דִּידִי וְיוּדִי פֶּרֶק עֶשְׂרִים

"אֵיזֶה רֶמֶז מָצָאתָ?" שָׁאַל יוּדִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

"לֹא תַּאֲמִין", עָנָה דִּידִי בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת, "מָצָאתִי אֶת הַיּוֹמָן שֶׁלּוֹ".

"יוֹמָן?" נִדְהָם יוּדִי, "שִׁימִי הַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ הַכִּתָּה, כּוֹתֵב יוֹמָן? זֶה הָיָה בִּלְתִּי צָפוּי. "יוֹמָן זֶה עֵסֶק שֶׁל בָּנוֹת, לֹא?"

"לֹא, מַמָּשׁ לֹא!" מָחָה דִּידִי, "גַּם אֲנִי כּוֹתֵב יוֹמָן, וּכְמוֹ שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ, אֲנִי לֹא בַּת".

"אַתָּה כּוֹתֵב יוֹמָן?" נִדְהָם יוּדִי.

"בֶּטַח", הִנְהֵן דִּידִי, "לָמָּה אַתָּה כָּל-כָּךְ מֻפְתָּע? יֵשׁ לִי כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה הֲגִיגִים וְתוֹבָנוֹת עֲמֻקּוֹת עַל הַחַיִּים, אֲנִי חַיָּב לַחֲלֹק אוֹתָם מִישֶׁהוּ, אַתָּה לֹא חוֹשֵׁב?"

"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ, הַמִּישֶׁהוּ הַזֶּה הוּא חֲתִיכַת נְיָר", אָמַר יוּדִי בְּפִקְפּוּק, "מִי שֶׁקּוֹרֵא בַּחֲתִיכַת הַנְּיָר הַזּוֹ זֶה אַתָּה, אָז זֶה אוֹמֵר שֶׁאַתָּה חוֹלֵק אֶת הַתּוֹבָנוֹת הָעֲמֻקּוֹת שֶׁלְּךָ עִם עַצְמְךָ, אָז לָמָּה אַתָּה צָרִיךְ לִכְתֹּב אוֹתָם בִּכְלָל?"

דִּידִי בָּחַן אֶת יוֹדִי בְּזַעֲזוּעַ. "תַּקְשִׁיב", הוּא אָמַר מֻטְרָד לְגַמְרֵי, "פִסְפַסְתָּ אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הַמִּלָּה לַחֲלֹק, כְּשֶׁאַתָּה חוֹלֵק תּוֹבָנוֹת עֲמֻקּוֹת עִם מִישֶׁהוּ זֶה לֹא מְשַׁנֶּה עִם מִי אַתָּה חוֹלֵק אוֹתָן, מָה שֶׁמְּשַׁנֶּה זֶה שֶׁחֶלְקָתָן אוֹתָן. אַתָּה מֵבִין, זֶה כְּמוֹ לִפְרֹק מֵעַצְמְךָ עֹל".

"כֵּן", הִסְכִּים יוּדִי, "אֲנִי בְּהֶחְלֵט פִסְפַסְתִּי אֶת זֶה, אֲנִי לְגַמְרֵי בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי מְפַסְפֵס אֶת זֶה גַּם עַכְשָׁו. בְּכָל מִקְרֶה, כְּתִיבַת יוֹמָנִים זֶה לֹא הָעִנְיָן, אֲנִי אֶשְׂמַח שֶׁתַּחֲלֹק אִתִּי אֶת הַתּוֹבָנוֹת עֲמֻקּוֹת שֶׁלְּךָ לְגַבֵּי הַיּוֹמָן שֶׁל שִׁימִי, לָמָּה אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה רֶמֶז בִּכְלָל?"

"אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁטֹף אֶת הַפָּנִים וְהַיָּדַיִם שֶׁלִּי קֹדֶם", הִכְרִיז דִּידִי, "הַיָּדַיִם שֶׁלִּי כְּבָר מַמָּשׁ מְגָרְדוֹת מִכָּל הַסֻּכָּר הַזֶּה, שֶׁנִּדָּבֵק אֵלַי".

"זֹאת בְּהֶחְלֵט תּוֹבָנָה עֲמֻקָּה", הִסְכִּים יוֹדִי, "בֶּאֱמֶת שֶׁקָּשֶׁה לִי לְהִתְרַשֵּׁם מֵהֲגִיגִים שֶׁלְּךָ עִם כָּל הַצֶּבַע הַכָּחֹל הַזֶּה".

יוֹדִי לָקַח אֶת דִּידִי בְּכַף יָדוֹ וְהִתְגַּנֵּב אִתּוֹ לָאַמְבַּטְיָה.

הוּא מִלָּא לְדִידִי מַיִם בִּצְלוֹחִית הַחַרְסִינָה הַמְּיֹעֶדֶת לְסַבּוֹן. דִּידִי שָׁאַב מַיִם בְּיָדָיו הַקְּטַנּוֹת וְקִרְצֵף אֶת יָדָיו וּפָנָיו. כֻּלּוֹ הִתְכַּסָּה בְּקֶצֶף כְּחַלְחַל".

יוּדִי חִכָּה בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁדִּידִי סִיֵּם לְהָסִיר מֵעָלָיו אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הַחֲמָצוּץ. אַחֲרֵי הַשְּׁטִיפָה צִחְצַח דִּידִי אֶת שִׁנָּיו. סוֹף סוֹף הָיָה מוּכָן נָקִי וְנוֹצֵץ.

"עַכְשָׁו", קָרָא דִּידִי וְנִתֵּר בְּעַלִּיזוּת עַל כַּף יָדוֹ שֶׁל יוּדִי, "בּוֹא נֵרֵד לְמַטָּה וְנִבְדֹּק אֶת הָרֶמֶז הַגְּאוֹנִי שֶׁלִּי".

"לְמַטָּה?" הִתְפַּלֵּא יוּדִי.

"כֵּן", חִיֵּךְ דִּידִי בְּנִצָּחוֹן, "הַיּוֹמָן שֶׁל שִׁימִי נִמְצָא לְמַטָּה בְּתוֹךְ הַַשִּׂיחִים בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית".

"אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ", נִדְהָם יוּדִי.

"בִּגְלַל שֶׁאֲנִי הֵעַפְתִּי אוֹתוֹ לְשָׁם", הִסְבִּיר דִּידִי בְּפַשְׁטוּת.

יוּדִי הִנִּיחַ אֶת דִּידִי עַל כְּתֵפוֹ בִּזְרִיזוּת וְהָלַךְ לַמִּטְבָּח. אִמָּא הֵכִינָה אֲרוּחַת עֶרֶב לִקְטַנִּים. 

"אֲנִי יָכוֹל לָרֶדֶת לְמַטָּה?" בִּקֵּשׁ יוּדִי וְנִסָּה לֹא לְהִשָּׁמַע חֲסַר סַבְלָנוּת.

"בְּשִׂמְחָה", אִשְּׁרָה אִמָּא, "רַק אַל תַּחֲזֹר מְאֻחָר הַבַּיְתָה".

יוּדִי שָׁעַט בִּמְהִירוּת בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת.

"תְּרַחֵם עָלַי", הִתְחַנֵּן דִּידִי, הוּא הֶחְזִיק בְּחָזְקָה בְּצַוָּארוֹן שֶׁל יוּדִי, "תֶּכֶף אֲנִי נוֹפֵל".

הַיּוֹמָן שֶׁל שִׁימִי הָיָה תָּקוּעַ בְּתוֹךְ שִׂיחַ קוֹצִים דּוֹקְרָנִיִּים בִּמְיֻחָד.

"אֲנִי יָכוֹל לְהָבִין אֵיךְ הַיּוֹמָן הִגִּיעַ לְכָאן?" שָׁאַל יוּדִי אֶת דִּידִי בְּלַחַץ.

"בֶּטַח שֶׁאַתָּה יָכוֹל", אִשֵּׁר דִּידִי בְּרֹחַב לֵב, "אֲנִי בָּעַטְתִּי בָּהּ מִתּוֹךְ הַחַלּוֹן לְתוֹךְ הַשִּׂיחִים בֶּחָצֵר, פָּשׁוּט מְאוֹד".

"וּמָה חָשַׁבְתָּ שֶׁהֶעָפַת אוֹתָהּ לְכָאן", כָּעַס יוּדִי .

"חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתָּה תּוֹצִיא אוֹתָהּ מִשָּׁם כַּמּוּבָן", נִתֵּר דִּידִי מֵהַכָּתֵף שֶׁל יוֹדִי לְגֶדֶר אֲבָנִים שֶׁנִּצְּבָה בְּסָמוּךְ. 

"אֲבָל לָמָּה?" שָׁאַל יוּדִי בְּיֵאוּשׁ, "אֵיךְ הַיּוֹמָן יַעֲזֹר לָנוּ לְהָבִין מָה הַבְּעָיָה שֶׁל שִׁימִי אִתִּי?" 

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" הֻפְתַּע דִּידִי, "אִם לְשִׁימִי יֵשׁ בְּעָיָה אִתְּךָ, הוּא בָּטוּחַ כָּתַב עָלֶיהָ בַּיּוֹמָן שֶׁלּוֹ".

זְרוֹעֹתָיו וְכַפּוֹת יָדָיו שֶׁל יוּדִי הָיוּ מְלֵאוֹת שְׂרִיטוֹת כְּשֶׁהִצְלִיחַ לְחַלֵּץ אֶת הַיּוֹמָן בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מִתּוֹךְ הַשִּׂיחַ. הוּא בָּדַק אֶת הַיּוֹמָן בִּקְפִידָה מִבַּחוּץ. לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל הַכְּרִיכָה לֹא נִשְׂרְטָה אוֹֹ נִקְרְעָה".

"פָּעַלְתָּ בְּחֹסֶר זְהִירוּת", הוּא נָזַף בְּדִידִי, "מָה הָיִינוּ עוֹשִׂים אִם הַכְּרִיכָה הָיְתָה נִקְרַעַת?" 

"אַתָּה צוֹדֵק", אָמַר דִּידִי בַּחֲרָטָה, "בֶּאֱמֶת לֹא חָשַׁבְתִּי עַד הַסּוֹף, כָּל-כָּךְ הִתְרַגַּשְׁתִּי מֵהַפִּתְרוֹן שֶׁלִּי לְהַגְנִיב אֶת הָרֶמֶז שֶׁלָּנוּ מִחוּץ לְבֵיתוֹ שֶׁל שִׁימִי, שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי עַל הַהַשְׁלָכוֹת. בָּעַטְתִּי בָּהּ שְׁנִיָּה לִפְנֵי שֶׁאָח שֶׁל שִׁימִי נִכְנַס לַחֶדֶר וְאָז טִפַּסְתִּי בִּמְהִירוּת עַל הַנַּעַל שֶׁלּוֹ, הֶחֱזַקְתִּי חָזָק בִּשְׂרוֹכִים כְּדֵי לֹא לִפֹּל, לְמַזָּלִי הוּא יָצָא מֵהַבַּיִת כַּמָּה דַּקּוֹת אַחַר-כָּךְ. יוֹדֵעַ, זֶה הָיָה דֵּי נֶחְמָד לָשֶׁבֶת עַל הַנַּעַל, הָרֶגֶל עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת כְּמוֹ סוּס דּוֹהֵר. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁמֵּהַיּוֹם אֲנִי אֵשֵׁב עַל הַנַּעַל שֶׁלְּךָ בִּמְקוֹם עַל הַכָּתֵף. מָה אַתָּה אוֹמֵר?"

"אַל תָּסִיט אֶת הַנּוֹשֵׂא", אָמַר יוּדִי בְּקוֹל רְצִינִי, "מָה שֶׁעָשִׂיתָ הוּא גְּנֵבָה לְכָל דָּבָר, והֲכִי גָּרוּעַ, זֹאת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁלְּךָ, שֶׁנּוּכַל לִקְרֹא בְּיוֹמָן. מָה קוֹרֶה לְךָ? זֶה יוֹמָן פְּרָטִי. אָסוּר לָנוּ לִקְרֹא בּוֹ, גַּם אִם שִׁימִי כָּתַב שָׁם דַּפִּים שְׁלֵמִים וּמְפֹרָטִים עַל הַבְּעָיָה שֶׁלּוֹ אִתִּי".

