"דִּידִי הָיָה נִפְלָא!" הוּא הָיָה חָבֵר נֶאֱמָן וּמַצְחִיק, הוּא דָּאַג לְיוּדִי בְּלִי הַפְסָקָה. יוּדִי רָצָה לְפַנֵּק אוֹתוֹ בִּתְמוּרָה. עַד עַכְשָׁו הִשְׁתַּדֵּל דִּידִי לֶאֱכֹל אֶת הָאֹכֶל שֶׁיּוּדִי נוֹהֵג לֶאֱכֹל בְּלִי לְהִתְלוֹנֵן, יוּדִי רָצָה לְהַעֲנִיק לוֹ מַתָּנָה מְיֻחֶדֶת, אֹכֵל שֶׁהוּא אוֹהֵב. הוּא יָדַע שֶׁדִּידִי אוֹהֵב סֵלֵרִי, דִּידִי צִיֵּן לְעִתִּים קְרוֹבוֹת כַּמָּה הוּא אוֹהֵב לֶאֱכֹל פַּשְׁטִידַת סֵלֵרִי, זֹאת יְכוֹלָה לִהְיוֹת מַתָּנָה נֶהְדֶּרֶת. בִּזְמַן שֶׁדִּידִי חָפַף אֶת רֹאשׁוֹ בָּאַמְבַּטְיָה חָמַק יוּדִי לַמִּטְבָּח, אִמָּא הָיְתָה בַּמִּטְבָּח וְשָׁטְפָה אֶת הַכֵּלִים שֶׁנּוֹתְרוּ מֵאֲרוּחַת הָעֶרֶב.
"אִמָּא, אַתְּ מוּכָנָה לְהָכִין לִי פַּשְׁטִידַת סֵלֵרִי?" בִּקֵּשׁ יוּדִי.
"מָה?" כִּבְּתָה אִמָּא אֶת זֶרֶם הַמַּיִם מֻפְתַּעַת, "מָה בִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי? אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי טוֹב".
"אַתְּ מוּכָנָה לֶאֱפוֹת לִי פַּשְׁטִידַת סֵלֵרִי?" בִּקֵּשׁ יוּדִי שׁוּב.
"אָז כֵּן שָׁמַעְתִּי טוֹב", הֻפְתְּעָה אִמָּא, "לָמָּה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאָכִין לְךָ אַחַת כָּזוֹ? הֲרֵי אַתָּה בִּכְלָל לֹא אוֹהֵב סֵלֵרִי?" יוּדִי הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא עוֹמֵד לְאַבֵּד אֶת אֹמֶץ לִבּוֹ.
"חָבֵר שֶׁלִּי אָמַר לִי שֶׁזֶּה טָעִים", הוּא תֵּרֵץ, "אֲבָל תַּעֲשִׂי אַחַת קְטַנָּה, הֲכִי קְטַנָּה שֶׁיֵּשׁ".
"קְטַנָּה?" חָזְרָה אַחֲרָיו אִמָּא מְבֻלְבֶּלֶת.
"כֵּן, כִּי אִם אֲנִי לֹא יֹאהַב?" טָעַן יוּדִי בְּהִגָּיוֹן.
"אֲנִי יְכוֹלָה לְהָכִין לְךָ פַּשְׁטִידָה אַחֶרֶת, חָמוּד", הִצִּיעָה אִמָּא, "יֵשׁ הַרְבֵּה פַּשְׁטִידוֹת שֶׁאַתָּה אוֹהֵב, אִטְרִיּוֹת, תַּפּוּחֵי-אֲדָמָה…"
"לֹא אִמָּא. סֵלֵרִי, פַּשְׁטִידַת סֵלֵרִי", הִתְעַקֵּשׁ יוּדִי בְּיֵאוּשׁ, "בְּבַקָּשָׁה אִמָּא, זֶה מְאוֹד חָשׁוּב לִי".
"בְּסֵדֶר, אֲנִי אָכִין לְךָ", הִבְטִיחָה אִמָּא, "כָּעֵת, לֵךְ לִישֹׁן חָמוּד". "פַּשְׁטִידַת סֵלֵרִי" שָׁמַע אוֹתָהּ יוּדִי מְמַלְמֶלֶת לְעַצְמָהּ, "מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי עַל פַּשְׁטִידָה כָּזֹאת".
דִּידִי כְּבָר יָשַׁן בְּתוֹךְ הַגֶּרֶב שֶׁלּוֹ מַשְׁמִיעַ צְלִילֵי נְחִירוֹת קַלּוֹת. מִבַּעַד לַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה שָׁמַע יוּדִי אֶת אִמָּא מְשׂוֹחַחַת בַּטֵּלֵפוֹן עִם סָבְתָא מִבְּנֵי בָּרָק. "אֲנִי פָּשׁוּט חַיֶּבֶת לְהִתְיַעֵץ אִתָּךְ", אָמְרָה אִמָּא, "יוּדִי בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי הַיּוֹם לְהָכִין לוֹ פַּשְׁטִידַת סֵלֵרִי וַאֲנִי בִּכְלָל לֹא יוֹדַעַת כֵּיצַד לָגֶשֶׁת לָעִנְיָן", חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי לְךָ יִהְיֶה מַתְכּוֹן. "מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת? מִי? בִּנְיָמִין? (בִּנְיָמִין הוּא אַבָּא שֶׁל יוּדִי) גַּם הוּא בִּקֵּשׁ פַּשְׁטִידָה כָּזֹאת כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד? זֶה כָּל כָּךְ מוּזָר. אָז אַתְּ זוֹכֶרֶת אֶת הַמַּתְכּוֹן? אֵיזֶה יֹפִי, תַּגִּידִי לִי אֲנִי כְּבָר רוֹשֶׁמֶת". הוּא שָׁמַע אֶת צְלִיל הָעֵט שֶׁל אִמָּא, "אָה, כֵּן. וְשָׁכַחְתִּי לוֹמַר לַךְ," הוֹסִיפָה אִמָּא. "יוּדִי בִּקֵּשׁ פַּשְׁטִידָה קְטַנָּה בִּמְיֻחָד… גַּם בִּנְיָמִין?… אָז הַמַּתְכּוֹן מְיֹעָד כְּבָר לְפַשְׁטִידָה קְטַנָּה? אֵיזֶה יֹפִי.. לֹא יְאֻמַּן! פָּשׁוּט לֹא יְאֻמַּן!" מִלְמֶּלָה אִמָּא, תּוֹךְ שֶׁהִיא רוֹשֶׁמֶת אֶת הַמַּתְכּוֹן.
יוּדִי חִיֵּךְ לְעַצְמוֹ תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁנִּרְדַּם.
בַּצָּהֳרַיִם שֶׁשָּׁבוּ מֵהַחֵיְדֶר חִכְּתָה לְיוֹדִי צַלַּחַת עֲטוּפָה בִּנְיַר כֶּסֶף. לְיוּדִי הַחֲמוּד בְּאַהֲבָה! הָיָה רָשׁוּם עַל הַנְּיָר בְּלוֹרְד. "בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְךָ", חִיְּכָה אֵלָיו אִמָּא.
הוּא הֵסִיר אֶת נִיַּר הַכֶּסֶף בַּחֲשָׁשׁ, בְּמֶרְכַּז הַצַּלַּחַת נָחָה לָהּ חֲתִיכַת פַּשְׁטִידָה עֲגֻלָּה בְּצֶבַע חֹם בָּהִיר, חֲתִיכוֹת יְרֻקּוֹת מְבַצְבְּצוֹת מִתּוֹכָהּ.
"פַּשְׁטִידַת סֵלֵרִי", מִלְמֵל דִּידִי לְיַד אָזְנוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
"זֶה בִּשְׁבִילְךָ," לָחַשׁ יוּדִי. דִּידִי הֶחֱלִיק עַל שַׁרְווּלוֹ שֶׁל יוּדִי הַיְשֵׁר לִקְצֵה הַצַּלַּחַת, שָׁלַף אֶת הַסַּכּוּ"ם הַזָּעִיר שֶׁלּוֹ מִכִּיסוֹ וְהֵחֵל לֶאֱכֹל.
"קָדִימָה יוּדִי," זֵרְזָה אִמָּא, "תֹּאכַל לִפְנֵי שֶׁיִּתְקָרֵר".
יוּדִי יָדַע שֶׁהוּא יִצְטָרֵךְ לֶאֱכֹל אֶת הַפַּשְׁטִידָה, קְטַנָּה כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה דִּידִי יֹאכַל חֲתִיכָה זְעִירָה מִמֶּנָּה, אֲבָל זֶה הָיָה חֵלֶק מֵהַמְתָּנָה שֶׁלּוֹ. דִּידִי אוֹכֵל בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֹכֵל שֶׁהוּא לֹא אוֹהֵב בִּגְלָלוֹ, הִגִּיעַ לוֹ. יוּדִי הוֹשִׁיט אֶת הַמַּזְלֵג וְהַסַּכִּין שֶׁלּוֹ בַּחֲשָׁשׁ, חֲתָךְ חֲתִיכָה קְטַנָּה, בֶּרֶךְ וְנָגַס. זֶה לֹא הָיָה נוֹרָא כָּל-כָּךְ, לְהֶפֶךְ. "זֶה מַמָּשׁ טָעִים", אָמַר יוּדִי בְּהַפְתָּעָה.
"אֲנִי כָּל כָּךְ שְׂמֵחָה!" הִתְרַגְּשָׁה אִמָּא, "אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה אוֹכֵל יְרָקוֹת, וְסֵלֵרִי זֶה יֶרֶק כָּל כָּךְ בָּרִיא! תִּרְאֶה אוֹתְךָ", הִיא חִיְּכָהּ אֵלָיו בְּגַאֲוָה. "לוֹמֵד לְבַדְּךָ לַיְלָה שָׁלֵם, מַתְחִיל לֶאֱכֹל יְרָקוֹת, מַמָּשׁ הִתְבַּגַּרְתָּ מֵאָז שֶׁאַבָּא עָזַב".
"תּוֹדָה עַל הַפַּשְׁטִידָה", הוֹדָה לוֹ דִּידִי שֶׁיָּרְדוּ לְמַטָּה לִרְכַּב עַל אוֹפַנַּיִם.
"מַגִּיעַ לְךָ," עָנָה יוּדִי בְּפַשְׁטוּת. "חוּץ מִזֶּה, אֲנִי זֶה שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ, לָמַדְתִּי בִּזְכוּתְךָ לְחַבֵּב יְרָקוֹת."
"רַק תַּסְבִּיר לִי לָמָּה אַתָּה מִתְעַקֵּשׁ לְהִשָּׁאֵר בַּכִּתָּה וְלֹא לָצֵאת עִם כֻּלָּם לְשַׂחֵק בֶּחָצֵר". טִיֵּל דִּידִי עַל הַקַּלְמָר שֶׁל יוּדִי בְּשִׁעֲמוּם, "לָמָּה שֶׁלֹּא נַחֲלִיף אֲוִירָה? בִּשְׁבִיל זֶה מְיֹעֶדֶת הַהַפְסָקָה, לֹא?" הוּא טִפֵּס עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל יוּדִי וּמִשָּׁם נִתְלָה עַל הַוִּילוֹן וְגָלַשׁ לְאֶדֶן הַחַלּוֹן. "תִּרְאֶה אוֹתָם", הוּא אָמַר בְּקִנְאָה. יוּדִי הִצְטָרֵף לְדִידִי וְהִבִּיט בֶּחָצֵר הָעֲמוּסָה יְלָדִים. כֻּלָּם הָיוּ שָׁם, יַלְדֵי כָּל הַכִּתּוֹת, חֵלֶק שִׂחֲקוּ מַחְבּוֹאִים, חֵלֶק מַחֲנַיִם אוֹ כַּדּוּרֶגֶל.
הוּא רָאָה אֶת חַבְרֵי כִּתָּתוֹ מִשְׂחָקִים "קַדָּרִים-בָּאִים". שִׁימִי כַּמּוּבָן הָיָה הַתּוֹפֵס הָרָאשִׁי, קָרוֹב אֲלֵיהֶם, עַל הָרִצְפָּה, שִׂחֲקוּ מִסְפַּר יְלָדִים חָמֵשׁ אֲבָנִים. יוּדִי יָדַע שֶׁהֵם לֹא בֶּאֱמֶת רוֹצִים לְשַׂחֵק חָמֵשׁ אֲבָנִים. כָּל מִי שֶׁשִּׁימִי לֹא נָתַן לוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִּשְׂחָק, שִׁחֵק חָמֵשׁ אֲבָנִים, לְהֵרָאוֹת כְּאִלּוּ לֹא אִכְפַּת לוֹ.
"בָּא נֵרֵד", הִתְחַנֵּן דִּידִי.
"לֹא!" מָשַׁךְ יוּדִי בִּכְתֵפוֹ, "שִׁימִי לֹא יִתֵּן לִי לְשַׂחֵק אִתָּם, הוּא מְשָׂחֵק רַק עִם הַיְּלָדִים שֶׁהוּא אוֹהֵב וַאֲנִי לֹא רוֹצֶה לְשַׂחֵק חָמֵשׁ אֲבָנִים".
"אָז תֶּאֱסֹף אָתָהּ יְלָדִים אֲחֵרִים לַקְּבוּצָה, אַתָּה יָכוֹל לְהַזְמִין אֶת אִיתָמָר, יוֹסִי וְחַיִּמְקֶ'ה שֶׁמְּשַׂחְקִים עַל הָרִצְפָּה, וְרוּבִּי וְאוּרִיאֵל סְתָם מְדַבְּרִים שָׁם לְיַד הַגָּדֵר. בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה!" הוּא תָּלָה בְּיוּדִי עֵינַיִם מִתְחַנְּנוֹת.
"בְּסֵדֶר!" הִסְכִּים יוּדִי בְּלֵית בְּרֵרָה.
זֶה בֶּאֱמֶת הָיָה נֶחְמָד לָצֵאת אֶל הֶחָצֵר הַמְּאֻוְרֶרֶת, מֶזֶג-הָאֲוִיר הָיָה נָעִים יַחֲסִית לַחֹם הַקֵּיְצִי, רוּחַ קַלָּה נָשְׁבָה. "פָּשׁוּט גַּשׁ אֲלֵיהֶם וּתְבַקֵּשׁ מֵהֶם לְשַׂחֵק אִתְּךָ", לָחַשׁ דִּידִי לְתוֹךְ אָזְנוֹ. יוּדִי הִתְקָרֵב לִשְׁלֹשֶׁת חֲבֵרָיו שֶׁשִּׂחֲקוּ בְּחָמֵשׁ אֲבָנִים, רוּבִּי וְאוּרִיאֵל שֶׁדִּבְּרוּ קֹדֶם לְיַד הַגָּדֵר יָשְׁבוּ עַכְשָׁו גַּם הֵם עַל הָרִצְפָּה וְהִבִּיטוּ בַּמִּשְׂחָק בְּשִׁעֲמוּם. "תַּזְמִין אוֹתָם", זֶרֶז אוֹתוֹ דִּידִי, אֲבָל יוּדִי פָּשׁוּט עָמַד שָׁם וְלֹא הֵעֵז לְהוֹצִיא אֶת הַמִּלִּים.
"נִמְאַס לִי לְשַׂחֵק חָמֵשׁ אֲבָנִים כְּבָר", הִתְלוֹנֵן חַיִּמְקֶ'ה.
"גַּם לִי" אָמַר אִיתָמָר וְהֵחֵל לֶאֱסֹף אֶת הָאֲבָנִים, "חֲבָל שֶׁשִּׁימִי לֹא מַסְכִּים שֶׁנִּשְׁחַק אִתָּם". יוֹדִי הִרְגִּישׁ בְּעִיטָה לְיַד אָזְנוֹ, הוּא הֵבִין שֶׁדִּידִי רוֹצֶה שֶׁיַּצִּיעַ לָהֶם לְשַׂחֵק אֲבָל הוּא פָּשׁוּט לֹא הִצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת זֹאת.
"אָז בּוֹאוּ נִשְׁחַק אֲנַחְנוּ", נֶעֱמַד יוֹסִי, "אֲנַחְנוּ כְּבָר חֲמִשָּׁה". הוּא הִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ, "הִנֵּה גַּם יוּדִי כָּאן", הוּא קָרָא כְּשֶׁרָאָה אֶת יוּדִי עוֹמֵד לְיָדָם. "רוֹצֶה לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ?" וּכְבָר הֵם רָצוּ לִקְצֵה הַמִּגְרָשׁ כְּדֵי לְשַׂחֵק.
"הָיָה חַם!" יוּדִי הָיָה אֲדֹם וּמְיֻזָּע, הוּא לֹא הָיָה רָגִיל לְבַלּוֹת בַּהַפְסָקָה בֶּחָצֵר, מִחוּץ לַמַּזְגָן.
"אַתָּה רוֹאֶה", הִכְרִיז דִּידִי, "טוֹב שֶׁיָּרַדְתָּ לֶחָצֵר, כָּכָה הִרְוַחְנוּ מִשְׂחָק מְהַנֶּה, אֲנִי אוֹהֵב לְשַׂחֵק קַדָּרִים-בָּאִים". יוּדִי הִנְהֵן בְּאִשּׁוּר. הוּא בֶּאֱמֶת נֶהֱנָה מֵהַמִּשְׂחָק. "רַק שֶׁאֲנִי לֹא מֵבִין, מַדּוּעַ הָיִיתָ צָרִיךְ לְהַנִּיחַ לְיוֹסִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְשַׂחֵק", הָיָה דִּידִי מֻטְרָד, "זֶה הָיָה אָמוּר לִהְיוֹת אַתָה שֶׁתַּזְמִין אוֹתָם לְשַׂחֵק".
"מָה זֶה מְשַׁנֶּה?" מָשַׁךְ יוּדִי בִּכְתֵפוֹ, "הָעִקָּר שֶׁשִּׁחַקְתִּי בַּהַפְסָקָה עִם חֲבֵרִים".
"זֶה כֵּן מְשַׁנֶּה!" הִתְעַקֵּשׁ דִּידִי. "אֲנִי רָצִיתִי שֶׁאַתָּה תַּזְמִין אוֹתָם, כָּכָה תּוּכַל לִרְאוֹת כֵּיצַד הֵם שְׂמֵחִים לְשַׂחֵק אִתְּךָ".
"וְאִם הֵם הָיוּ אוֹמְרִים לִי לֹא?" שָׁאַל יוּדִי.
"הֵם הָיוּ אוֹמְרִים כֵּן!" הִתְעַקֵּשׁ דִּידִי.
"אַתָּה לֹא יָכוֹל לָדַעַת!" הִתְנַגֵּד יוּדִי.
"אֲנִי כֵּן!" הִתְעַקֵּשׁ דִּידִי, "כִּי אֲנִי רוֹאֶה כֵּיצַד הֵם מַבִּיטִים בְּךָ וַאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה יְלָדִים בַּכִּתָה שֶׁמַּעֲרִיכִים אוֹתְךָ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב".
