִית הַדֶּלֶת וְדָפַק בְּעֹז בְּיָדָיו הַקְּטַנּוֹת עַל דֶּלֶת הַמַּתֶּכֶת הַכְּבֵדָה.
יוּדִי הִשְׁתַּדֵּל לֹא לִצְחֹק, דִּידִי דָּפַק בְּחָזְקָה, אֲבָל הַדְּפִיקוֹת שֶׁלּוֹ הָיוּ כָּל-כָּךְ חַלָּשׁוֹת.
לְמַרְבֵּה הַהַפְתָּעָה הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה.
דִּידִי שֶׁעָמַד עַל יָדִית הַדֶּלֶת כִּמְעַט נָפַל כְּשֶׁהַיָּדִית נָעָה תַּחְתָּיו, בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן הוּא הִצְלִיחַ לִתְפֹּס בַּיָּדִית בִּשְׁתֵּי יָדָיו. יוּדִי נָשַׁף בַּהֲקָלָה.
אִמָּא שֶׁל שִׂימִי עֶמְדָּה בְּפֶתַח הַדֶּלֶת, הִיא הִיא חִיְּכָה לְיוּדִי בַּחֲבִיבוּת.
"שָׁלוֹם! הִנֵּה גִּבּוֹר הַבִּנְיָן שֶׁלָּנוּ" בָּאתָ לְבַקֵּר אֶת שִׁימִי?"
"לֹא", גִּמְגֵּם יוּדִי, "אֲנִי, כְּלוֹמַר אֲנַחְנוּ, כְּלוֹמַר, אֶפְשָׁר לְהַלְווֹת מִמְּכֶם כּוֹס סֻכָּר?"
"בֶּטַח בְּשִׂמְחָה", חִיְּכָה אִמָּא שֶׁל שִׁימִי.
הִיא נִכְנְסָה אֶל הַבַּיִת. יוּדִי אָסַף אֶת דִּידִי בְּכַף יָדוֹ.
"זֶה הָיָה מַפְחִיד", אָמַר דִּידִי וְנִגֵּב אֶת מִצְחוֹ.
"אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁזֶּה מְסֻכָּן", לָחַשׁ יוּדִי, "בְּבַקָּשָׁה תְּוַתֵּר עַל זֶה".
"מָה פִּתְאוֹם", אָמַר דִּידִי, "אֲנִי הוֹלֵךְ וְאַל תִּדְאַג, אֲנִי אֵצֵא עַל כָּתֵף שֶׁל אֶחָד הַיְּלָדִים. רַק תְּחַכֶּה לִי מִחוּץ לַדֶּלֶת שֶׁל שִׁימִי בְּסֵדֶר? בְּעֵרֶךְ עוֹד שָׁעָה וָחֵצִי. הוּא הֶחְלִיק עַל הָרֶגֶל שֶׁל יוּדִי וְנִכְנַס אֶל הַבַּיִת.
"הִנֵּה הַסֻּכָּר שֶׁלְּךָ", אָמְרָה אִמָּא שֶׁל שִׁימִי, בְּיָדָהּ הָיְתָה כּוֹס נְיָר מְלֵאָה סֻכָּר.
"תּוֹדָה", הִסְמִיק יוּדִי, "הוּא לָקַח אֶת כּוֹס הַסֻּכָּר וְנִמְלַט מִשָּׁם".
איזה פרק יפה תעלו עוד
איזה יופי, תודה שהמשכתם עם הסיפור המהמם הזה
מותח!
סיפור ה-💯