דידי ויודי מתוך לייק לקרוא ילד גדול וילד קטן עמוד הבית ספרים חרדים אונליין לקריאה

דִּידִי וְיוּדִי פֶּרֶק חֲמִישִׁי

דידי ויודי מתוך לייק לקרוא ספרים מקוונים לקריאה ילד קטן עם כובע

יוּדִי, הוּא יֶלֶד בּוֹגֵר וְאַחְרַאי הוּא בֶּן עֶשֶׂר. הוּא חָבֵר קָרוֹב מְאוֹד שֶׁל דִּידִי. דִּידִי, הוּא יֶלֶד נָבוֹן וְחַבְרוּתִי, יֵשׁ לוֹ לֵב זָהָב וְהוּא אוֹהֵב תָּמִיד לַעֲזֹר. הוּא לֹא יֶלֶד רָגִיל, גָּבְהוֹ לֹא עוֹלֶה עַל אֶצְבַּע. יוּדִי הַגָּדוֹל וְדִידִי הַקָּטָן, חֲבֵרִים טוֹבִים, לַמְרוֹת שֶׁהֵם כָּל כָּךְ שׁוֹנִים.

קִשּׁוּאִים וְרֶגַע מַפְחִיד בַּמַּעֲלִית

"הַיּוֹם הֵכַנְתִּי אֹכֶל בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְךָ", הִכְרִיזָה אִמָּא בַּאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. "אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּלִי אַבָּא הָיָה לֹא פָּשׁוּט, אָז רָצִיתִי לְפַנֵּק אוֹתְךָ בְּאֹכֶל שֶׁאַתָּה הֲכִי אוֹהֵב." יוּדִי בֶּאֱמֶת אָהַב אֶת הָאֹכֶל, נַקְנִיקִיּוֹת אֲפוּיוֹת וְצִ'יפְּס.

"פוּי! מָה זֶה הָאֹכֶל הַזֶּה?" קִטֵּר דִּידִי, "אֵיךְ אַתָּה אוֹכֵל אֶת הַדָּבָר הַזֶּה?" בְּמֶרְכַּז הַשֻּׁלְחָן הָיְתָה מֻנַּחַת פַּשְׁטִידַת קִשּׁוּאִים שֶׁאִמָּא הַגִּישָׁה.

דִּידִי לֹא אָכַל, הוּא יָשַׁב בִּקְצֵה הַצַּלַּחַת שֶׁל יוּדִי וְהִבִּיט בְּעֵינַיִם כָּלוֹת בְּפַשְׁטִידַת הַקִּשּׁוּאִים. יוּדִי רִחֵם עָלָיו, הוּא יָדַע שֶׁהוּא לֹא אָכַל כְּלוּם הַיּוֹם חוּץ מֵחֲתִיכַת הַמְּלָפְפוֹן מֵהַבֹּקֶר.

"אֲנִי יָכוֹל לְקַבֵּל פַּשְׁטִידַת קִשּׁוּאִים?" הוּא בִּקֵּשׁ בְּאֹמֶץ.

"מָה?" נִדְהֲמָה אִמָּא, אַתָּה בָּטוּחַ?

"כֵּן!" הִנְהֵן יוּדִי, "אֲנִי רוֹצֶה, מַמָּשׁ מַמָּשׁ רוֹצֶה".

"אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה", הִתְרַגְּשָׁה אִמָּא, וְחָתְכָה לוֹ חֲתִיכָה.

"אֲבָל דַּק דַּק", מִהֵר יוּדִי לְהַדְגִּישׁ, "הֲכִי דַּק שֶׁאֶפְשָׁר". אִמָּא הֵנִיחָה פְּרוּסָה דַּקָּה בְּצַלַּחְתּוֹ שֶׁל יוֹדִי, אוּלָם כַּמָּה שֶׁהָיְתָה דַּקָּה, הִיא הָיְתָה בְּעֵרֶךְ בְּגָדְלוֹ שֶׁל דִּידִי, יוּדִי יָדַע שֶׁדִּידִי לֹא יַצְלִיחַ לֶאֱכֹל אֲפִלּוּ רֶבַע מֵהַפְּרוּסָה. דִּידִי חִיֵּךְ אֵלָיו חִיּוּךְ אֲסִיר תּוֹדָה וְהֵחֵל לֶאֱכֹל בְּמֶרֵץ.

"מָה קוֹרֶה יוּדִי?" הֵצִיצָה אִמָּא כַּעֲבֹר עֶשֶׂר דַּקּוֹת לַמִּטְבָּח. "אַתָּה לֹא צָרִיךְ לֶאֱכֹל אֶת הַפַּשְׁטִידָה אִם אַתָּה לֹא אוֹהֵב", הוֹסִיפָה כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת פְּרוּסַת הַפַּשְׁטִידָה כִּמְעַט שְׁלֵמָה, "פָּשׁוּט תַּנִּיחַ אֶת הַצְלָחַת עַל הַשַּׁיִשׁ".

"תֹּאכַל יוֹתֵר מַהֵר בְּבַקָּשָׁה", לָחַשׁ יוּדִי, "אֲנִי לֹא יָכוֹל לָשֶׁבֶת כָּאן כָּל הַיּוֹם, אִמָּא שֶׁל חוֹשֶׁדֶת שֶׁאֲנִי מִתְנַהֵג מוּזָר".

"הִנֵּה סִיַּמְתִּי!" גָּלַשׁ דִּידִי מֵהַצְלָחַת וּמָחָה אֶת פִּיו בְּמַפִּית קְטַנָּה שֶׁשָּׁלַף מִכִּיסוֹ, "אִמָּא שֶׁלְּךָ טַבָּחִית מְצֻיֶּנֶת".

"אַתָּה תְּהְיֵה מֻכְרָח לְהִתְרַגֵל לֶאֱכֹל אֹכֶל נוֹרְמָלִי וְלֹא רַק יְרָקוֹת כָּל הַיּוֹם", הוֹדִיעַ יוּדִי לְדִידִי, "אֲנִי לֹא מִתְכַּוֵּן לְבַקֵּשׁ מֵאִמָּא שֶׁלִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁתַּגִּישׁ לִי יְרָקוֹת וְאָז בְּקֹשִׁי לֶאֱכֹל".

"אָז אַתָּה יָכוֹל לְהִתְרַגֵּל לֶאֱכֹל יְרָקוֹת", הִכְרִיז דִּידִי. "רָאִיתָ, פָּתַרְנוּ אֶת הַבְּעָיָה".

יוּדִי עָמַד לְיַד הַמַּעֲלִית. מֵאָז שֶׁדִּידִי הִגִּיעַ הַיְּרִידָה וְהָעֲלִיָּה בַּמַּעֲלִית הָפְכוּ לַמֻּרְכָּבוֹת. דִּידִי הִתְעַקֵּשׁ לִלְחֹץ בְּכָל פַּעַם עַל הַכַּפְתּוֹרִים, הוּא גָּלַשׁ בִּמְהִירוּת לְכַף יָדוֹ שֶׁל יוּדִי, כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ לַמַּעֲלִית. יוּדִי הָיָה מַקְרִיב אֶת יָדוֹ לְלַחְצָן וּמַנִּיחַ לְדִידִי לִלְחֹץ, מִתְפַּלֵּל בְּכָל לִבּוֹ שֶׁאַף אֶחָד לֹא מִסְתַּכֵּל, זֶה הָיָה נִרְאֶה לַאֲנָשִׁים מְאוֹד מוּזָר לִרְאוֹת שֶׁהַלַּחְצָן נִדְלַק לַמְרוֹת שֶׁיּוּדִי לֹא לוֹחֵץ עָלָיו.

לְמַזָּלוֹ הָיְתָה הַמַּעֲלִית רֵיקָה, הוּא לֹא צָרִיךְ לִדְאֹג שֶׁמִּישֶׁהוּ יִסְתַּכֵּל. פִּתְאוֹם נִשְׁמְעָה חֲרִיקָה, הַמַּעֲלִית נֶעֶצְרָה בְּבַת אַחַת וְהָאוֹר כָּבָה.

יוּדִי לֹא הֵבִין מָה מִתְרַחֵשׁ אִתּוֹ, לִבּוֹ דָּפַק כְּמוֹ תֹּף. "דִּידִי! דִּידִי!" הוּא צָעַק, "אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לִנְשֹׁם." זֵעָה קָרָה נָטְפָה עַל מִצְחוֹ וּמִשָּׁם לְצַוָּארוֹ.

"הֵי, תֵּרָגַע," הוּא שָׁמַע אֶת דִּידִי לוֹחֵשׁ בְּאָזְנוֹ, "תִּנְשֹׁם עָמֹק".

"אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לִנְשֹׁם בִּכְלָל", הִתְנַשֵּׁף יוּדִי.

"שְׁטוּיוֹת!" פְּסַק דִּידִי, "אִם לֹא הָיִיתָ נוֹשֵׁם הָיִיתָ מִזְּמַן מִתְעַלֵּף. פָּשׁוּט תִּנְשֹׁם הַרְבֵּה אֲוִיר בְּבַת אַחַת וְאָז תִּנְשֹׁף." יוּדִי נִסָּה, לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא זֶה עָזַר, לְפֶתַע הֵחֵלָּה הַמַּעֲלִית לָנוּעַ. יוּדִי נִמְלַט מֵהַמַּעֲלִית בָּרֶגַע שֶׁהִיא נִפְתְּחָה בְּקוֹמַת כְּנִיסָה, נְשִׁימוֹתָיו הֵחֵלּוּ לַחֲזֹר לְקֶצֶב רָגִיל.

"זֶה הָיָה נוֹרָא!" הוּא נֶאֱנַח.

"אַתָּה מְדַבֵּר," הִתְלוֹנֵן דִּידִי וְנִעֵר אֶת רֹאשׁוֹ, "כִּמְעַט טַבַעְתִי בַּזֵּעָה שֶׁלְּךָ".

"אַל תִּדְאַג" אָמַר יוּדִי, מִתְנַשֵּׁף עֲדַיִן בִּכְבֵדוּת, "אֲנִי לֹא מִתְכַּוֵּן לְהִיכָּנֵס לַמַּעֲלִית שׁוּב פַּעַם בַּזְּמַן הַקָּרוֹב".

דידי ויודי חמישי - לייק לקרוא - ספרים חרדים לקריאה אונליין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *