דידי ויודי מתוך לייק לקרוא ילד גדול וילד קטן עמוד הבית ספרים חרדים אונליין לקריאה

דִּידִי וְיוּדִי פֶּרֶק שְׁבִיעִי

דידי ויודי מתוך לייק לקרוא ספרים מקוונים לקריאה ילד קטן עם כובע

יוּדִי, הוּא יֶלֶד בּוֹגֵר וְאַחְרַאי הוּא בֶּן עֶשֶׂר. הוּא חָבֵר קָרוֹב מְאוֹד שֶׁל דִּידִי. דִּידִי, הוּא יֶלֶד נָבוֹן וְחַבְרוּתִי, יֵשׁ לוֹ לֵב זָהָב וְהוּא אוֹהֵב תָּמִיד לַעֲזֹר. הוּא לֹא יֶלֶד רָגִיל, גָּבְהוֹ לֹא עוֹלֶה עַל אֶצְבַּע. יוּדִי הַגָּדוֹל וְדִידִי הַקָּטָן, חֲבֵרִים טוֹבִים, לַמְרוֹת שֶׁהֵם כָּל כָּךְ שׁוֹנִים.

שָׁבוּעוֹת חֵלֶק שֵׁנִי

אַחֲרֵי שֶׁסַּבָּא הָלַךְ הִרְגִּישׁ יוּדִי שֶׁעֵינָיו רְטוּבוֹת. דִּידִי יָשַׁב עַל הַשֻּׁלְחָן וְהִבִּיט בּוֹ בְּחֶמְלָה. "זֶה לֹא יַעֲזֹר לִבְכּוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ", הוּא הֵעִיר.

"אֲנִי לֹא בּוֹכֶה", מִהֵר יוּדִי לְהַכְחִישׁ.

"בֶּטַח שֶׁאַתָּה בּוֹכֶה, אַחֶרֶת לָמָּה יֵשׁ לְךָ דְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם?" קָרָא דִּידִי בְּנִצָּחוֹן. "לֹא שֶׁאֲנִי מַאֲשִׁים אוֹתְךָ, אַתָּה בֶּאֱמֶת מִסְכֵּן שֶׁנִּשְׁאַרְתָ כָּכָה לְבַד". הַדְמָעוֹת שֶׁל יוּדִי הִשְׁתַּחְרְרוּ לָהֶן פִּתְאוֹם, הוּא נֶאֱלַץ לְסוֹבֵב אֶת רֹאשׁוֹ לְכִוּוּן הַקִּיר כְּדֵי לְהַסְתִּיר אֶת הַדְּמָעוֹת מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת.

"הֵי", דִּלֵּג דִּידִי לְכַף יָדוֹ, "אַתָּה לֹא כָּל כָּךְ מִסְכֵּן, סְתָם הִגְזַמְתִּי. הֲרֵי אַבָּא שֶׁלְּךָ חַי וְקַיָּם, מְקַיֵּם מִצְוָה גְּדוֹלָה שֶׁל קֵרוּב רְחוֹקִים. וְחוּץ מִזֶּה, תֶּכֶף הוּא חוֹזֵר, תַּחְשֹׁב עַל הַיְּלָדִים שֶׁלּוֹמְדִים עַכְשָׁו לְבַד כִּי אַבָּא שֶׁלָּהֶם ח"ו נִפְטַר וְהֵם יוֹדְעִים שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יָכְלוּ לִלְמֹד אִתּוֹ שׁוּב. תְּנַגֵּב אֶת הַדְּמָעוֹת בְּבַקָּשָׁה" הוּא הִפְצִיר בְּיוּדִי. "יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן, הוּא נִתֵּר פִּתְאוֹם עַל רַגְלָיו, מָה דַּעְתְּךָ לְסַיֵּם מַסֶּכֶת בְּעַצְמְךָ?"

"לְסַיֵּם?" פַּעַר יוּדִי אֶת עֵינָיו.

"כֵּן", דִּלֵּג דִּידִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת, "יֵשׁ אוּלַי מַסֵּכֵת שֶׁמְּעַנְיֵן אוֹתְךָ לִלְמֹד?"

"אוּלַי מַסֶּכֶת אָבוֹת?" אָמַר יוּדִי בְּהִסּוּס.

"מְצֻיָּן", מָחָא דִּידִי כַּפַּיִם בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ, מָה אַתָּה אוֹמֵר? אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁסַּבָּא שֶׁלְּךָ יֹאהַב מְאוֹד אֶת הַהַפְתָּעָה".

זֶה הָיָה לַיְלָה נִפְלָא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר. יוּדִי לָמַד מִשְׁנָּה אַחַר מִשְׁנָּה, דִּידִי בָּחַן אוֹתוֹ וּבְכָל פַּעַם זַכַר יוּדִי בְּלִי לְהִתְבַּלְבֵּל. יְלָדִים סְבִיבוֹ נִכְנְסוּ וְיָצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל יוּדִי לֹא הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא צָרִיךְ הִתְאַוְרְרוּת, הוּא רַק רָצָה לִלְמֹד וּלְהַסְפִּיק, בְּלִי לְהַרְגִּישׁ חָמַק לוֹ הַלַּיְלָה, יוּדִי סִיֵּם אֶת הַמִּשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַמַּסֶּכֶת.

"יְשָׁר כֹּחַ!" טָפַח מִישֶׁהוּ עַל גַּבּוֹ שֶׁל יוּדִי. הוּא הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ, רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת עָמַד לְיָדוֹ כְּשֶׁחִיּוּךְ מַעֲרִיךְ עַל שְׂפָתָיו. "אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁאֵי פַּעַם רָאִיתִי יֶלֶד בְּגִילְךָ לוֹמֵד כָּל-כָּךְ בְּשַׁקְדָנוּת לַיְלָה שָׁלֵם, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאָבִיךְ גֵּאֶה בְּךָ מְאוֹד".

"אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁסַּבָּא שֶׁלּוֹ גֵּאֶה בּוֹ מְאוֹד", צָץ סָבָּא מֵאָחוֹר, מְחַיֵּךְ בְּגַאֲוָה. רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת לָחַץ אֶת יָדוֹ שֶׁל סָבָּא וְהִכְבִּיר בִּשְׁבָחִים עַל יוּדִי, לְחַיָּיו שֶׁל יוּדִי הֶאְדִּימוּ מִמְּבוּכָה.

"אֵיךְ אַתָּה מַרְגִּישׁ סָבָּא?", שָׁאַל יוֹדִי.

"עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֵׁנָה טוֹבָה, אֲנִי מַרְגִּישׁ מְצֻיָּן. אֲנִי לֹא צָעִיר כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי פַּעַם", הוּא נֶאֱנַח, "הַגּוּף שֶׁלִּי זָקוּק לְשֵׁנָה."

"סִיַּמְתִּי אֶת כָּל מַסֶּכֶת אָבוֹת בְּמַהֲלַךְ הַלַּיְלָה", סִפֵּר יוּדִי בְּגַאֲוָה.

"זֶה פָּשׁוּט נִפְלָא!" נָצְצוּ עֵינָיו שֶׁל סָבָּא בְּשִׂמְחָה.

"הַכֹּל בִּזְכוּתְךָ", לָחַשׁ יוּדִי לְדִידִי.

הֵם יָכְלוּ לְדַבֵּר עִם אַבָּא רַק כַּעֲבֹר יוֹמַיִם, בִּגְלַל שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ חוֹגְגִים אֶת חַג שָׁבוּעוֹת בְּמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם. יוּדִי רָצָה מְאוֹד לְסַפֵּר לְאַבָּא עַל מְאֹרְעוֹת הַחַג, כְּשֶׁאַבָּא הִתְקַשֵּׁר סוֹף סוֹף הֻפְתַּע יוּדִי לְגַלּוֹת שֶׁאִמָּא אִרְגְּנָה מִסִּבָּה קְטַנָּה. הֵכִינָה עוּגָה וַחֲטִיפֵי שׁוֹקוֹלָד בְּצוּרַת מִשְׁנָיוֹת. גַּם סָבָּא וְסַבְתָּא הִצְטָרְפוּ לַחֲגִיגָה. הֵם הִדְלִיקוּ אֶת הַטֵּלֵפוֹן עַל רַמְקוֹל, אַבָּא סִפֵּר לָהֶם עַל הַחֲוָיָה הַמְּרַגֶּשֶׁת בְּאַרְגֶּנְטִינָה, עַל הַלִּמּוּד עִם הַיְּלָדִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא חָווּ לֵיל חַג-הַשָּׁבוּעוֹת בֶּעָבָר. אֲבִיגַיִל סִפְּרָה לְאַבָּא עַל עוּגַת הַגְּבִינָה שֶׁהֵכִינָה, סָבָּא סִפֵּר לְאַבָּא עַל תְּחִלַּת הַלַּיְלָה וְיוּדִי סִפֵּר כֵּיצַד סִיֵּם אֶת הַמַּסֶּכֶת. רַק בְּסוֹף הַשִּׂיחָה נָטַל יוּדִי אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת וְהָלַךְ לְחַדְרוֹ לְשׂוֹחֵחַ עִם אַבָּא בִּפְרָטִיּוּת.

דִּידִי טִפֵּס עַל הַשְּׁפוֹפֶרֶת וְקָרֵב אֶת פִּיו אֶל פּוּמִית הַטֵּלֵפוֹן. "הַכֹּל הָיָה בִּזְכוּתִי", הוּא הִתְרַבְרֵב, "אִם לֹא אֲנִי, בֵּית הַכְּנֶסֶת הָיָה הוֹפֵךְ מִזְּמַן לִבְּרֵכַת שְׂחִיָּה מִכָּל הַדְמָעוֹת שֶׁל יוּדִי".

דידי ויודי פרק שביעי - לייק לקרוא - ספרים חרדים לקריאה אונליין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *