תְּחוּשַׁת דִּגְדּוּג הֵעִירָה אֶת יוּדִי בַּבֹּקֶר. שְׁתֵּי כַּפּוֹת רַגְלַיִם קְטַנּוֹת קָפְצוּ עַל צַוָּארוֹ.
הוּא פָּתַח אֶת עֵינָיו.
"הִגִּיעַ הַזְּמַן", נֶאֱנַח דִּידִי בַּהֲקָלָה, "הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי כְּבָר כּוֹאֲבוֹת מִקְּפִיצוֹת".
"לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ לִקְפֹּץ עָלַי כָּכָה", הִתְגּוֹנֵן יוּדִי בְּקוֹל יַשְׁנוּנִי , "הָיִיתָ יָכוֹל פָּשׁוּט לְהָעִיר אוֹתִי".
"אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא נִסִּיתִי", אָמַר יוּדִי, "שָׁעָה צָעַקְתִּי לְךָ בָּאֹזֶן, נִהְיֵיתִי צָרוּד לְגַמְרֵי".
"מָה הַשָּׁעָה?" נִבְהַל יוּדִי, "אֲנִי מֵאַחֵר לַכִּתָּה?"
"הַשָּׁעָה רֶבַע לְשֵׁשׁ בְּדִיּוּק", הִכְרִיז דִּידִי.
"רֶבַע לְשֵׁשׁ?" נִשְׁכָּב יוּדִי בְּחֲזָרָה בַּמִּטָּה, "בֶּטַח שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לְהִתְעוֹרֵר, זֶה מַמָּשׁ מֻקְדָּם, לָמָּה הִחְלַטְתָּ לְהָעִיר אוֹתִי כָּל-כָּךְ מֻקְדָּם?"
"אַבָּא שֶׁלְּךָ בַּבַּיִת, שָׁכַחְתָּ?" קָרָא דִּידִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
"נָכוֹן", קָפַץ יוּדִי מֵהַמִּטָּה, "אַתָּה צוֹדֵק, תּוֹדָה שֶׁהֵעַרְתָּ אוֹתִי".
אַבָּא שֶׁל יוּדִי נָהַג לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת וָתִיקִין וְחָזַר מֻקְדָּם מֵהַתְּפִלָּה, יוּדִי תִּכְנֵן לָקוּם מֻקְדָּם לְבַלּוֹת אִתּוֹ שָׁעָה לִפְנֵי תְּחִלַּת הַלִּמּוּדִים.
"תּוֹדָה שֶׁהֵעַרְתָּ אוֹתִי", הוֹדָה שׁוּב יוּדִי לְדִידִי, "אַתָּה בֶּאֱמֶת חָבֵר טוֹב".
"אֲנִי יוֹדֵעַ", הִתְגָּאָה דִּידִי, "זֶה אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי טוֹב בָּהֶם, הָרְשִׁימָה אֲרֻכָּה כְּמוֹ שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ".
"בֹּקֶר טוֹב", הֵצִיץ רֹאשׁוֹ הַמְּחֻיָּךְ שֶׁל אַבָּא דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת, "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתֶּם כְּבָר עָרִים".
"בֹּקֶר טוֹב אַבָּא", שָׂמַח יוּדִי לִקְרָאתוֹ.
זֶה הָיָה כֵּיף לְבַלּוֹת עִם אַבָּא אֶת הַבֹּקֶר. הֵם יָשְׁבוּ שְׁלָשְׁתָּם בַּמִּטְבָּח וְאָכְלוּ אֲרוּחַת בֹּקֶר. אַבָּא חָתַךְ לְדִידִי חֲתִיכוֹת זְעִירוֹת שֶׁל יְרָקוֹת. וְסִפֵּר לָהֶם כָּל מִינֵי סִפּוּרִים שֶׁקָּרוּ לוֹ בְּאַרְגֶּנְטִינָה. יוּדִי נֶהֱנֶה מְאוֹד, זֶה הָיָה נֶחְמָד שֶׁעוֹד מִישֶׁהוּ מִלְּבַדּוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת דִּידִי וּלְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ.
כְּשֶׁפָּסְעוּ לְכִוּוּן הַחֵיְדֶּר נִלְחָץ יוּדִי, הוּא הֵאֵט אֶת צְעָדָיו.
"לָמָּה אַתָּה הוֹלֵךְ כָּל-כָּךְ לְאַט?" הִתְפַּלֵּא דִּידִי.
"אֲנִי מְפַחֵד לְהִפָּגֵשׁ עִם הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה", הוֹדָה יוּדִי.
"לָמָּה?" הִתְפַּלֵּא דִּידִי, "דַּוְקָא עַכְשָׁו כָּל הַיְּלָדִים חֲבֵרִים שֶׁלְּךָ".
"זֶה לֹא נָכוֹן", מָחָה יוּדִי, "לֹא כֻּלָּם חֲבֵרִים שֶׁלִּי, הֵם רַק הִתְרַגְּשׁוּ אֶתְמוֹל מִמַּעֲשֵׂה הַגְּבוּרָה שֶׁלִּי, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהַיּוֹם אַף אֶחָד לֹא יְדַבֵּר אִתִּי. בִּכְלָל".
דִּידִי נֶאֱנַח. "אַתָּה יוֹדֵעַ מָה יוּדִי? אֲנִי מְיֹאָשׁ מִמְּךָ!" הוּא הִכְרִיז. "אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לְךָ סִכּוּי בִּכְלָל שֶׁיִּהְיוּ לְךָ חֲבֵרִים אֵי פַּעַם, חוּץ מִמֶּנִּי כַּמּוּבָן", הוּא מִהֵר לְהוֹסִיף. "אֲבָל חֲבֵרִים אֲחֵרִים, אֵין סִכּוּי, אֲפִלּוּ לֹא סִכּוּי קְטַנְטַן".
"לָמָּה אַתָּה אוֹמֵר אֶת זֶה?" נִלְחָץ יוּדִי.
"אֲנִי אוֹמֵר אֶת זֶה בִּגְלַל שֶׁזֶּה נָכוֹן", הִכְרִיז דִּידִי. "בִּגְלַל שֶׁגַּם אִם יִהְיוּ לְךָ חֲבֵרִים, אַתָּה תְּאַבֵּד אוֹתָם. שׁוּב פַּעַם, חוּץ מִמֶּנִּי, אֲנִי אֶהְיֶה תָּמִיד חָבֵר שֶׁלְּךָ".
הֵם כְּבָר הָיוּ מַמָּשׁ קְרוֹבִים לְחֵיְדֶּר, כְּשֶׁלְּפֶתַע רָאוּ אֶת שִׁימִי, יֻדְלֶה וְיִצְחָק-מֵאִיר. יוֹדִי כִּמְעַט עָצַר מֵרֹב בֶּהָלָה.
"בֹּקֶר טוֹב יוּדִי", אָמַר יֻדְלֶה בְּחִיּוּךְ, "אַבָּא שֶׁלִּי סִפֵּר לִי, שֶׁאַבָּא שֶׁלְּךָ חָזַר הַבַּיְתָה אֶתְמוֹל".
"מָה בֶּאֱמֶת?" הִתְלַהֵב יִצְחָק-מֵאִיר, "הוּא חָזַר לְתָמִיד? הוּא הֵבִיא לְךָ מַתָּנָה?"
"הוּא חָזַר בְּסַךְ הַכֹּל כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַיֶּלֶד הַמַּלְשָׁן שֶׁלּוֹ, שֶׁהַגַּנָּב לֹא יִתְפֹּס אוֹתוֹ", אָמַר שִׂימִי בְּמִרְמוּר. "אֲנִי לֹא מֵבִין לָמָּה אַתֶּם מְדַבְּרִים אִתּוֹ בִּכְלָל".
"אֲנִי לֹא מַלְשָׁן", אָמַר יוּדִי, "וְהַגַּנָּב נִמְצָא בַּכֶּלֶא, הוּא לֹא יָכוֹל לִתְפֹּס אוֹתִי. הוּא אֲפִלּוּ לֹא יוֹדֵעַ מִי אֲנִי, כִּי הוּא נָסַע עִם הַנַּיֶּדֶת לַמִּשְׁטָרָה וְרַק אַחַר-כָּךְ הַשּׁוֹטֵר קָרָא לִי וְשִׁבֵּחַ אוֹתִי", אָמַר יוֹדִי בְּתֹקֶף.
"בָּרוּר שֶׁהוּא בַּכֶּלֶא", אָמַר יִצְחָק-מֵאִיר, "יוּדִי תָּפַס אוֹתוֹ גּוֹנֵב הַרְבֵּה מְאוֹד כֶּסֶף".
"וְהוּא לֹא הִלְשִׁין עָלֵינוּ, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת זֶה כְּבָר", אָמַר יֻדְלֶה לְשִׁימִי, "אֲנִי לֹא מֵבִין לָמָּה אַתָּה חוֹזֵר עַל זֶה כָּל הַזְּמַן".
"וְאָנִי לֹא מֵבִין מָה פִּתְאוֹם אַתֶּם מְדַבְּרִים עִם הַמַּפְסִידָן הַזֶּה פִּתְאוֹם, רַק בִּגְלַל שֶׁהוּא תָּפַס גַּנָּב. פִּתְאוֹם הוּא נִהְיָהּ מֶלֶךְ כִּתָּה".
שִׂימִי הֵחֵל לִפְסֹעַ בִּמְהִירוּת לְכִוּוּן הַחַיְדֶּר.
"דַּי שִׁימִי, לָמָּה אַתָּה כּוֹעֵס?" רָצוּ אַחֲרָיו יֻדְלֶה וְיִצְחָק-מֵאִיר.
"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה?" שָׁמַע יוּדִי אֶת קוֹלוֹ שֶׁל דִּידִי קָרוֹב לְאָזְנוֹ, "אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לְשִׁימִי אֵיזוֹ בְּעָיָה אִתְּךָ".
"מָה אַתָּה אוֹמֵר?" שָׁאַל יוּדִי בְּצִינִיּוּת, "אֲנִי לֹא מֵבִין מֵאֵיפֹה אַתָּה מֵבִיא אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶּה בִּכְלָל".
"כֵּן", הִצְהִיר דִּידִי, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָיָה רְצִינִית אִתְּךָ, תִּסְמֹךְ עָלַי, אֲנִי רוֹאֶה אֵיךְ מִתְיַחֵס אֵלֶיךָ וּמְדַבֵּר אִתְּךָ. מִזֶּה אֲנִי מֵבִיא אֶת הָרַעֲיוֹן הַזֶּה".
"אֲנִי יוֹדֵעַ דִּידִי", נֶאֱנַח יוּדִי, "אֲנִי מֵבִין שֶׁלֵּשִׁימִי יֵשׁ בְּעָיָה אִתִּי, וְשִׁימִי הוּא מֶלֶךְ כִּתָּה, בְּדִיּוּק בִּגְלַל זֶה אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהַיְּלָדִים לֹא יִשָּׁאֲרוּ חֲבֵרִים שֶׁלִּי".
"אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְגַלּוֹת מָה הַבְּעָיָה שֶׁל שִׁימִי אִתְּךָ", הִכְרִיז דִּידִי בִּזְמַן אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. הֵם יָשְׁבוּ לְבַדָּם בַּמִּטְבָּח, יוּדִי אָכַל אֹרֶז וּשְׁנִיצֶל. דִּידִי יָשַׁב עַל קְצֵה הַצַּלַּחַת שֶׁל הַמְּרָקִית וְאָכַל מָרָק יְרָקוֹת בִּזְהִירוּת, עִם הַכַּף הַקְּטַנָּה שֶׁלּוֹ. "אֲנִי חַיָּב לְצַיֵּן שֶׁזֶּה מָרָק טָעִים מְאוֹד", הוּא אָמַר בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן, "אַבָּא שֶׁלְּךָ יוֹדֵעַ לְבַשֵּׁל מָרָק יְרָקוֹת מְצֻיָּן". הוּא לָקַח עוֹד כַּף.
"לְגַבֵּי שִׁימִי", הוּא הִמְשִׁיךְ, "חָשַׁבְתִּי עַל זֶה הַרְבֵּה בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם. מָה דַּעְתְּךָ שֶׁאֵצֵא לְמַסַּע בִּלּוּשׁ?"
"מַסַּע בִּלּוּשׁ?" הֻפְתַּע יוּדִי.
"כֵּן", נָצְצוּ עֵינַי שֶׁל דִּידִי, "אֲנִי אֶעֱלֶה לְבַּיִת שֶׁל שִׁימִי וְאַקְשִׁיב קְצָת בְּמַהֲלַךְ הַפְּגִישׁוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת, מָה דַּעְתְּךָ?"
יוּדִי בָּהָה בְּדִידִי בְּתַדְהֵמָה.
סוף סוף! חיכיתי הרבה
תודה על הסיפור החמוד
איזה סיפור יפה! דידי מתוק!!!!
סיפור מעניין, שמח שהוא ממשיך
מה קרה עם חלק א?
בכל מקרה שמח שהמשכתם
יייש!!!
תודה על הסיפור 🙂