דידי ויודי מתוך לייק לקרוא ילד גדול וילד קטן עמוד הבית ספרים חרדים אונליין לקריאה

דִּידִי וְיוּדִי פֶּרֶק שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה

דידי ויודי מתוך לייק לקרוא ספרים מקוונים לקריאה ילד קטן עם כובע

יוּדִי, הוּא יֶלֶד בּוֹגֵר וְאַחְרַאי הוּא בֶּן עֶשֶׂר. הוּא חָבֵר קָרוֹב מְאוֹד שֶׁל דִּידִי. דִּידִי, הוּא יֶלֶד נָבוֹן וְחַבְרוּתִי, יֵשׁ לוֹ לֵב זָהָב וְהוּא אוֹהֵב תָּמִיד לַעֲזֹר. הוּא לֹא יֶלֶד רָגִיל, גָּבְהוֹ לֹא עוֹלֶה עַל אֶצְבַּע. יוּדִי הַגָּדוֹל וְדִידִי הַקָּטָן, חֲבֵרִים טוֹבִים, לַמְרוֹת שֶׁהֵם כָּל כָּךְ שׁוֹנִים.

אַבָּא

זֶה הָיָה יוֹם מְרַגֵּשׁ! בַּשִּׁעוּר דִּבֵּר הָרַב קוֹפְמָן בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל יוּדִי לִפְנֵי כָּל הַכִּתָּה. בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר נִכְנַס הַמְּנַהֵל לְבָרֵךְ אוֹתוֹ וּלְהַחֲמִיא לוֹ עַל הַתּוּשִׁיָּה שֶׁגִּלָּה. בִּזְמַן הַהַפְסָקָה, כְּשֶׁיָּצָא מֵהַכִּתָּה לִטֹּל יָדַיִם, הִקִּיפוּ יְלָדִים מִכָּל הַכִּתּוֹת אֶת יוּדִי וּבִקְּשׁוּ בְּלַהַט לִשְׁמֹעַ אֶת הַסִּפּוּר עַל הַגַּנָּב שֶׁתָּפַס.

כְּשֶׁחָזַר הַבַּיְתָה קִבְּלָה אוֹתוֹ אִמָּא בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת. 

"שָׁלוֹם יוּדִי", הִיא קָרְאָה. "כַּנֵּס לַמִּטְבָּח, מְחַכָּה לְךָ הַפְתָּעָה". 

"הַפְתָּעָה?" פָּקַח יוּדִי עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת, "לִכְבוֹד מָה?". אִמָּא רַק צָחֲקָה וְדָחֲפָה אוֹתוֹ בְּעַלִּיזוּת לַמִּטְבָּח. יוּדִי לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו! 

"אַבָּא? אַבָּא! חָזַרְתָּ? מָתַי חָזַרְתָּ? אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁאַתָּה כָּאן!" קָרָא יוּדִי בְּתַדְהֵמָה, "אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁצַּצְתָּ כָּאן פִּתְאוֹם".

"אֲנִי כָּאן", צָחַק אַבָּא, "הָיִיתִי חַיָּב לַחְזֹר לִרְאוֹת אֶת הַבֵּן הַבְּכוֹר וְהַגִּבּוֹר שֶׁלִּי". יוּדִי הִרְגִּישׁ כֵּיצַד דִּידִי גּוֹלֵשׁ עַל זְרוֹעוֹ לְכַף יָדוֹ, מְקַפֵּץ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. 

"טוֹב לִרְאוֹת גַּם אוֹתְךָ חָבֵר קָטָן", חִיֵּךְ אַבָּא לְדִידִי, "אֲנִי כָּל-כָּךְ שָׂמֵחַ לַחְזֹר וְלִהְיוֹת שׁוּב פַּעַם אִתְּכֶם".

יוּדִי הִרְגִּישׁ שֶׁהָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ רְטוּבוֹת מִדְּמָעוֹת שֶׁל אֹשֶׁר, אַבָּא כָּאן! אִתָּם! 

בַּצָּהֳרַיִם דָּפַק עַל דַּלְתָּם הָרַב קַפְּלָן, הוּא בֶּרֶךְ אֶת אַבָּא, בְּחֹם, בְּבִרְכַּת, בְּרוּכִים הַבָּאִים, וּבִקֵּשׁ לְדַבֵּר עִם יוּדִי. יוּדִי יָדַע שֶׁהָרֶגַע הַזֶּה יַגִּיעַ, הוּא וְדִידִי שׂוֹחֲחוּ עַל כָּךְ בְּהֵחָבֵא וְהִגִּיעוּ לְמַסְקָנָה נֶחֱרֶצֶת. לֹא לְהַסְתִּיר כְּלוּם. הוּא יָשַׁב לְיַד אַבָּא וְסִפֵּר לָרַב קַפְּלָן הַכֹּל. מֵהָרֶגַע בּוֹ רָאָה אֶת חֲבֵרָיו מְטַפְּסִים לַחֲדַר הַמַּעֲלִיּוֹת וְעַד לְרֶגַע בּוֹ פָּרַץ הוּא בְּעַצְמוֹ לְשָׁם, כְּדֵי לַעֲצֹר אֶת הַגַּנָּב. 

יוּדִי חֲשָׁשׁ שֶׁהָרַב קַפְּלָן יִכְעַס מְאוֹד וְיִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ לְסַפֵּר מִהֶם הַיְּלָדִים, אֲבָל הָרַב קַפְּלָן כָּעַס בְּעִקָּר עַל עַצְמוֹ. 

"זֹאת הָיְתָה טָעוּת מִצִּדִּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסִסְמָא קַלָּה כָּל-כָּךְ", הוּא אָמַר בְּצַעַר, "וְלִצְעֹק אוֹתָהּ בְּרַחֲבֵי הַקּוֹמָה. זֹאת מַמָּשׁ פִּרְצָה קוֹרֵאת לַגַּנָּב". 

"הַלַּחְצָן הָאָדֹם נִקְרָא מַפְסֵק הַמַּעֲלִיּוֹת", סִפֵּר הָרַב קַפְּלָן, "הוּא מְיֹעָד לִמְתַקֵּן הַמַּעֲלִיּוֹת בִּלְבַד, הוּא נֶעֱזַר בּוֹ בְּתִקּוּן הַמַּעֲלִית. אִם מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ בְּצוּרָה לֹא נְכוֹנָה, הוּא עָלוּל לַהֲרֹס אֶת הַמַּעֲלִית, בָּרוּךְ ה' לֹא קָרָה שׁוּם דָּבָר בִּגְלַל חֹסֶר הָאַחְרָיוּת שֶׁלִּי". 

"בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר קָרָה אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ טוֹב". חִיֵּךְ אַבָּא.

"אָכֵן", הִסְכִּים הָרַב קַפְּלָן, "מָה שֶׁמַּרְאֶה לָנוּ שֶׁאֱלוֹקִים מְסוֹבֵב אֶת הַדְּבָרִים, לֹא שֶׁזֶּה פּוֹתֵר אוֹתִי מֵחוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת, כְּבָר עַכְשָׁו אֶעֱלֶה לְמַעְלָה וַאֲשַׁנֶּה אֶת הַסִּסְמָא לַסִּסְמָא בְּטוּחָה יוֹתֵר. בְּכָל מִקְרֶה יְהוּדָה", הוּא חִיֵּךְ לְיוּדִי, "בָּאתִי לְהַגִּיד לְךָ תּוֹדָה רַבָּה עַל הָאַחְרָיוּת וְהָאֹמֶץ שֶׁהִפְגַּנְתָּ. שָׁמַעְתִּי גַּם עַל הַמִּכְתָּב בְּעִלּוּם שֵׁם שֶׁכָּתַבְתָּ לָרַב שֶׁלְּךָ, זֶה רִגֵּשׁ אוֹתִי, אֲנִי מַעֲרִיךְ מְאוֹד יְלָדִים עִם אֹפִי שֶׁלֹּא נִגְרָרִים אַחֲרֵי הַחֲבֵרִים שֶׁלָּהֶם.

"תּוֹדָה רַבָּה", לָחַשׁ יוּדִי בְּשֶׁקֶט וְהִסְמִיק.

"אַתָּה מוּכָן לְהַפְסִיק לְהַסְמִיק כָּכָה?" קִטֵּר דִּידִי עַל כְּתֵפוֹ, בִּזְמַן שֶׁאַבָּא לִוָּה אֶת הָרַב קַפְּלָן לַדֶּלֶת. "אֲנִי תֶּכֶף מְקַבֵּל כְּוִיָּה מֵהַלְּחָיַיִם שֶׁלְּךָ".

"אֲנַחְנוּ עוֹרְכִים מִסִּבָּה לִכְבוֹד שׁוּבוֹ שֶׁל אַבָּא", הִכְרִיזָה אִמָּא מִיָּד אַחֲרֵי לֶכְתּוֹ שֶׁל הָרַב קַפְּלָן. 

אַבָּא וְיוּדִי קִשְּׁטוּ אֶת הַסָּלוֹן בִּסְרָטִים וּבָלוֹנִים, בְּשָׁעָה שֶׁאִמָּא הֵכִינָה מִטְּעָמִים בַּמִּטְבָּח. כְּשֶׁסִּיְּמוּ יָשְׁבוּ אַבָּא וְיוּדִי בַּסָּלוֹן הַמְּקֻשָּׁט וְהִבִּיטוּ בַּאֲבִיגַיִל וְדָוִידִי שֶׁשִּׁחֲקוּ בְּבָלוֹנִים.

זֹאת הָיְתָה הִזְדַּמְּנוּת טוֹבָה לְסַפֵּר לְאַבָּא עַל שִׂימִי וְעַל שִׂיחָתָם בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר.

"הִרְגַּשְׁתִּי אַחֶרֶת לְגַמְרֵי כְּשֶׁשּׂוֹחַחְתִּי אִתּוֹ", הִתְוַדָּה יוּדִי, "פִּתְאוֹם לֹא הָיָה לִי חָשׁוּב לִמְצֹא חֵן בְּעֵינָיו, אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי פָּחוֹת מַעֲרִיךְ אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא מַמָּשׁ מְעֻנְיָן לִהְיוֹת חָבֵר שֶׁלּוֹ, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֶשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר יוֹתֵר עִם יְלָדִים אֲחֵרִים. וְלֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ כָּל-כָּךְ".

"אֲנִי מַמָּשׁ שָׂמֵחַ שֶׁהִגַּעְתָּ לַמַּסְקָנָה הַזֹּאת", חִבֵּק אוֹתוֹ אַבָּא, "חִכִּיתִי לִזְמַן שֶׁתָּבִין שֶׁאֵין לְךָ צֹרֶךְ לִרְדֹּף אַחֲרֵי יְלָדִים שֶׁלֹּא מְעֻנְיָנִים לִהְיוֹת חֲבֵרִים שֶׁלְּךָ, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁתַּצְלִיחַ לִמְצֹא לְךָ הַרְבֵּה חֲבֵרִים בָּרֶגַע שֶׁרַק תְּנַסֶּה".

דְּפִיקוֹת בַּדֶּלֶת קָטְעוּ אֶת שִׂיחָתָם. יוּדִי הָיָה בָּטוּחַ שָׁאֲלוּ סָבָא וְסַבְתָּא, אוּלָם חִכְּתָה לוֹ הַפְתָּעָה, דּוֹדִים וּבְנֵי דּוֹדִים מָלְאוּ אֶת הַבַּיִת. אֶחָיו שֶׁל אַבָּא וְאַחִים שֶׁל אִמָּא וְסַבָּא וְסַבְתָּא מִבְּנֵי בָּרָק. 

"כֻּלָּם הִגִּיעוּ לַמְּסִבָּה שֶׁלְּךָ?" נִדְהָם יוּדִי. "זֶה לֹא רַק הַמְּסִבָּה שֶׁלִּי", חִיֵּךְ אֵלָיו אַבָּא בְּחִבָּה, "זֹאת גַּם הַמְּסִבָּה שֶׁלְּךָ, אֲנַחְנוּ גֵּאִים בְּךָ כָּל-כָּךְ". 

יוּדִי הָיָה מְאֻשָּׁר! אַבָּא חָזַר הַבַּיְתָה סוֹף-סוֹף! וְהוּא כָּל כָּךְ אָהַב מִסִּבּוֹת מִשְׁפַּחְתִּיּוֹת. 

"זֹאת מִסִּבָּה נֶהְדֶּרֶת!" קָרָא דִּידִי וְקִפֵּץ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל יוֹדִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת, הוּא הוֹסִיף לְקַפֵּץ וְלִקְרֹא קְרִיאוֹת חֶדְוָה, עַד שֶׁיּוּדִי הָיָה צָרִיךְ לְהַשְׁתִּיק אוֹתוֹ.

בְּאוֹתוֹ לַיְלָה לֹא פַּחַד יוּדִי לָלֶכֶת לִישֹׁן, הוּא לֹא חָשַׁב עַל הַגַּנָּב אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת, הֲרֵי אַבָּא בַּבַּיִת, וְגַם אִם יִהְיֶה גַּנָּב  שֶׁיָּעֵז לִפְרֹץ הַבַּיְתָה, אַבָּא יְטַפֵּל בּוֹ.

"מוּכָנִים לְשֵׁנָה?" הֵצִיץ אַבָּא לְתוֹךְ הַחֶדֶר. 

"כֵּן" שָׂמַח יוּדִי, דִּידִי הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ מִצְּלוֹחִית הַמַּיִם, "אֲנִי עֲדַיִן לֹא מוּכָן". הוּא הִצְהִיר. אַבָּא וְיוּדִי צָחֲקוּ לְמַרְאֵה הַמַּיִם הַנּוֹטְפִים עַל פַּרְצוּפוֹ.

"אָז מָה עַכְשָׁו?" שָׁאַל אַבָּא אֶת דִּידִי כְּשֶׁהוּא הִתְמַקֵּם בְּגֶרֶב סוֹף סוֹף. "חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה וְיֵשׁ עוֹד חָדְשַׁיִם אֲרֻכִּים עַד שֶׁאָטוּס שׁוּב לְאַרְגֶּנְטִינָה, "אַתָּה מְתַכְנֵן לַעֲזֹב וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה?"

יוּדִי הִבִּיט בְּאַבָּא וְדִידִי לְחִלּוּפִין, בְּתַדְהֵמָה. 

"לַעֲזֹב?  דִּידִי, אַתָּה חוֹשֵׁב לַעֲזֹב? אַתָּה לֹא יָכוֹל לַעֲזֹב!" הוּא מָחָה. "אַתָּה חָבֵר שֶׁלִּי, הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁהָיָה לִי אֵי פַּעַם".

"אוֹ לֹא!" הִכְרִיז דִּידִי, "אֲנִי מַמָּשׁ לֹא הוֹלֵךְ לְשׁוּם מָקוֹם, יוּדִי וַאֲנִי הִתְחַבַּרְנוּ כָּל-כָּךְ, וַהֲרֵי אַתָּה רַק עַכְשָׁו הִגַּעְתָּ", הוּא פָּנָה אֶל אַבָּא, "חוּץ מִזֶּה, הַגֶּרֶב הַזֹּאת מַמָּשׁ נוֹחָה".

"כֵּן, אֲנִי בְּהֶחְלֵט אֶשָּׁאֵר כָּאן אִתְּכֶם", הוֹסִיף בְּקוֹל יַשְׁנוּנִי, "לְפָחוֹת בַּזְּמַן הַקָּרוֹב, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁנַּעֲבֹר עוֹד הַרְפַּתְקָאוֹת מְרַגְּשׁוֹת יַחַד". עוֹד הַמִּלִּים עַל שְׂפָתָיו, הוּא הִתְכַּרְבֵּל בְּתוֹךְ הַגֶּרֶב וְנִרְדַּם.

אַבָּא חִיֵּךְ אֶל יוּדִי, "אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן רַק לְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּלִי גַּנָּבִים, הִסְפִּיקָה לָנוּ אַחַת כָּזֹאת." 

יוּדִי הָיָה מְאֻשָּׁר! אַבָּא בַּבַּיִת, וְיֵשׁ לִפְנֵיהֶם חָדְשַׁיִם אֲרֻכִּים לִהְיוֹת בְּיַחַד, וְדִידִי נִשְׁאַר אִתָּם! הוּא נִרְדַּם עִם חִיּוּךְ עַל שְׂפָתָיו.

הֶמְשֵׁךְ בְּחֵלֶק ב'…

דידי ויודי פרק שש עשרה - לייק לקרוא - ספרים חרדים לקריאה אונליין

4 מחשבות על “דִּידִי וְיוּדִי פֶּרֶק שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *