כִּמְעַט בְּהַזְמָנָה רָאָה יוּדִי שְׁנֵי שׁוֹטְרִים עוֹלִים בַּמַּדְרֵגוֹת.
"כֻּלָּם לְהִתְפַּנּוֹת!" קָרָא אֶחָד הַשּׁוֹטְרִים, "לָמָּה יֵשׁ כָּאן כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים וִילָדִים?" קָרָא הַשּׁוֹטֵר הַשֵּׁנִי, "רַק מִי שֶׁהִגִּישׁ אֶת הַתְּלוּנָה שֶׁיִּשָּׁאֵר".
יוּדִי רָץ לְמַטָּה יַחַד עִם כָּל הַיְּלָדִים שֶׁהִגִּיעוּ, לַחֲזוֹת בַּמַּחֲזֶה, הוּא מָצָא אֶת אִמּוֹ מֻדְאֶגֶת מְאוֹד.
"אַוּוּ, אַתָּה בְּסֵדֶר", הִיא נָשְׁפָה בַּהֲקָלָה, "פָּחַדְתִּי שֶׁאַתָּה הוּא זֶה שֶׁנִּתְקַע בַּמַּעֲלִית, אַתָּה יוֹדֵעַ מַדּוּעַ הִגִּיעוּ שׁוֹטְרִים לַבִּנְיָן?" כַּמָּה שְׁכֵנוֹת שֶׁיָּשְׁבוּ לְיַד אִמָּא הִבִּיטוּ בְּיוּדִי בְּסַקְרָנוּת. הוּא הִתְבַּיֵּשׁ לְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר לְכֻלָּן. לְמַזָּלוֹ, לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לְהַגִּיד מִלָּה, יָצְאוּ הַשּׁוֹטְרִים מֵהַבִּנְיָן וְהוֹבִילוּ אֶת הַגַּנָּב אָזוּק בַּאֲזִקִּים בֵּינֵיהֶם. אֶחָד מֵהַשּׁוֹטְרִים הִכְנִיס אוֹתוֹ לְנַיֶּדֶת וְנָסַע עִם אַזְעָקַת מִשְׁטָרָה מְהַדְהֶדֶת. הָרַב כֹּהֵן וְהָרַב קַפְּלָן עָמְדוּ יַחַד עִם הַשּׁוֹטֵר הַשֵּׁנִי שֶׁרָשַׁם עַל דּוּ"חַ גָּדוֹל אֶת דְּבָרָיו שֶׁל הָרַב כֹּהֵן.
"הִנֵּה אַתָּה, יוּדִי," קָרָא הָרַב כֹּהֵן בְּשִׂמְחָה כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ, "זֶה הוּא הַיֶּלֶד הָאַמִּיץ שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ עָלָיו", הוּא קְרָב אֶת יוּדִי אֶל הַשּׁוֹטֵר, "הַיֶּלֶד שֶׁבְּרֹב תּוּשִׁיָּה לָכַד אֶת הַגַּנָּב". פָּנָיו שֶׁל יוּדִי הֶאְדִּימוּ מִמְּבוּכָה. "שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיִיתָ אַמִּיץ מְאוֹד", חִיֵּךְ הַשּׁוֹטֵר, " פָּעַלְתָּ בְּתוּשִׁיָּה רַבָּה לַמְרוֹת הַמַּצָּב הַמַּלְחִיץ". הוּא לָחַץ אֶת יָדוֹ שֶׁל יוּדִי בְּהַעֲרָכָה, לְאַחַר מִכֵּן הֵסִיר אֶת כּוֹבַע הַשּׁוֹטֵר מֵרֹאשׁוֹ וְהִנִּיחַ אֶת הַכּוֹבַע עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל יוּדִי, "פָּעַלְתָּ כְּמוֹ שׁוֹטֵר, הַכּוֹבַע הַזֶּה יָאֶה לְךָ" .
יוּדִי הָיָה נָבוֹךְ כָּל-כָּךְ, שֶׁחָשַׁשׁ שֶׁפָּנָיו יַעֲלוּ בְּלֶהָבוֹת, הוּא עָמַד בְּאֶמְצַע חֲצַר הַבִּנְיָן שֶׁהָיְתָה עֲמוּסָה אֲנָשִׁים, אִמָּהוֹת וִילָדִים וְכֻלָּם הִבִּיטוּ בּוֹ בְּסַקְרָנוּת. אָז הֵחֵל הָרַב כֹּהֵן לִמְחֹא כַּפַּיִם, כַּמָּה מֵהַשְּׁכֵנִים הֶחֱרוּ אַחֲרָיו, וּפִתְאוֹם הִתְמַלְּאָה הֶחָצֵר בִּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת. יוֹדִי הִסְמִיק מִתַּחַת כּוֹבַע הַשּׁוֹטֵר וְרַק צִפָּה שֶׁהָרֶגַע יַעֲבֹר. הַשּׁוֹטֵר חָשׁ בִּמְבוּכָתוֹ, הֵסִיר אֶת הַכּוֹבַע מֵעַל רֹאשׁוֹ יוּדִי, חָבַשׁ אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ וְלָחַץ אֶת יָדוֹ שֶׁל יוּדִי פַּעַם נוֹסֶפֶת בְּחָזְקָה, לְאַחַר מִכֵּן נִבְלַע בַּנַּיֶּדֶת. הָרַב כֹּהֵן חִיֵּךְ אֶל יוּדִי חִיּוּךְ תּוֹדָה לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס לַנַּיֶּדֶת בְּעִקְבוֹתָיו.
"אֲנִי מַרְגִּישׁ לֹא כָּל-כָּךְ נָעִים", הוֹדָה יוּדִי לִפְנֵי דִּידִי בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁכְבוּ לִישֹׁן, "כֻּלָּם מוֹדִים לִי כְּאִלּוּ הָיִיתִי גִּבּוֹר גָּדוֹל, אֲבָל אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל רַצְתִּי לְמַעְלָה וְעָצַרְתִּי אֶת הַמַּעֲלִית, לֹא נִלְחַמְתִּי בְּגַנָּב בְּעַצְמוֹ אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה".
"אֲבָל אַתָּה בֶּאֱמֶת גִּבּוֹר גָּדוֹל," הִתְעַקֵּשׁ דִּידִי וְהִתְכַּרְבֵּל בְּתוֹךְ הַגֶּרֶב, "לֹא הִתְבַּלְבַּלְתָּ, יָדַעְתָּ בְּדִיּוּק מָה לַעֲשׂוֹת וְעָשִׂיתָ אֶת זֶה, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהַרְבֵּה יְלָדִים הָיוּ מִתְבַּלְבְּלִים בְּמַצָּב מַלְחִיץ כָּל כָּךְ". דִּידִי נִרְדַּם תּוֹךְ דַּקּוֹת סְפוּרוֹת, אֲבָל יוּדִי הִתְקַשָּׁה לְהֵרָדֵם, הוּא נִסָּה לַעֲצֹם אֶת עֵינָיו, אֲבָל בְּכָל פַּעַם שֶׁעָצַם אוֹתָם, רָאָה אֶת הָרַב כֹּהֵן אָזוּק לַכִּסֵּא וְהָאִישׁ הַמְּאַיֵּם צוֹחֵק צְחוֹק מְרֻשָּׁע. הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא לֹא מְסֻגָּל לְהִשָּׁאֵר בַּמִּטָּה, הוּא קָם וְיָצָא לַסָּלוֹן. סַבָּא, סָבְתָא וְאִמָּא יָשְׁבוּ שְׁלָשְׁתָּם וְהִבִּיטוּ עָלָיו כְּשֶׁנֶּעֱמַד בְּפֶתַח הַסָּלוֹן.
"מָה קוֹרֶה חָמוּד? לֹא מַצְלִיחַ לְהֵרָדֵם?" שָׁאֲלָה אִמָּא בִּדְאָגָה. הוּקַל לְיוּדִי לִהְיוֹת בְּחֶדֶר מוּאָר בְּחֶבְרַת אֲנָשִׁים.
"אֲנִי מְפַחֵד", הוּא עָנָה, "אוּלַי הַגַּנָּב יַגִּיעַ אֵלֵינוּ הַבַּיְתָה וְיִתְפֹּס אוֹתִי".
"מָה פִּתְאוֹם!" נִבְהֲלָה אִמָּא, "הוּא אֲפִלּוּ לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ אַתָּה נִרְאֶה, זוֹכֵר שֶׁהוּא נָסַע כְּבָר בַּנַּיֶּדֶת הָרִאשׁוֹנָה? הוּא לֹא רָאָה שֶׁהַשּׁוֹטֵר שִׁבֵּחַ אוֹתְךָ וְהִנִּיחַ עָלֶיךָ אֶת הַכּוֹבַע. חוּץ מִזֶּה, הַגַּנָּב נִמְצָא כָּעֵת בְּתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה".
"אֲנִי גַּם לֹא מַצְלִיחַ לְהַפְסִיק לַחֲשֹׁב עַל הָרַב כֹּהֵן הַקָּשׁוּר וְעַל פָּנָיו הַמְּאַיְּמוֹת שֶׁל הַגַּנָּב", הוֹדָה יוּדִי בִּמְבוּכָה.
"רוֹצֶה עֵצָה?" הוֹשִׁיב אוֹתוֹ סַבָּא לְיָדוֹ עַל הַסַּפָּה וְטָפַח עַל שִׁכְמוֹ בְּעִידוּד, "בְּכָל פַּעַם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בְּעֵינֵי רוּחֵךְ אֶת הַגַּנָּב, תַּחֲשֹׁב עַל הַכֶּסֶף הָרַב הַמְּיֹעָד לִצְדָקָה שֶׁהַצָּלַת הַיּוֹם, עַל הַחוֹלִים וְהָעֲנִיִּים וְהַיְּלָדִים שֶׁלָּהֶם שֶׁיֵּעָזְרוּ בַּכֶּסֶף הַזֶּה".
זֶה הָיָה רַעְיוֹן טוֹב. יוּדִי חָשַׁב עַל הַיְּלָדִים הָעֲנִיִּים שֶׁמְּקַבְּלִים חֲבִילַת מָזוֹן וְחִיֵּךְ לְעַצְמוֹ. הוּא הוֹסִיף לָשֶׁבֶת שָׁם. אִמָּא הֵכִינָה קָפֶה לְכֻלָּם וְהַגִּישָׁה פְּרוּסוֹת עוּגַת שׁוֹקוֹלָד, הָאֲוִירָה הַחֲמִימָה הָרְגִיעָה אוֹתוֹ וְהוּא נִרְדָּם עַל הַסַּפָּה.
כְּשֶׁהִגִּיעַ יוּדִי לַכִּתָּה נִדְהַם לִרְאוֹת אֶת כָּל הַיְּלָדִים שֶׁהִמְתִּינוּ לוֹ לְיַד שֻׁלְחָנוֹ.
"בֶּאֱמֶת תָּפַסְתָּ גַּנָּב?" שָׁאַל אוֹתוֹ דָּנִיאֵל "אֵיךְ הַצְלָחַת לְהַחֲזִיק בּוֹ שֶׁלֹּא יִבְרַח?"
"לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה חָזָק כָּל כָּךְ", אָמַר יָדְלֶה בְּהַעֲרָצָה.
"הוּא לֹא הֶחֱזִיק אוֹתוֹ בִּכְלָל", אָמַר אָבִי, "הוּא חָטַף מִמֶּנּוּ אֶת הַכֶּסֶף וְרָץ מִשָּׁם בִּמְהִירוּת לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה, נָכוֹן?"
דִּידִי גִּחֵךְ בְּשֶׁקֶט לְיַד אָזְנוֹ שֶׁל יוּדִי.
"מָה פִּתְאוֹם!" קָרָא עַכְשָׁו שִׁימִי בְּקוֹל חָזָק, "הוּא בְּסַךְ הַכֹּל נִכְנַס לַחֲדַר הַמַּעֲלִיּוֹת וְעָצַר אֶת הַמַּעֲלִית בְּשָׁעָה שֶׁהַגַּנָּב הָיָה בְּתוֹכָהּ, לֹא מַעֲשֵׂה גְּבוּרָה מְיֻחָד אִם אַתֶּם שׁוֹאֲלִים אוֹתִי", הוּא מָשַׁךְ בִּכְתֵפוֹ, "וְזֶה עוֹד אַחֲרֵי שֶׁהַלְשָׁנַת עָלֵינוּ שֶׁנִּכְנַסְנוּ לַחֲדַר הַמַּעֲלִיּוֹת. וּמָה עִם זֶה שֶׁאַתָּה נִכְנַסְתָּ לַחֲדַר הַמַּעֲלִיּוֹת הַמְּסֻכָּן? לָמָּה אַף אֶחָד לֹא מְדַבֵּר עַל זֶה? כֻּלָּם מְהַלְּלִים אוֹתְךָ. אַתָּה לֹא אָמוּר לְקַבֵּל עֹנֶשׁ בִּכְלָל?" הוּא שִׁלֵּב אֶת אֶת יָדָיו וְהִבִּיט בְּיוּדִי בְּזִלְזוּל.
כָּל הַיְּלָדִים סְבִיב הִשְׁתַּתְּקוּ וְהִבִּיטוּ בָּהֶם בְּמֶתַח, בַּתְּחִלָּה יוּדִי הִסְמִיק וְהִבִּיט נָבוֹךְ עַל הָרִצְפָּה,
"לָמָּה אַתָּה לֹא עוֹנֶה לוֹ?" לָחַשׁ דִּידִי בְּקוֹל כָּעוּס". יוּדִי חָשַׁב עַל הַיְּלָדִים הָעֲנִיִּים שֶׁזּוֹכִים לְקַבֵּל מוּצְרֵי מָזוֹן בִּזְכוּתוֹ וְאָז הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ בְּאֹמֶץ.
"אַף פַּעַם לֹא אָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי גִּבּוֹר", הוּא אָמַר בְּקוֹל חָזָק, "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה מְסֻכָּן לְהִכָּנֵס לַחֲדַר מֵעֲלִיּוֹת וְלִתְקֹעַ מֵעֲלִיּוֹת. אֲבָל לֹא נִכְנַסְתִּי לְשָׁם סְתָם בִּשְׁבִיל לְשַׂחֵק, עָצַרְתִּי אָדָם שֶׁגָּנַב מֵאָה אֶלֶף שְׁקָלִים שֶׁמְּיֹעָדִים לִצְדָקָה, בְּמִקְרֶה כָּזֶה אֲנִי דֵּי בָּטוּחַ שֶׁזֶּה הָיָה נָכוֹן לַעֲשׂוֹת" הוּא צַעַד צַעַד אֶחָד לִקְרַאת שִׂימִי וְשִׁלֵּב גַּם הוּא אֶת יָדָיו "וְשֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר! אֲנִי לֹא הִלְשַׁנְתִּי עֲלֵיכֶם, מֵעוֹלָם לֹא אָמַרְתִּי שֵׁמוֹת. כָּתַבְתִּי לְרַב פֶּתֶק בְּעִלּוּם שֵׁם, הוּא לֹא יָדַע מִהֶם הַיְּלָדִים שֶׁנִּכְנְסוּ לַחֲדַר הַמַּעֲלִיּוֹת, אַתָּה זֶה שֶׁהִסְגַּרְתָּ אֶת עַצְמְךָ עַכְשָׁיו".
הַיְּלָדִים הֵחֵלּוּ לְהִתְלַחֵשׁ סְבִיב בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
"מָה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר", מָשַׁךְ שִׂימִי בִּכְתֵפוֹ וּפָסַע לְשֻׁלְחָנוֹ מוּבָס. יוּדִי הִרְגִּישׁ כַּפּוֹת יָדַיִם קְטַנּוֹת מוֹחֲאוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת בְּתוֹךְ אָזְנוֹ.
סוף סוף הוא התחיל להחזיר לשימי
עוד פרק בבקשה
בבקשה תכתבו עוד פרק. למה אין עוד?
בדיוק שתחיל כל המתח הפסקתם לכתוב. אני אוהב את יודי וידי יותר מכל הסיפורים באתר. תפרסמו עוד.
תודה רבה רבה כל הסיפורים ממש יפים!