בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הִתְקַשָּׁה יוּדִי לְהֵרָדֵם, הַשִּׂיחָה עִם אַבָּא חָלְפָה שׁוּב וָשׁוּב בְּמוֹחוֹ. אַבָּא סִפֵּר לוֹ עַל הַהִתְלַבְּטוּת הַגְּדוֹלָה, הַאִם לָטוּס לִשְׁלִיחוּת לְאַרְגֶּנְטִינָה וְאִם כֵּן, הַאִם לַעֲבֹר עִם הַמִּשְׁפָּחָה אוֹ לְבַד.
"הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בְּאַרְגֶּנְטִינָה קְטַנָּה מְאוֹד", סִפֵּר אַבָּא, "הֵם זְקוּקִים לְרַב שֶׁיְּחַזֵּק אֶת הַקְּהִלָּה וּבִמְיֻחָד לְחַנֵּךְ אֶת הַיְּלָדִים חִנּוּךְ יְהוּדִי טָהוֹר וְאַהֲבַת תּוֹרָה. הָרַב עוֹדֵד אוֹתִי לְהִתְנַדֵּב לַמְּשִׂימָה וּבֵרֵךְ אוֹתִי שֶׁבִּזְכוּת זֶה נִזְכֶּה לִילָדִים מְחֻנָּכִים וְצַדִּיקִים. אִמָּא וַאֲנִי הִתְלַבַּטְנוּ מְאוֹד הַאִם לַעֲבֹר כֻּלָּנוּ", הִמְשִׁיךְ אַבָּא. "לַמְרוֹת שֶׁהַקְּהִלָּה בְּאַרְגֶּנְטִינָה מְלֵאַת רָצוֹן לִלְמֹד וּלְהִתְחַזֵּק ,עֲדַיִן מְדֻבָּר בִּילָדִים שֶׁהִתְחַנְּכוּ בְּצוּרָה שׁוֹנָה לַחֲלוּטִין וּמֻשְּׂגֵי הָעוֹלָם שֶׁלָּהֶם שׁוֹנִים מְאוֹד מֵהָעֲרָכִים שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהַנְחִיל לָכֶם. לָכֵן הֶחְלַטְנוּ שֶׁרַק אֲנִי אָטוּס לְחֹדֶשׁ וְאֶרְאֶה כֵּיצַד מִתְנַהֲלִים הַדְּבָרִים, לְאַחַר מִכֵּן נַחֲלִיט לְגַבֵּי הַהֶמְשֵׁךְ".
"אֲבָל אַתָּה אַבָּא שֶׁלִּי, לֹא שֶׁלָּהֶם", קָרָא יוּדִי, אֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁתָּגוּר רָחוֹק מִמֶּנִּי".
"זֶה לֹא יִהְיֶה כָּל כָּךְ גָּרוּעַ", הִבְטִיחַ אַבָּא, "אִמָּא תִּהְיֶה אִתְּכֶם כָּל הַזְּמַן וְסַבָּא וְסַבְתָּא גָּרִים קָרוֹב כָּל-כָּךְ, תּוּכְלוּ לְבַקֵּר אוֹתָם מָתַי שֶׁתִּרְצוּ, בְּנוֹסָף נְדַבֵּר הָמוֹן בְּטֵלֵפוֹן."
"אֲבָל מָה יִהְיֶה עִם שַׁבָּת?" רָצָה יוּדִי לָדַעַת. "סָבָּא וְסַבְתָּא רַיְנֶר יֹאכְלוּ אִתְכֶם אֶת כָּל הַסְּעוּדוֹת," הִבְטִיחַ אַבָּא. "סָבָּא אָמַר לִי שֶׁהוּא יִשְׂמַח מְאוֹד לִלְמֹד אִתְּךָ בְּשַׁבָּת".
אֲבָל סָבָּא הוּא לֹא אַבָּא. אֲפִלּוּ שֶׁהוּא גָּר קָרוֹב וְאוֹהֵב אֶת יוֹדִי.
"לֹא מַצְלִיחַ לִישֹׁן?" הֵצִיץ אַבָּא לַחֶדֶר, הוּא נִכְנַס וְהִתְיַשֵּׁב לְמַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה. יוּדִי הִבִּיט בְּעֵינָיו חָזָק חָזָק.
"בְּבַקָּשָׁה אַל תָּטוּס לְאַרְגֶּנְטִינָה, אֲנִי מְפַחֵד שֶׁתֵּלֵךְ".
"מְפַחֵד מִמָּה חָמוּד?" יוֹדִי שָׁתַק מִסְפַּר רְגָעִים.
"מְפַחֵד לְהִישָּׁאֵר לְבַד", הוּא אָמַר לְבַסּוֹף.
"אַתָּה לֹא תִּהְיֶה לְבַד, אִמָּא, סָבָּא וְסַבְתָּא, אֲבִיגַיִל, דָּוִידִי, הָרַב קוֹפְמָן וְכָל הַחֲבֵרִים". "אֲבָל אֵין לִי חֲבֵרִים", הִתְפָּרֵץ יוֹדִי, "אֵין לִי אֲפִילּוּ חָבֵר אֶחָד".
אַבָּא פַּעַר אֶת עֵינָיו, אֲבָל לֹא אָמַר כְּלוּם, רַק הִקְשִׁיב.
"אֵין לִי עִם מִי לְדַבֵּר בַּחֵיְדֶּר, אֲנִי כָּל הַזְּמַן מִסְתּוֹבֵב לְבַד, עַכְשָׁיו גַּם אַתָּה לֹא תִּהְיֶה כָּאן, אֲנִי אֶהְיֶה כָּל הַיּוֹם לְבַד".
"מֵעוֹלָם לֹא אָמַרְתָּ לִי כְּלוּם", נִרְעָשׁ אַבָּא. "שָׁמַרְתִּי עַל כָּךְ בְּסוֹד", הִשְׁפִּיל יוּדִי אֶת עֵינָיו, "הִתְבַּיַּשְׁתִּי שֶׁתֵּדְעוּ".
"אֲבָל מִמָּתַי?" הִתְעַקֵּשׁ אַבָּא, "תָּמִיד הָיִיתָ יֶלֶד חַבְרוּתִי, אַף פַּעַם לֹא הָיְתָה לְךָ בְּעָיָה לְהִתְחַבֵּר עִם יְלָדִים".
"מִכִּתָּה בּ'", עָנָה יוּדִי בְּעֶצֶב, "כְּשֶׁשִּׁימִי פּוֹלָק עָבַר לַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ, מֵאָז אֵין לִי חֲבֵרִים".
אַבָּא יָדַע מִיהוּ שִׁימִי פּוֹלָק, הוּא גָּר בְּדִיּוּק בַּבִּנְיָן שֶׁלָּהֶם, קוֹמָה אַחַת מֵעֲלֵיהֶם.
"כֻּלָּם רוֹצִים לִהְיוֹת חֲבֵרִים שֶׁלּוֹ", סִפֵּר יוּדִי, "הוּא מְאַרְגֵּן אֲסֵפוֹת בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ. יֵשׁ לָהֶם שְׁתֵּי קוֹמוֹת וּבַקּוֹמָה לְמַעְלָה יֵשׁ לָהֶם מִרְפֶּסֶת עֲנָקִית וּטְרַמְפּוֹלִינָה. אִמָּא שֶׁלּוֹ מַרְשָׁה לְהַזְמִין אֵלָיו כַּמָּה יְלָדִים שֶׁהוּא רוֹצֶה, כִּי הוּא הֲכִי קָטָן בַּבַּיִת, כָּל הָאַחִים שֶׁלּוֹ בְּיְשִׁיבוֹת וְאֵין לוֹ אֲחָיוֹת בִּכְלָל. בַּקַּיִץ הֵם מְמַלְּאִים בְּרֵכַת עַמּוּדִים עֲנָקִית, שֶׁנִּכְנָסִים בָּהּ אֲפִלּוּ עֶשֶׂר יְלָדִים".
"אָז כָּל הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה הוֹלְכִים כָּל יוֹם לְשִׁימִי?" הִתְפַּלֵּא אַבָּא. "בְּעִקָּר הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ", עָנָה יוּדִי, "יוּדָלֶ'ה, דָּוִד, יִצְחָק-מֵאִיר, יְדִידְיָה וְאִיתָמָר. הוּא מַזְמִין גַּם יְלָדִים אֲחֵרִים, אֶת מִי שֶׁהוּא בּוֹחֵר, אֲבָל אוֹתִי הוּא בִּכְלָל לֹא אוֹהֵב. אֲפִלּוּ שֶׁאֲנִי שָׁכֵן שֶׁלּוֹ הוּא מֵעוֹלָם לֹא הִזְמִין אוֹתִי אֵלָיו. הוּא כִּמְעַט לֹא מְדַבֵּר אִתִּי, רַק דְּבָרִים כְּמוֹ: "תָּזִיז אֶת הַכִּסֵּא שֶׁלְּךָ קָדִימָה, אֲנִי צָרִיךְ לַעֲבֹר". אוֹ, "אַתָּה יָכוֹל לְהַלְווֹת לִי טִישׁוּ", לֹא שִׂיחָה אֲמִתִּית".
"אָז הוּא מַזְמִין אֵלָיו אֶת כָּל יַלְדֵי הַכִּתָּה, חוּץ מִמְּךָ?" חָזַר אַבָּא.
"מָה פִּתְאוֹם! אָמַר יוּדִי, "יֵשׁ לוֹ חֲמִשָּׁה חֲבֵרִים קְרוֹבִים שֶׁכָּל הַזְּמַן אִתּוֹ וְעוֹד עֶשֶׂר שֶׁהוּא מַזְמִין אֵלָיו מִדֵּי פַּעַם".
"וְכַמָּה יְלָדִים יֵשׁ לְךָ בַּכִּתָּה?" הִמְשִׁיךְ אַבָּא לִשְׁאֹל, "שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם", חִשֵּׁב מַהֵר יוּדִי.
