אורית הבלשית ילדה חוקרת עמוד הבית ספרים חרדים אונליין לקריאה

אוֹרִית הַבַּלָּשִׁית פֶּרֶק חֲמִישִׁי 🔍

בִּפְנִימִית אוֹר, גָּרָה אוֹרִית. מְפֻורְסֶמֶת בְּשֵׁם "אוֹרִית הַבַּלָּשִׁית". אִם תַּעֲלוּמָה מִתְרַחֶשֶׁת, אוֹרִית מִיָּד אֶת הָעִנְיָין חוֹקֶרֶת, יַחַד עִם חַבְרוֹתֶיהָ, כָּל דָּבָר הִיא פּוֹתֶרֶת. מֻזְמָנִים גַּם אַתֶּם לְהִצְטָרֵף, מַבְטִיחָה שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם כֵּיף!😊

תַּעֲלוּמַת הֶעָגִיל הָאָבוּד חֵלֶק 2

"חֲנִי", אָמְרָה אוֹרִית, "תּוּכְלִי לְהַרְאוֹת לִי אֶת הַמִּקּוּם הַמְּדֻויָּק בּוֹ הָיוּ הָעֲגִילִים שֶׁלָּךְ?" כֻּלָּן צָעֲדוּ בְּשׁוּרָה לְחַדְרָהּ שֶׁל חֲנִי. חֲנִי בָּרֹאשׁ, מֵאֲחוֹרֶיהָ אוֹרִית וְיַעֵלִי וּבַסּוֹף הַמְּנַהֶלֶת הַכְּבֻדָּה.

"הֵם הָיוּ מַמָּשׁ כָּאן! בַּקֻּפְסָה הַזּוֹ". הִצְבִּיעָה חֲנִי עַל קֻפְסַת תַּכְשִׁיטִים קְטַנָּה לְיַד הַחַלּוֹן. אוֹרִית נִיגְּשָׁה וּבָדְקָה אֶת הַקֻּפְסָה. "תִּרְאוּ מָה מָצָאתִי, נוֹצָה שְׁחוֹרָה", הִיא קָרְאָה בְּהַפְתָּעָה.

"זֹאת נוֹצָה שֶׁל עוֹרֵב", קָרְאָה יַעֵלִי.

"חֲנִי שֶׁיָּצָאתְ מֵהַחֶדֶר, הַחַלּוֹן הָיָה פָּתוּחַ?" שָׁאֲלָה אוֹרִית.

"כֵּן", אָמְרָה חֲנִי, "אֲבָל מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין זֶה, לְבֵין הֶעָגִיל שֶׁלִּי?"

"נֶאֱסוֹף רֶגַע אֶת הַנְּתוּנִים", אָמְרָה אוֹרִית. "שֶׁאֲנִי פָּתַחְתִּי אֶת הַחַלּוֹן, עָף עוֹרֵב פְּנִימָה וְנִיקֵּר אֶת הַקַּסְדָּה הַזְּהֻבָּה שֶׁל יַעֵלִי. בַּמִּשְׂרָד אֵצֶל הַמְּנַהֶלֶת נִיסָּה עוֹרֵב לְנַקֵּר אֶת יָדִית הַחַלּוֹן הַזְּהֻבָּה. עוֹרְבִים אוֹהֲבִים דְּבָרִים נוֹצְצִים וְהַעָגִיל שֶׁל חֲנִי נוֹצֵץ מְאוֹד. אָז אוּלַי הָעוֹרֵב נִכְנַס דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן וְחָטַף אֶת הֶעָגִיל?"

"אַתְּ בֶּאֱמֶת חוֹשֶׁבֶת כָּךְ?" נִבְהֲלָה חֲנִי. "אֵיךְ נִמְצָא אֶת הָעוֹרֵב עַכְשָׁיו? הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת בְּכָל מָקוֹם".

"זֶה בְּהֶחְלֵט מַטְרִיד, אוֹרִית הַיְּקָרָה", אָמְרָה הַמְּנַהֶלֶת, "אִם הָעוֹרֵב לָקַח אֶת הֶעָגִיל כַּנִּרְאֶה שֶׁלֹּא נִמְצָא אוֹתוֹ יוֹתֵר".

"לֹא בָּטוּחַ", חִיְּכָה אוֹרִית, "אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ דֶּרֶךְ לַעֲקוֹב אַחֲרֵי הָעוֹרֵב שֶׁלָּנוּ".

"יַעֵלִי אַתְּ יְכוֹלָה לְהָבִיא לָנוּ אֶת קַסְדַּת הַקִּירוּר שֶׁלְּךָ?" בִּיקְּשָׁה אוֹרִית. יַעֵלִי הִבִּיטָה בַּמְּנַהֶלֶת בִּמְבוּכָה וְאָז הֵנִידָה אֶת רֹאשָׁהּ בְּהַסְכָּמָה.

"בּוֹאוּ אַחֲרַי". הֵן הָלְכוּ לַחֶדֶר שֶׁל יַעֵלִי לֶאֱסוֹף אֶת הַקַּסְדָּה וְהִנִּיחוּ אוֹתָהּ בְּמֶרְכַּז הַדֶּשֶׁא בַּכְּנִיסָה לַפְּנִימִיָּיה.

"אֲנַחְנוּ צְרִיכוֹת לְהִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר", הִסְבִּירָה אוֹרִית. "אַחֶרֶת הָעוֹרֵב יַחֲשׁוֹשׁ לְהִתְקָרֵב".

"גַּם אֲנִי?" פָּעֲרָה הַמְּנַהֶלֶת אֶת עֵינֶיהָ.

"אֲנִי מִצְטַעֶרֶת הַמְּנַהֶלֶת", הִתְנַצְּלָה אוֹרִית, "אֲבָל כֵּן, גַּם הַמְּנַהֶלֶת. קָדִימָה בּוֹאוּ נִסְתַּתֵּר". הֵן הִסְתַּתְּרוּ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר וְהִמְתִּינוּ. הֵן לֹא הָיוּ זְקוּקוֹת לְחַכּוֹת זְמַן רַב, בָּרֶגַע שֶׁהַשֶּׁטַח הָיָה נָקִי, עָף לְעֵבֶר הַקַּסְדָּה עוֹרֵב שָׁחוֹר. הוּא תָּפַס אֶת אַחַת הַיָּדִיּוֹת שֶׁל הַקַּסְדָּה וְעָף מִשָּׁם לוֹקֵחַ אֶת הַקַּסְדָּה עִימּוֹ הַיְשֵׁר אֶל גַּג הַפְּנִימִיָּיה.

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁשָּׁם הוּא בָּנָה אֶת הַקֵּן שֶׁלּוֹ", קָרְאָה אוֹרִית, "בּוֹאוּ נַעֲלֶה לַגַּג".

"אָסוּר לָכֵן לַעֲלוֹת לַגַּג", שִׁילְּבָה הַמְּנַהֶלֶת אֶת יָדֶיהָ בְּסַמְכוּתִיוּת. "זֶה מְסֻכָּן!"

"אָז מָה נַעֲשָׂה?" קָרְאָה חֲנִי, "יִתָּכֵן שֶׁהֶעָגִיל שֶׁלִּי נִמְצָא שָׁם".

"אֲנִי אַעֲלֶה רִאשׁוֹנָה", הִחְלִיטָה הַמְּנַהֶלֶת לְאַחַר מַחֲשָׁבָה, "אֲבָל קוֹדֶם עָלַי לַעֲבוֹר בַּמִּשְׂרָד, לֶאֱסוֹף אֶת הַמַּפְתֵּחַ לַגַּג".

הֵן עָלוּ אֶת אַרְבַּעַת הַקּוֹמוֹת בָּרֶגֶל, מִתְנַשְּׁפוֹת. אֶל הַגַּג הוֹבִיל גֶּרֶם מַדְרֵגוֹת צַר וְתָלוּל, בְּסוֹף הַגֶּרֶם נִיצְּבָה דֶּלֶת צָרָה. הַמְּנַהֶלֶת טִיפְּסָה רִאשׁוֹנָה בַּמַדְרֵגוֹת, הִכְנִיסָה אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתְחָה אֶת הַדֶּלֶת הַצָּרָה. מַשַּׁב רוּחַ חַם נִכְנַס לַחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת הָאַפְלוּלִי. 

"אֶתֵּן יְכוֹלוֹת לַעֲלוֹת" קָרְאָה הַמְּנַהֶלֶת, "יֵשׁ גָּדֵר סְבִיב הַגַּג".

"הִנֵּה הוּא!" קָרְאָה יַעֵלִי, הָעוֹרֵב עָמַד כָּעֵת עַל הַגָּדֵר שֶׁל הַגַּג וְקִרְקֵר בְּהִתְלַהֲבוּת.

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה הַקֵּן שֶׁלּוֹ", אָמְרָה אוֹרִית. עַל רִצְפַּת הַגַּג, בְּתוֹךְ עֲרֵימַת בַּדִּים יְשָׁנָה, הָיוּ תְּקוּעִים מִסְפַּר עֲנָפִים. מִתּוֹךְ הַקֵּן בִּצְבֵּץ חֵפֶץ זָהוֹב.

"הַקַּסְדָּה שֶׁלִּי", קָרְאָה יַעֵלִי בְּהִתְלַהֲבוּת.

"בּוֹאוּ נִבְדּוֹק אִם הֶעָגִיל שֶׁל חֲנִי גַּם נִמְצָא שָׁם" אָמְרָה אוֹרִית.

"אֲנִי אֶגַּשׁ לְשָׁם", אָמְרָה הַמְּנַהֶלֶת, "אֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁתִּתְקָרֵבְנָה יוֹתֵר מִדַּי לַגָּדֵר". הַמְּנַהֶלֶת הִתְקָרְבָה לַקֵן בִּזְהִירוּת. הִכְנִיסָה אֶת יָדָהּ לְתוֹךְ הַקֵּן וְשָׁלְפָה אוֹתָהּ בְּחִיּוּךְ מְרֻצֶּה. הִיא הִתְקָרְבָה אֶל הַבָּנוֹת, בְּכַף יָדָהּ הָיָה מֻנָּח עֲגִיל קָטָן מְשֻׁבָּץ יַהֲלוֹמִים.

"הוּא בֶּאֱמֶת הָיָה כָּאן", קָרְאָה חֲנִי בְּהִתְלַהֲבוּת, "הוֹֹ, אוֹרִית, מָצָאת אוֹתוֹ".

"הַתַּעֲלוּמָה שֶׁל הֶעָגִיל הָאָבוּד נִפְתְּרָה!" קָרְאָה אוֹרִית בְּסִיפּוּק.

"אוֹרִית הַיְּקָרָה, זֹאת בֶּאֱמֶת הָיְיתָה חֲשִׁיבָה מְקוֹרִית מְאוֹד", שִׁבְּחָה הַמְּנַהֶלֶת, "אַת בַּלָּשִׁית מְעֻלָּה". אוֹרִית הִסְמִיקָה. "וּלְגַבֶּיך חֲנִי", הִמְשִׁיכָה הַמְּנַהֶלֶת בְּקוֹל סַמְכוּתִי, "רָאִית שֶׁחָשַׁדְתּ לְחִינָּם בְּמִרְיָם לַמְרוֹת שֶׁהִיא נִכְנְסָה לְחַדְרֵךְ, הָיָה זֶה הָעוֹרֵב שֶׁלָּקַח אֶת הֶעָגִיל שֶׁלְּךָ".

"לֹא יָכוֹלְתִּי לָדַעַת אֶת זֶה מֵרֹאשׁ", הִצְטַדְּקָה חֲנִי. "אֲבָל אֲנִי בֶּאֱמֶת מִצְטַעֶרֶת שֶׁחָשַׁדְתִּי בָּהּ לְחִינָּם".

"זֶהוּ לֶקַח חָשׁוּב לְכֻלָּנוּ", אָמְרָה הַמְּנַהֶלֶת, "לֹא לַחֲשׁוֹד בִּכְשֵׁרִים. אוֹרִית הַיְּקָרָה, שׁוּב תּוֹדָה, תּוֹדָה רַבָּה עַל שֶׁהֶשַׁבְתְ לָנוּ אֶת הֶעָגִיל".

"כֵּן, תּוֹדָה רַבָּה לָךְ", קָרְאָה חֲנִי בְּהִתְלַהֲבוּת.

"בְּבַקָּשָׁה". חִיְּכָה אוֹרִית.

"אָה, וִיַעֵלִי הַיְּקָרָה", הִמְשִׁיכָה הַמְּנַהֶלֶת, "חָשַׁבְתִּי שֶׁתִּרְצִי אֶת זֶה", הִיא הוֹצִיאָה מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּהּ אֶת קַסְדַּת הַקֵּרוּר הַזְּהֻבָּה.

"הַמְּנַהֶלֶת, הֵבֵאת לִי אוֹתָהּ?" נִדְהֲמָה יַעֵלִי.

"פָּשׁוּט שָׁלַפְתִּי אוֹתָהּ מֵהַקֵּן". חִיְּכָה הַמְּנַהֶלֶת, "אֲנִי מַעֲרִיכָה מְאוֹד שֶׁהִסְכַּמְתְּ לְהַקְרִיב אֶת הַקַּסְדָּה שֶׁלְּךָ עֲבוּר מְשִׂימַת הַבִּלּוּשׁ וַאֲנִי שְׂמֵחָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לְהַחֲזִיר לְך אוֹתָהּ לְלֹא פֶּגַע. אוֹֹ שֶׁמָּא הִיא נִשְׁבְּרָה תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהָעוֹרֵב לָקַח אוֹתָהּ?" הִיא הִבִּיטָה מֻטְרֶדֶת בַּיָּדִיּוֹת הַשְּׁבוּרוֹת.

"לֹא, זֶה בְּסֵדֶר גָּמוּר", הִסְמִיקָה יַעֵלִי, "תּוֹדָה רַבָּה לְךָ הַמְּנַהֶלֶת, אֲנִי בֶּאֱמֶת שְׂמֵחָה לְקַבֵּל אֶת הַקַּסְדָּה שֶׁלִּי בַּחֲזָרָה".

"בְּשִׂמְחָה רַבָּה!" חִיְּכָה הַמְּנַהֶלֶת וְיָעֵל וְאוֹרִית רָצוּ מִשָּׁם.

אורית הבלשית פרק חמישי - לייק לקרוא - ספרים חרדים לקריאה אונליין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *