"תִּרְאִי אֶת הַחֶבֶל שֶׁלִּי אוֹרִית", הִצְבִּיעָה יָעֵלִי עַל חֶבֶל שֶׁהָיָה מְסֻלְסַל עַל יָדָהּ, "דּוֹדָה שֶׁלִּי קָנְתָה לִי אוֹתוֹ, נָכוֹן שֶׁזֶּה חֶבֶל מֻשְׁלָם".
"הוּא מַקְסִים!" הִתְלַהֲבָה אוֹרִית. הַחֶבֶל הָיָה בְּצֶבַע יָרֹק זַרְחָנִי, עָטוּף בְּשִׁכְבַת גּוּמִי, "זֶה יִהְיֶה כֵּיף כָּל-כָּךְ לְשַׂחֵק בּוֹ".
"כֵּן, אֲבָל לֹא הַיּוֹם", נֶעֶצְבָה יָעֵלִי. "כָּל הַחָצֵר מְלֵאָה בּוֹץ הַיּוֹם, בִּגְלַל סוּפַת הַחוֹל וְהַגֶּשֶׁם הַכָּבֵד שֶׁיָּרַד אֶתְמוֹל וְאַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהַמְּנַהֶלֶת לֹא מַסְכִּימָה לְשַׂחֵק בְּתוֹךְ הַפְּנִימִיָּה".
"אָז מָה? נְשַׂחֵק בּוֹ בַּהֶמְשֵׁךְ", חִיְּכָהּ אוֹרִית. "הַגֶּשֶׁם כְּבָר הִפְסִיק, גַּם שְׁלוּלִיּוֹת הַבּוֹץ תֶּכֶף יִתְיַבְּשׁוּ, יֵשׁ שֶׁמֶשׁ נְעִימָה בַּחוּץ".
"אוֹרִית", חֲנִי הוֹפִיעָה לְיָדָם, "דּוֹדָה אֶסְתֵּר קוֹרֵאת לָךְ".
"לָמָּה?" הֻפְתְּעָה אוֹרִית.
"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת", מָשְׁכָה חֲנִי בִּכְתֵפָהּ, "הֵי, יָעֵלִי, אֵיזֶה חֶבֶל יָפֶה". הִתְלַהֲבָה חֲנִי, "וְהַצֶּבַע שֶׁלּוֹ מַקְסִים"!
"תּוֹדָה", חִיְּכָהּ יָעֵלִי בְּגַאֲוָה, "אֲנִי בֶּאֱמֶת אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ מְאוֹד".
"אֲנִי אָבוֹא אִתָּךְ לְדוֹדָה אֶסְתֵּר", הִתְנַדְּבָה יָעֵלִי.
"שָׁלוֹם אוֹרִית וְיָעֵלִי הַחֲמוּדוֹת", קִבְּלָה אוֹתָן אֶסְתֵּר בַּחֲבִיבוּת. "תָּהִיתִי אִם תּוּכַלְנָה לַעֲזֹר לִי, אֲנִי מֻכְרָחָהּ לָצֵאת בְּאֹפֶן דָּחוּף לִזְמַן קָצָר וְאָנִי חַיֶּבֶת לִמְצֹא מִישֶׁהִי שֶׁתַּשְׁגִּיחַ לִי עַל מוֹיְשִׁי".
מוֹיְשִׁי הָיָה בְּנָהּ שֶׁל אֶסְתֵּר, בֶּן שָׁלוֹשׁ, חָמוּד וְשׁוֹבָב. אוֹרִית הִכִּירָה אוֹתוֹ רַק זְמַן קָצָר וּכְבָר לָמְדָה לֶאֱהֹב אוֹתוֹ.
"בְּוַדַּאי!" קָרְאָה אוֹרִית בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
"נַעֲשֶׂה אֶת זֶה בְּשִׂמְחָה" הִסְכִּימָה גַּם יָעֵלִי.
"אוֹרִית, יָעֵלִי", קָרָא מוֹיְשִׁי בְּשִׂמְחָה וְרָץ לִקְרָאתָן. בֶּאֱמֶת תִּשְׁמְרוּ עָלַי? אֵיזֶה כֵּיף!
"אֲנִי נוֹתֶנֶת לָכֵן אִשּׁוּר לָצֵאת לְגִנַּת הַמִּשְׂחָקִים הַסְּמוּכָה לִפְנִימִיָּה", אָמְרָה אֶסְתֵּר, "תַּשְׁגַּחְנָה עָלָיו בְּשֶׁבַע עֵינַיִם בְּבַקָּשָׁה, הוּא מְעַט שׁוֹבָב".
אֶסְתֵּר צִיְּדָה אוֹתָם בְּבַקְבּוּקֵי שְׁתִיָּה, "תִּהְיֶה יֶלֶד טוֹב מוֹיְשִׁי", הִיא חִיְּכָהּ אֶל בְּנָהּ. שֶׁקָּפַץ הֵנָּה וָהֵנָּה בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
"אֲנַחְנוּ נִסְתַּדֵּר דּוֹדָה אֶסְתֵּר", צָחֲקָה אוֹרִית וְאִם נִמְצָא תַּעֲלוּמָה חֲדָשָׁה, מוֹיְשִׁי יִהְיֶה הָעוֹזֵר שֶׁלָּנוּ.
"קָדִימָה מוֹיְשִׁי, בּוֹא נֵלֵךְ לַגִּנָּה. אֲבָל תִּזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַחְלִיק"…הִיא נֶאֶנְחָה, מוֹיְשִׁי שָׁכַב בְּתוֹךְ שְׁלוּלִית בּוֹץ עֲנָקִית. "הַבּוֹץ הַזֶּה! זֶה פָּשׁוּט נוֹרָא!" הִיא מָשְׁכָה אֶת מוֹיְשִׁי מֵהַשְּׁלוּלִית.
"אֵיךְ נְנַקֶּה אוֹתוֹ?" אָמְרָה יָעֵלִי בְּיֵאוּשׁ, "הוּא מַמָּשׁ מְלֻכְלָךְ עַכְשָׁיו".
מוֹיְשִׁי הִתְרוֹצֵץ מְרֻצֶּהָ סְבִיבָן.
אוֹרִית חִפְּשָׂה בְּכִיסֵי הַחֲצָאִית שֶׁלָּהּ ,"יֵשׁ לִי חֲבִילַת טִישׁוּ", הִיא שָׁלְפָה אוֹתָהּ בְּנִצָּחוֹן, "אֲנִי אֲנַסֶּה לְנַקּוֹת אוֹתוֹ כְּמֵיטַב יָכֹלְתִּי".
הִיא נִגְבָה אֶת הַבּוֹץ מִמּוֹיְשִׁי, לְפֶתַע נִשְׁמְעָה צְעָקָה: "הַחֶבֶל שֶׁלִּי", קָרְאָה יָעֵלִי בַּדְּמָעוֹת, "הוּא אֵינֶנּוּ! רַק עַכְשָׁיו קִבַּלְתִּי אוֹתוֹ, אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה".
"יָעֵלִי אַל תִּדְאֲגִי", הָרְגִיעָה אוֹרִית, "אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁנִּמְצָא אֶת הַחֶבֶל, אֲנַחְנוּ נִפְתֹּר אֶת הַתַּעֲלוּמָה הַזֹּאת, מוֹיְשִׁי יִשְׁתַּתֵּף בַּחֲקִירָה".
"אַתְּ בֶּאֱמֶת בְּטוּחָה שֶׁנּוּכַל לִשְׁמֹר עַל מוֹיְשִׁי וְגַם לִמְצֹא אֶת הַחֶבֶל?" שְׁאֵלָה יָעֵלִי בְּסַפְקָנוּת.
"בֶּטַח שֶׁאֲנִי מַאֲמִינָה", קָרְאָה אוֹרִית. "מוֹיְשִׁי, מוֹיְשִׁי", הִיא קָרְאָה וְרָצָה אַחֲרֵי דְּמוּתוֹ הַקְּטַנָּה שֶׁל מוֹיְשִׁי שֶׁרָץ לְכִוּוּן שַׁעַר הֶחָצֵר.
הִיא תָּפְסָה אֶת יָדוֹ. "רֶגַע מוֹיְשִׁי, כְּבָר נֵצֵא לַגִּנָּה, אֲבָל קֹדֶם נַחֲזֹר לַחֲקִירָה".
הִיא שָׁלְפָה אֶת הַפִּנְקָס שֶׁלָּהּ.
"מָתַי רָאִית אֶת הַחֶבֶל לָאַחֲרוֹנָה?" הִיא שָׁאֲלָה אֶת יָעֵלִי.
"מָתַי שֶׁהֶרְאַתִּי לֵךְ אוֹתוֹ, לִפְנֵי שֶׁחַנִּי קָרְאָה לָנוּ לָגֶשֶׁת לְדוֹדָה אֶסְתֵּר, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא הִחְלִיק מֵהַזְּרוֹעַ שֶׁלִּי בְּלִי שֶׁשַּׂמְתִּי לֵב".
"אָז הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת פֹּה", הִכְרִיזָה אוֹרִית. "קָדִימָה מוֹיְשִׁי, עֲזֹר לָנוּ לְחַפֵּשׂ חֶבֶל יָרֹק". הֵן סָרְקוּ אֶת הֶחָצֵר אֲבָל הַחֶבֶל לֹא הָיָה בְּשׁוּם מָקוֹם.
"אוּלַי מִישֶׁהוּ נִכְנַס דֶּרֶךְ שַׁעַר הַחָצֵר וְגַנָּב אוֹתוֹ?" קָרְאָה יָעֵלִי בִּדְמָעוֹת.
"רַק רֶגַע!" אָמְרָה אוֹרִית, "אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעוֹת אִם הַחֶבֶל שֶׁלָּךְ נִלְקַח בְּכַוָּנָה, אוּלַי מִישֶׁהוּ הֵזִיז אוֹתוֹ אוֹֹ מָשַׁךְ אוֹתוֹ בְּטָעוּת, בּוֹאוּ נְנַסֶּה לְחַפֵּשׂ עֲקֵבוֹת בָּאֲדָמָה".
מוֹיְשִׁי בָּרַח מֵהֶן וְהֵחֵל לְהִתְעַסֵּק עִם מִסְפַּר אֲבָנִים מְרוּחוֹת בּוֹץ בְּפִנַּת הֶחָצֵר. "מוֹיְשִׁי לֹא! זֶה מָלֵא בּוֹץ". רָצָה אֵלָיו אוֹרִית.
"הֵי יָעֵלִי", הִיא קָרְאָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת, "בּוֹאִי תִּרְאִי מָה מָצָאתִי". עַל הָאֲדָמָה הָרְטֻבָּה הָיוּ עֲקֵבוֹת שֶׁל חֶבֶל מָשׁוּךְ עַל הָרִצְפָּה, זֶה הָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ נָחָשׁ עָבַר שָׁם.
"מוֹיְשִׁי אֵיזֶה עוֹזֵר טוֹב אַתָּה", צָחֲקָה אוֹרִית.
"אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעוֹת אִם זֶה עִקְבוֹת שֶׁל הַחֶבֶל שֶׁלִּי", אָמְרָה יָעֵלִי.
"אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁכֵּן", אָמְרָה אוֹרִית, "בּוֹאִי נַעֲקֹב אַחֲרֵיהֶן".
הָעֲקֵבוֹת הוֹבִילוּ לְכִוּוּן הַיְּצִיאָה מֵהַחָצֵר, אוֹרִית יָעֵלִי וְמוֹיְשִׁי צָעֲדוּ בְּעִקְבוֹתֵיהֶן. זֶה הָיָה מַּזָּל שֶׁהֵן קִבְּלוּ אִשּׁוּר מִדּוֹדָהּ אֶסְתֵּר לָצֵאת מֵהַפְּנִימִיָּה, בִּגְלַל שֶׁהָעֲקֵבוֹת הוֹבִילוּ הַיְשֵׁר אֶל גִּנַּת הַמִּשְׂחָקִים שֶׁבַּחוּץ.
"הֵן נֶעֶלְמוּ!" קָרְאָה יַעֵלִי בְּאַכְזָבָה. זֶה הָיָה נָכוֹן. הַמִּדְרָכָה מִחוּץ לִפְנִימִיָּה הָיָה יְבֵשָׁה, בְּלִי בּוֹץ. "מָה נַעֲשָׂה?" בָּכְתָה יַעֵלִי.
"הִנֵּה הַגִּינָּה", שָׂמַח מוֹיְשִׁי וְרָץ אֶל הַמִּתְקָנִים.
"גִּינָּהּ"? קָרְאָה יַעֵלִי, "אֲבָל לֹא מָצָאנוּ אֶת הַחֶבֶל שֶׁלִּי".
"נִמְצָא אוֹתוֹ", הָרְגִיעָה אוֹתָהּ אוֹרִית, "אֲנִי מַבְטִיחָה. אֲבָל עַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ מֻכְרָחוֹת לָקַחַת אֶת מוֹיְשִׁי לַגִּינָּה, הִבְטַחְנוּ לְדוֹדָה אֶסְתֵּר".
"רוֹצָה לְהַשְׁגִּיחַ עַל מוֹיְשִׁי בִּזְמַן שֶׁאַמְשִׁיךְ בַּחֲקִירָה?" הִצִּיעָה אוֹרִית.
"אֵין בְּעָיָה". הִסְכִּימָה יַעֵלִי. "הֵי תִּסְתַּכְּלִי", הִיא קָרְאָה לְפֶתַע בְּהִתְרַגְּשׁוּת, "יֵשׁ שָׁם חֶבֶל". בְּפִנַּת הַגִּינָּה שִׂחֲקָה חֲנִי בְּחֶבֶל יַחַד עִם חֲבֵרוֹת. "חֲנִי קָרְאָה לָנוּ לְהַגִּיעַ לְדוֹדָה אֶסְתֵּר, אוּלַי הִיא זֹאת שֶׁלָּקְחָה אֶת הַחֶבֶל".
"אֲבָל הַחֶבֶל שֶׁלָּךְ הוּא יָרֹק זַרְחָנִי", שָׁלְלָה אוֹרִית, "הַחֶבֶל שֶׁל חֲנִי חוּם כֵּהֶה, זֶה לֹא אוֹתוֹ חֶבֶל".
"אוּף"! הִתְאַכְזְבָה יַעֵלִי, "מָה נַעֲשֶׂה"?
"אוֹי לֹא מוֹיְשִׁי!" רָצָה אוֹרִית לַיַּלְדּוֹן הַשּׁוֹבָב, "לֹא שׁוּב לִשְׁלוּלִית, גַּם כָּכָה אַתָּה מְכֻסֶּה כֻּלְּךָ בּוֹץ!"
אֲבָל זֶה הָיָה מְאֻחָר מִדַּי, מוֹיְשִׁי יָשַׁב מְאֻשָּׁר בִּשְׁלוּלִית מְכֻסֶּה בּוֹץ עַד צַוָּארוֹ. "תִּרְאוּ אוֹתִי", הוּא קָרָא, "אֲנִי הַר סִינַי, אֲנִי חוּם כְּמוֹ הַר".
"חַכִּי רֶגַע", קָרְאָה אוֹרִית בְּהִתְרַגְּשׁוּת. הִיא שָׁלְפָה אֶת הַפִּנְקָס שֶׁלָּהּ. "נֶאֱסֹף אֶת הַנְּתוּנִים, יֵשׁ הַיּוֹם בּוֹץ בְּכָל מָקוֹם, גַּם חֲצַר הַפְּנִימִיָּה הָיְתָה מְלֵאָה בּוֹץ, אָז אוּלַי הַחֶבֶל שֶׁחַנִּי מְשַׂחֶקֶת בּוֹ הוּא לֹא בֶּאֱמֶת חוּם".
"אַתְּ בֶּאֱמֶת חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַחֶבֶל שֶׁל חֲנִי הוּא יָרֹק בְּעֶצֶם? אָמְרָה יַעֵלִי.
"אוּלַי"? הֵשִׁיבָה אוֹרִית, "הַבּוֹץ גּוֹרֵם לְהַכֹּל לְהַרְאוֹת חוּם, מַסְכִּים אִתִּי מוֹיְשִׁי"? הִיא חִיְּכָהּ לְיַלְדּוֹן הַמְּלֻכְלָךְ."בּוֹאִי נֵלֵךְ לְדַבֵּר עִם חֲנִי". הֵן הִתְקָרְבוּ לִקְבוּצַת הַיַּלְדוּת שֶׁשִּׂחֲקוּ .
"אוֹרִית, יַעֵלִי", שַׂמְחָה חֲנִי לִקְרָאתָן, "רוֹצוֹת לְהִצְטָרֵף לַמִּשְׂחָק?"
"תּוֹדָה חֲנִי, אֲבָל לֹא!" הַשִּׁיבָה אוֹרִית, "אֲנַחְנוּ מַשְׁגִּיחוֹת עַל מוֹיְשִׁי, וְחוּץ מִזֶּה, אֲנִי בְּאֶמְצַע חֲקִירָה חֲשׁוּבָה".
"חֲקִירָה?" הִתְפַּלְּאָה חֲנִי.
"כֵּן"! הִנְּהֵנָה אוֹרִית בְּרֹאשָׁהּ, "אוּלַי תּוּכְלִי לַעֲזֹר לָנוּ, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַחֶבֶל שֶׁלָּךְ שַׁיָּיךְ לְיַעֵלִי".
"מָה?" נִדְהֲמָה חֲנִי, "אֲבָל הַחֶבֶל שֶׁל יַעֵלִי הוּא יָרֹק זַרְחָנִי".
"אִכְפַּת לָךְ שֶׁאֶבְדֹּוק"? בִּקְּשָׁה אוֹרִית.
"בְּשִׂמְחָה!" הִסְכִּימָה חֲנִי וְהוֹשִׁיטָה אֶת הַחֶבֶל לְאוֹרִית.
אוֹרִית לָקְחָה אֶת אֶחָד מִבַּקְבּוּקֵי הַשְּׁתִיָּה שֶׁהֵבִיאָה לָהּ דּוֹדָה אֶסְתֵּר וְשָׁפְכָה אֶת הַמַּיִם עַל הַחֶבֶל. כֻּלָּם הִבִּיטוּ בְּסַקְרָנוּת בַּחֶבֶל. "הוּא יָרֹוק!" קָרְאָה אוֹרִית בְּנִצָּחוֹן. בֶּאֱמֶת, בְּמָקוֹם בּוֹ שָׁפְכָה אֶת הַמַּיִם, נִשְׁטְפָה שִׁכְבָה שֶׁל בֹּוץ חוּם וְצִבְעוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל הַחֶבֶל הִתְגַּלָּה. יָרֹק זַרְחָנִי.
"זֶה הַחֶבֶל שֶׁלִּי", קָרְאָה יַעֵלִי בְּשִׂמְחָה, "אוֹרִית מָצָאת אוֹתוֹ".
"אוֹי, אֲנִי מִצְטַעֶרֶת יַעֵלִי", הִתְנַצְּלָה חֲנִי. "הוּא הָיָה מֻנָּח בְּתוֹךְ הַשְּׁלוּלִית בְּחָצֵר, הַחֶבֶל שֶׁלִּי חוּם, אָז פָּשׁוּט חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה הַחֶבֶל שֶׁלִּי".
"הוֹֹ, זֶה בְּסֵדֶר", אָמְרָה יַעֵלִי, "הָעִקָּר שֶׁהַחֶבֶל נִמְצָא".
"הַתַּעֲלוּמָה שֶׁל הַחֶבֶל הָאָבוּד פְּתוּרָה!" הִכְרִיזָה אוֹרִית.
"מוֹיְשִׁי, אוֹרִית, יַעֵלִי", נִשְׁמַע קוֹלָהּ שֶׁל דּוֹדָה אֶסְתֵּר שֶׁהִגִּיעָה לִקְרָאתָן. "מָה קָרָה לְךָ מוֹיְשִׁי"? הִיא הִזְדַּעְזְעָה לְמַרְאֵה בְּגָדָיו הַמְלֻכְלָכִים.
"הוּא הָיָה עוֹזֵר בִּילּוּשׁ נֶהְדָּר", צָחֲקָה אוֹרִית. "בִּזְכוּתוֹ פָּתַרְנוּ תַּעֲלוּמָה". "תַּעֲלוּמָה נוֹסֶפֶת?" חִיְּכָהּ אֶסְתֵּר. "אֲנִי אֶשְׂמַח לִשְׁמֹעַ פְּרָטִים אַחַר כָּךְ, אֲבָל עַכְשָׁיו אֲנִי חַיֶּבֶת לָקַחַת אֶת הֶחָמוּד הַזֶּה לָאַמְבַּטְיָה. תּוֹדָה שֶׁשְּׁמַרְתֶּן עָלָיו בָּנוֹת, אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא שׁוֹבָב מְאוֹד".
"בְּשִׂמְחָה", אָמְרוּ שְׁתֵּיהֶן בְּיַחַד, הָיָה לָנוּ כֵּיף לִשְׁמֹר עָלָיו.