"אָז בּוֹא נִרְאֶה", הֵחֵל אַבָּא לְנַגֵּן בְּקוֹלוֹ כְּאִלּוּ הוּא לוֹמֵד גְּמָרָא, "מִתּוֹךְ שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם יְלָדִים בַּכִּתָּה, חֲמִשָּׁה חֲבֵרִים קְרוֹבִים שֶׁל שִׁימִי וְעוֹד עֲשָׂרָה חֲבֵרִים פָּחוֹת קְרוֹבִים, זֶה יוֹצֵא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה. יֵשׁ גַּם אֶת שִׁימִי בְּעַצְמוֹ וַאֲנִי מוֹסִיף גַּם אוֹתְךָ, אָז הִגַּעְנוּ לִשְׁבַע עֶשְׂרֵה. כַּמָּה זֶה שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם פָּחוֹת שֶׁבַע עֶשֶׂר?" שָׁאַל אַבָּא. יוּדִי חִשֵּׁב בִּמְהִירוּת, "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה".
"מְצֻיָּן"! הֵרִיעַ אַבָּא. "נִשְׁאַרְנוּ עִם חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה יְלָדִים שֶׁלֹּא חֲבֵרִים שֶׁל שִׁימִי, חָמֵשׁ עָשָׂר יְלָדִים שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהִתְחַבֵּר אִתָּם".
"אֲבָל הֵם לֹא רוֹצִים לִהְיוֹת חֲבֵרִים שֶׁלִּי", הִתְעַקֵּשׁ יוּדִי בִּדְמָעוֹת.
"אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה צוֹדֵק", אָמַר אַבָּא, "אֲנִי מַצִּיעַ שֶׁתַּתְחִיל אַתָּה לְדַבֵּר עִם יְלָדִים וְתִרְאֶה שֶׁמַּהֵר מְאוֹד יִהְיוּ לְךָ הַרְבֵּה חֲבֵרִים".
"זֶה לֹא יַעֲזֹר!" הִתְעַקֵּשׁ יוּדִי.
"בְּכָל זֹאת, אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּנַסֶּה", פִּתְאוֹם הִתְפַּשֵּׁט חִיּוּךְ עַל פָּנָיו שֶׁל אַבָּא, "אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לִי רַעֲיוֹן כֵּיצַד לַעֲזֹר לְךָ בָּזֶה". "מָה?" הִסְתַּקְרֵן יוּדִי. "אֲסַפֵּר לְךָ בַּהֶמְשֵׁךְ", אָמַר אַבָּא. הוּא סֵרֵב לְפָרֵט אֶת דְּבָרָיו וְלֹא הוֹעִילוּ לְיוּדִי כָּל הַפְצָרוֹתָיו.
הַטִּיסָה שֶׁל אַבָּא נִקְבְּעָה לְעוֹד שְׁבוּעַיִם. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, יוּדִי חָשַׁב שֶׁשְּׁבוּעַיִם הֵם הַרְבֵּה זְמַן, אֲבָל הַיָּמִים חָלְפוּ בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה בִּמְהִירוּת מְסַחְרֶרֶת. אַבָּא לִמֵּד אֶת יוּדִי לְבַצֵּעַ תַּפְקִידִים בִּזְמַן שֶׁהוּא יִהְיֶה בְּאַרְגֶּנְטִינָה. כְּמוֹ לְמָשָׁל, לְהַדְלִיק אֶת שְׁעוֹן הַשַּׁבָּת וְהַגֵּנֵרָטוֹר לִפְנֵי שַׁבָּת אוֹ לְצַחְצֵחַ אֶת הַנַּעֲלַיִם.
בַּשַּׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל אַבָּא בָּאָרֶץ, הֵם בִּקְּרוּ אֵצֶל סָבָּא וְסַבְתָּא מִבְּנֵי בָּרָק וּפָגְשׁוּ שָׁם אֶת כָּל הַדּוֹדִים וּבְנֵי-דּוֹדִים מֵהַצַּד שֶׁל אַבָּא. הֵם גַּם בִּקְּרוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֵצֶל סָבָּא וְסַבְתָּא רַיְנֶר, הַהוֹרִים שֶׁל אִמָּא שֶׁגָּרוּ בַּבִּנְיָן לְיָדָם. סָבְתָא הָיְתָה מִתְקַשֶּׁרֶת אֲלֵיהֶם מִדֵּי יוֹם שֶׁיַּגִּיעוּ בִּדְחִיפוּת כִּי מִישֶׁהוּ מֵהַדּוֹדִים הִגִּיעַ לְבַקֵּר, כֻּלָּם רָצוּ לְהִפָּרֵד מֵאַבָּא לִפְנֵי שֶׁיִּסַּע. הַפְּגִישׁוֹת הַמִּשְׁפַּחְתִּיּוֹת הָיוּ נְעִימוֹת כָּל כָּךְ שֶׁיּוּדִי כִּמְעַט שָׁכַח מֵהָעֻבְדָּה שֶׁתֶּכֶף אַבָּא עוֹזֵב.
דידי פשוט חמוד מידי. זה ספר מקסים
תודה
שמחה שאהבת🙂