"אַל תִּדְאַג, נַחֲזִיר לוֹֹ אֶת זֶה אַחַת שְׁתַּיִם", בִּטֵּל דִּידִי אֶת הַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁל יוּדִי, "שִׁימִי לֹא יַרְגִּישׁ אֲפִלּוּ שֶׁלָּקַחְנוּ אֶת הַיּוֹמָן. וּלְגַבֵּי פְּרָטִיּוּת, כַּמּוּבָן שֶׁלְּךָ אָסוּר לִקְרֹא מֵהַיּוֹמָן שֶׁל שִׁימִי, אֲבָל לִי מֻתָּר! הֲרֵי אֲנִי עוֹזֵר לִילָדִים, גַּם שִׁימִי הוּא יֶלֶד, בֶּטַח יֵשׁ לוֹֹ כָּל מִינֵי דְּבָרִים שֶׁמַּטְרִידִים אוֹתוֹ וַאֲנִי אוּכַל לַעֲזֹר לוֹֹ בָּזֶה, גַּם אִם הוּא לֹא יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתִי אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר לוֹֹ בְּלִי שֶׁיֵּדַע.

"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְאֵיזוֹ עֶזְרָה אַתָּה בְּדִיּוּק מִתְכַּוֵּן", נֶאֱנַח יוּדִי, "אֲבָל אִם אַתָּה רוֹצֶה לִקְרֹא, אָז אַתָּה חַיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה מַהֵר, אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהַחֲזִיר אֶת הַיּוֹמָן".

"זֶה בְּסֵדֶר, יֵשׁ לָנוּ זְמַן", הִרְגִּיעַ דִּידִי, "שִׁימִי יָשֵׁן אֵצֶל בֶּן-דּוֹד שֶׁלּוֹ הַלַּיְלָה וּמִשָּׁם הוּא הוֹלֵךְ לְחַיְדֶּר, אָז הוּא לֹא יִהְיֶה בַּבַּיִת עַד מָחָר בַּצָּהֳרַיִם.

"אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל זֶה?" נִדְהַם יוּדִי.

"שָׁמַעְתִּי אֶת אִמָּא שֶׁלּוֹ מְדַבֶּרֶת אִתּוֹ בְּטֵלֵפוֹן", אָמַר דִּידִי בְּנִצָּחוֹן, "אֲנִי יוֹדֵעַ לְהַקְשִׁיב וְלִקְלֹט רְמָזִים וְסִימָנִים גַּם מִשִּׁבְרֵי שִׂיחוֹת, זֹאת בְּדִיּוּק הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי בַּלָּשׁ טוֹב כָּל-כָּךְ".

"שִׁבְרֵי שִׂיחוֹת? שָׁאַל יוֹדִי בְּפִקְפּוּק, "לְפִי הַמֵּידָע שֶׁמָּסַרְתָּ לִי, נִשְׁמַע שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת כָּל הַשִּׂיחָה וְלֹא רַק שְׁבָרִים מִמֶּנָּה". 

"אַתָּה טוֹעֶה", קָרָא דִּידִי, "נָכוֹן שֶׁעָמַדְתִּי מַמָּשׁ קָרוֹב לְאִמָּא שֶׁל שִׁימִי, אֲבָל שָׁמַעְתִּי רַק חֵלֶק מֵהַשִּׂיחָה, בִּגְלַל שֶׁחֲצִי מֵהַשִּׂיחָה שִׁימִי דִּבֵּר וְאוֹתוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי.

יוּדִי הִנִּיחַ אֶת הַיּוֹמָן עַל גֶּדֶר הָאֲבָנִים בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית, הוּא פָּתַח אֶת הַיּוֹמָן וְהִנִּיחַ אֶת דִּידִי עַל הַגָּדֵר לְיָדוֹ.

"בְּבַקָּשָׁה בַּלָּשׁ, תִּקְרָא בַּיּוֹמָן", הוּא אָמַר, "אֲנִי מִסְתּוֹבֵב כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶקְרָא בְּטָעוּת".

כַּעֲבֹר דַּקָּה אַחַת בִּלְבַד הוּא שָׁמַע אֶת דִּידִי אוֹמֵר בְּהִשְׁתָּאוּת.

"אֲנִי לֹא מַאֲמִין, מָה כָּתוּב כָּאן".