עֶרֶב אֶחָד רִחַפְתִּי לַהֲנָאָתִי וְהֵצַצְתִּי לָרְחוֹב. הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר הִסְתַּתְּרָה מֵאֲחוֹרֵי הַבִּנְיָנִים, אֲבָל הַשָּׁמַיִם הָיוּ עֲדַיִן מוּאָרִים בְּצִבְעֵי תְּכֵלֶת וָרֹד.
הֵצַצְתִּי פֹּה וָשָׁם וּלְפֶתַע הִבְחַנְתִּי בְּמַשֶּׁהוּ מְעַנְיֵן, כָּל הַיְּלָדִים בָּרְחוֹב גָּרְרוּ מַשֶּׁהוּ. לְרֶגַע הִתְבַּלְבַּלְתִּי, מָה זֶה, יְלָדִים אֹוֹֹֹ נְמָלִים?
לָמָּה הַיְּלָדִים סוֹחֲבִים דְּבָרִים בָּרְחוֹב?
הִתְקָרַבְתִּי לְמַטָּה וְהֵצַצְתִּי עַל קְבוּצַת יְלָדִים שֶׁסָּחֲבוּ גֶּזַע עֵץ. יֶלֶד אֶחָד נִסְחָב עִם קַרְטוֹן גָּדוֹל וְעוֹד שְׁנַיִם מֵאָחוֹר סָחֲבוּ מִטָּה מְפֹרֶקֶת.
מָה הֵם עוֹשִׂים? הִתְפַּלֵּאתִי, אוּלַי הֵם בּוֹנִים לְעַצְמָם בַּיִת?
עָקַבְתִּי אַחֲרֵיהֶם, הַיְּלָדִים גָּרְרוּ אֶת הַחֲפָצִים לְעֵמֶק, שֶׁטַח סַלְעִי, גָּדוֹל וְרָחָב בִּקְצֵה הָרְחוֹב. הֵם הִשְׁלִיכוּ אֶת הַחֲפָצִים לַעֲרֵמָה גְּדוֹלָה שֶׁל עֵצִים, עֲנָפִים וְקַרְטוֹנִים. עַכְשָׁו זֶה הָפַךְ לְמוּזָר אֲפִלּוּ יוֹתֵר, מָה קוֹרֶה כָּאן?
"בּוֹא אֲרִיאֵל, תַּעֲזֹר לִי", קָרָא יֶלֶד אֶחָד. "כְּדַאי שֶׁנְּסַיֵּם לְהָקִים אֶת הַמְּדוּרָה כְּבָר, עוֹד מְעַט הַהַדְלָקָה".
"מְדוּרָה? חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, מָה זֶה מְדוּרָה? לֹא יָדַעְתִּי מָה זֶה מְדוּרָה אֲבָל הָיָה מְעַנְיֵן מְאוֹד לְהִסְתַּכֵּל עַל הַיְּלָדִים מַעֲרִימִים אֶת כָּל הַחֲפָצִים שֶׁאָסְפוּ סְבִיב עֵץ גָּדוֹל.
הָיוּ עוֹד יְלָדִים שֶׁבָּנוּ מְדוּרוֹת אֲחֵרוֹת. רִחַפְתִּי מֵעַל הַמְּדוּרוֹת מְרֻתָּק. פִּתְאוֹם שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת צוֹעֲקִים.
"זֶה שֶׁלָּנוּ, לַקֲחְתֶּם לָנוּ אֶת הַגֶּזַע הֲכִי גָּדוֹל, "קָרָא יֶלֶד אָדֹם פָּנִים וּמְרֻגָּז, "סָחַבְנוּ אוֹתוֹ מִקְּצֵה הַשְּׁכוּנָה".
"מָה פִּתְאוֹם", קָרְאוּ שְׁנֵי יְלָדִים מוּלוֹ, "אֲנַחְנוּ סָחַבְנוּ אֶת הַגֶּזַע הַזֶּה מִתַּחְתִּית הָעֵמֶק".
"לֹא נָכוֹן", קָרְאוּ יְלָדִים נוֹסָפִים, "הָעֵץ הַזֶּה שֶׁלָּנוּ!" שְׁנֵי קְבוּצוֹת שֶׁל יְלָדִים כּוֹעֲסִים עָמְדוּ אַחַת מוּל הַשְּׁנִיָּה, בְּפָנִים חֲדוּרֵי קְרָב, גֶּזַע הָעֵץ בָּאֶמְצַע. הַפָּנִים שֶׁלָּהֶם הָיוּ אֲדֻמּוֹת וּמְיֻזָּעוֹת.
נִבְהַלְתִּי, מָה יִהְיֶה? הַיְּלָדִים כָּל-כָּךְ כּוֹעֲסִים, כָּל קְבוּצָה בְּטוּחָה שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת, שֶׁהָעֵץ שַׁיָּךְ לָהּ. לֹא אָהַבְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַיְּלָדִים רַבִים.
פִּתְאוֹם נִגַּשׁ נַעַר לַחֲבוּרַת הַיְּלָדִים הַכּוֹעֲסִים. הוּא הָיָה יוֹתֵר גָּבוֹהַּ מִכֻּלָּם וְהַהַבָּעַת פָּנִים שֶׁלּוֹ הָיְתָה בּוֹגֶרֶת.
"אֲרִיאֵל, צְבִיקִי, כֻּלָּם, תֵּרָגְעוּ", הוּא אָמַר בְּקוֹל סַמְכוּתִי. כָּל הַיְּלָדִים הִפְסִיקוּ לִצְעֹק וְהִסְתַּכְּלוּ עַל הַיֶּלֶד,
גַּם אֲנִי הִבַּטְתִּי בּוֹ בְּהַעֲרָכָה. אֵיךְ הוּא הִצְלִיחַ לְהַשְׁתִּיק אֶת כָּל הַצְּעָקוֹת.
"אֲבָל דָּוִד הֵם לָקְחוּ לָנוּ אֶת הַקֶּרֶשׁ". אָמַר אֲרִיאֵל.
"זֶה לֹא נָכוֹן" אָמַר הַיֶּלֶד מֵהַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁכַּנִּרְאֶה הָיָה צְבִיקִי, "זֶה הַקֶּרֶשׁ שֶׁלָּנוּ".
"מַשֶּׁהוּ כָּאן לֹא הֶגְיוֹנִי", אָמַר דָּוִד, "כָּל קְבוּצָה טוֹעֶנֶת שֶׁהַגֶּזַע שֶׁלָּהּ נָכוֹן?
כָּל הַיְּלָדִים הִנְהֲנוּ בְּרֹאשָׁם לְאוֹת כֵּן.
"וַאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁכֻּלָּם כָּאן לֹא מְשַׁקְּרִים וְאוֹמְרִים אֶת הָאֱמֶת, נָכוֹן?"
"נָכוֹן", שׁוּב הִנְהֲנוּ כֻּלָּם בְּרֹאשָׁם.
"זֶה אוֹמֵר לָנוּ", הִמְשִׁיךְ דָּוִד, "שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי גְּזָעִים."
"מָה?" נִדְהֲמוּ כֻּלָּם. "אֲבָל יֵשׁ כָּאן רַק גֶּזַע אֶחָד", אָמַר אֲרִיאֵל, "וְחוּץ מִזֶּה הַגֶּזַע הַזֶּה נרְאֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַגֶּזַע שֶׁסָּחַבְנוּ אֶתְמוֹל".
"וּבְדִיּוּק כְּמוֹ הַגֶּזַע שֶׁאֲנַחְנוּ סָחַבְנוּ אֶתְמוֹל אָמַר צְבִיקִי."
"טוֹב, אַל תִּשְׁכְּחוּ שֶׁהַרְבֵּה גִּזְעֵי עֵץ דּוֹמִים אֶחָד לַשֵּׁנִי", הֵעִיר דָּוִד, "יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁשְּׁנֵי הַגְּזָעִים שֶׁמְּצָאתֶם, דּוֹמִים אֶחָד לַשֵּׁנִי".
"אִם בֶּאֱמֶת הָיוּ שְׁנֵי גְּזָעִים", הִתְעָרֵב יֶלֶד נָמוּךְ עִם מִשְׁקָפַיִם, "אֵיפֹה הַגֶּזַע הַשֵּׁנִי".
"אֶת זֶה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִבְדֹּק", חִיֵּךְ דָּוִד. "עַכְשָׁו שֶׁכֻּלָּם רְגוּעִים, הִגִּיעַ הַזְּמַן לְחַפֵּשׂ". הָיִיתִי מְסֻקְרָן, הַאִם דָּוִד צוֹדֵק. הַאִם יֵשׁ גֶּזַע עֵץ נוֹסָף בְּעֵמֶק? כָּל הַיְּלָדִים הִתְפַּזְּרוּ וְחִפְּשׂוּ אֶת הַגֶּזַע, רִחַפְתִּי מֵעַל הָעֵמֶק וְחִפַּשְׂתִּי גַּם אֲנִי. אֲבָל לֹא רָאִיתִי גֶּזַע עֵץ אָרֹךְ בְּשׁוּם מָקוֹם.
כַּעֲבֹר כַּמָּה דַּקּוֹת הִתְאַסְּפוּ הַיְּלָדִים סְבִיב דָּוִד מְמֻרְמָרִים.
"אֵין שׁוּם גֶּזַע כְּזֶה", הִתְלוֹנְנוּ הַיְּלָדִים מֵהַקְּבוּצָה שֶׁל אֲרִיאֵל, "סְתָם הִסְתּוֹבַבְנוּ וְשָׁבַרְנוּ לְעַצְמֵנוּ אֶת הָרַגְלַיִם. בִּמְיֻחָד אַחֲרֵי אֶתְמוֹל, שֶׁסָּחַבְנוּ אֶת הַגֶּזַע הָעֲנָק". הַיָּדַיִם שֶׁלָּנוּ כּוֹאֲבוֹת מֵרֹב גְּרִירָה אָז עַכְשָׁו כּוֹאֵב לָנוּ גַּם הַיָּדַיִם וְגַם הָרַגְלַיִם.
"וּמָה אִתָּנוּ?" הִתְלוֹנְנוּ הַיְּלָדִים מֵהַקְּבוּצָה שֶׁל צְבִיקִי.
"תֵּרָגְעוּ", נִסָּה דָּוִד לְהַרְגִּיעַ אֶת הָעִנְיָנִים.
לְפֶתַע הִגִּיעַ לַמָּקוֹם יַלְדּוֹן קָטָן, עִם שֵׂעָר מְתֻלְתָּל.
"אֲרִיאֵל", הוּא קָרָא בְּשִׂמְחָה וְהִתְיַשֵּׁב עַל אָחִיו הַגָּדוֹל. "בּוֹא תִּרְאֶה אֶת הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּנוּ".
"אֵיזֶה מַחֲנֶה?" הִתְפַּלֵּא אֲרִיאֵל.
"הַמַּחֲנֶה שֶׁבָּנִינוּ", הִתְלַהֵב הַקָּטָן. "אֲנִי, יוֹסִי וּמִיכָאֵל. בָּנִינוּ מַחֲנֶה יָפֶה מְאוֹד, עִם סַפְסָל אָרֹךְ אָרֹךְ וְגַם שֻׁלְחָן קְטָן וְקִשּׁוּטִים".
"סַפְסָל?" קָפַץ דָּוִד מִמְּקוֹמוֹ, "מָה אָמַרְתָּ עַל סַפְסָל אָרֹךְ? עַל אֵיזֶה סַפְסָל אַתָּה מְדַבֵּר?"
"אֲנִי בִּכְלָל לֹא מְדַבֵּר אִתְּךָ", נֶעֱלַב אִיצִיק, דִּבַּרְתִּי עִם אָח שֶׁלִּי. וְחוּץ מִזֶּה, אִמָּא לֹא מַרְשָׁה לִי לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים זָרִים".
"אַל תִּדְאַג, הוּא חָבֵר שֶׁלִּי", אָמַר אֲרִיאֵל, "אַתָּה יָכוֹל לְדַבֵּר אִתּוֹ".
"טוֹב, הִתְרַצָּה אִיצִיק, "אָז אֲנִי אֲדַבֵּר אִתְּךָ.
אֲנִי יָכוֹל אֲפִלּוּ לְהַרְאוֹת לְךָ אֶת הַמַּחֲנֶה שֶׁלִּי, אִם אַתָּה רוֹצֶה".
"כֵּן אֲנִי אֶשְׂמַח מְאוֹד", חִיֵּךְ דָּוִד.
"אָז בּוֹא", שָׂמַח אִיצִיק, הוּא נָתַן יָד אַחַת לַאֲרִיאֵל וְיָד שְׁנִיָּה לְדָוִד וְהֵחֵל פּוֹסֵעַ אִתָּם לְכִוּוּן הָרְחוֹב. כָּל הַיְּלָדִים פָּסְעוּ בְּעִקְבוֹתֵיהֶם, אֲנִי רִחַפְתִּי מֵעַל כֻּלָּם. לְיַד הַבִּנְיָן הָרִאשׁוֹן עָצַר אִיצִיק. הוּא הִקִּיף אֶת הַגָּדֵר שֶׁל הַבִּנְיָן, לְיַד שִׂיחַ גָּדוֹל הוּא נֶעֱצַר, "הִנֵּה הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּנוּ", הוּא הִכְרִיז.
