ברגע שמפלסת השלג נעלמה מנדל נעמד. מהר! הוא היה חייב להחביא את מיכליות הדלק ולצאת לבקתה. הוא לקח מיכלית דלק והעלה אותה במעלה המנהרה. המחבוא הטוב ביותר יהיה בתוך השלג. אם יחביא את הדלק בתוך המנהרה ימצאו אותו בקלות. יד שמאל שלו כאבה מפצע הירי. מיכלית, הדלק היתה כבדה, אבל הוא ניסה להתעלם מהכאב ומהמשקל הרב של המיכלית ולהזדרז ככל יכולתו. מה יקרה אם הדלק במפלסת השלג יגמר בדיוק ליד הבקתה? ד"ר מייקל יצא מכליו. ואם הוא יגלה שהם הפעילו את הראוטר הוא עלול לירות בכולם בלי הבחנה. מוישי שם. הוא חשש לו, הוא חש אחריות אישית על הנער. הוא זה שגרר אותו לטיסת הבלהות הזו.
כשהגיע לראש המנהרה הבחין פתאום במזחלת השלג היא היתה קשורה לעמוד האחרון ליד הבקתה. פרץ הקלה שטף אותו, הוא יוכל לחזור עם המזחלת לבקתה, זה ייקח לו דקות ספורות. לעומת הליכה קשה בשלג התובעני, זה היה פינוק.
אבל לפני כן היה עליו להחביא את המיכליות. הוא צעד לעמוד השני ופסע בקו ישר לכיוון צד ימין. עשרה צעדים בדיוק. הוא חפר בידיו בור בתוך בשלג העמוק, הטמין את המיכלית בתוכו, לאחר מכן פסע עשרה צעדים לכיוון העמוד. כשהביט לאחור כבר ראה שאין זכר לבור שחפר או לטביעות רגליו. למרות שלא ירד שלג, הרוח החזקה העיפה את השלג ללא הפוגה והעלימה מיד כל שקע בשלג. הוא מיהר למוסך.
את המיכל השני הוא הטמין עשרה צעדים לכיוון שמאל. ואת השלישי ליד העמוד השלישי. הוא בכוונה החביא את מיכליות הדלק במקומות שונים. כך, שגם אם אחת המיכליות תימצא בידיים הלא נכונות, שתי המיכליות הנוספות לא ימצאו.
ברגע שסיים להחביא את המיכליות הוא עלה על מזחלת השלג. זה היה קל, הוא ידע להחליק בשלג באמצעות מזחלת, בכל חורף היה נוסע עם שני הבנים לאתרי החלקה בשלג. הוא החליק עם מזחלת השלג ליד החבל המתוח בין העמודים, היישר אל הבקתה.
זה היה מוזר ומבלבל, מוישי לא ידע מה לחשוב. אם זה לא היה מפחיד כל-כך זה היה מצחיק. הוא וג'וש ישבו על כיסאת קשורים. אלברט ישב מולם עם האקדח.
סטיב שכב עדיין על הרצפה, ניק ודני ניסו להעיר אותו.
"רוברט אני מבטיח לך, זה לא אנחנו", נאנח ג'וש, "ד"ר מייקל, ג'וני, סטיב וטום, הם אלו שביצעו את כל חטיפת המטוס. טום פעל מהאוויר והשלושה מהקרקע, זאת היתה עבודת צוות של ארבעתם.
"אני מאמין לך", אמר רוברט בציניות, "בעיקר בגלל העובדה ששיקרתם במצח נחושה לגבי ליאם. ידעתם שהוא חתך את היד כשנפל על השיש ובכל זאת שיקרתם לד"ר מייקל ואמרתם שלא הפכת את ליאם לשקרן על לא אבל בכפו ואת שלושתינו לפושעים. ואני עדיין לא מדבר על העובדה שהטייס, החולה האנוש, מסתובב בשטח. את המטוס הוא כבר פוצץ, מה הוא הלך לעשות עכשיו עם התיק הענק שיש לו על הגב?"
"אתה צודק", אמר ג'וש ביאוש, "באמת האשמנו את ליאם אבל היתה לנו כוונה טובה, רצינו להגן על הטייס בשביל כולנו, גם בשבילכם, מנדל מסתובב שם בקור ומנסה למנוע מד"ר מייקל וחבריו לבצע את זממם".
"אני חושב שהוא מסתובב שם כדי לבצע את זממו", צעק רוברט, "אבל גם אם אתה צודק, האשמת את ליאם במשהו שהוא לא עשה. שיקרת ובגלל זה אזקו אותנו, אני לא יכול לסמוך עליך אחרי זה, אז אל תטרח".
"הוא עשה את זה בשביל הביטחון שלכם", ניסה מוישי, "זה משחק לטובתם שכולם חושבים שאתם הפושעים ככה אף אחד לא חושד בהם, הם לא יפגעו בכם".
"אמרתי אל תטרח", אמר רוברט בזעם, "התכוונתי אל תטרחו! שום מילה ממה שתאמרו להגנתכם לא אמינה בעיני, אל תשכחו שאתם חשודים מההתחלה, לא קיבלתם זריקות הרדמה, חיבלתם בראוטר".
"לא חיבלתי בראוטר", התגונן מוישי.
"אל תשקר! צעק רוברט, "ראיתי אותך עכשיו מטפס על הסולם ומוודא שהראוטר הרוס".
"שקט!" צעק ג'וש, "אל תדבר על זה בקול, אם סטיב יתעורר וישמע שהדלקנו את הראוטר או שד"ר מייקל יכנס פתאום וישמע, אנחנו נמות, הם ירו עלינו".
"ירו עלינו?" שאל רוברט, מבטו הפך למפוחד, "על מה אתה מדבר? למה שירה בנו? אתה רק מנסה להפחיד אותי, כדי שאשתכנע".
"אני לא מנסה שום דבר", אמר ג'וש, "תשאיר אותי קשור אם אתה רוצה, תגיד להם שאתה חושד בנו זה לא יראה להם מוזר, הם בעצמם הפכו אותנו לחשודים אבל אל תזכיר את זה שמושי נגע בראוטר, הוא הדליק אותו, אתה מבין? קראנו לעזרה".
"מושי?" התבלבל רוברט.
"זה אני", הסביר מוישי.
"אה", הנהן רוברט, "אבל הראוטר מקולקל, אתה הרסת אותו".
"זהו שלא", אמר ג'וש, "הוא לא נגע בו בכלל, הראוטר עובד! ד"ר מייקל העמיד פנים שהראוטר מקולקל, הוא פשוט כיבה אותו. כשקלטנו שד"ר מייקל הוא הפושע הציע מנדל שנדליק את הראוטר. מושי עלה על הסולם והדליק אותו. ולמרבה הפלא הראוטר עבד. הטייס שלח קריאות חירום לכל מקום שיכל, אני מקווה שהם יגיעו בהקדם".
"אתה משקר", אמר רוברט, "הדייל והטייס לא קיבלו זריקת הרדמה, ד"ר מייקל אמר את זה. הוא הצביע על מוישי, "אתה לא הכחשת".
"לא ידעתי שקיבלתי זריקת הרדמה", אמר מוישי, "הזריקו לי את הזריקה בצד האחורי של הכתף, במקום שלא אראה את הזריקה, גם לי וגם לטייס. ג'וש גילה את זה כשבדק את הטייס. ככה ידענו שד"ר מייקל משקר, הוא גרם לנו להאמין שלא קיבלנו זריקת הרדמה. אתה יכול לבדוק אם אתה רוצה".
רוברט התקרב עם האקדח ובדק את הכתף של מוישי. "יש כאן סימן של זריקה", הוא נראה מבולבל. "מה לגבי טום?" הוא שאל, "איך יכול להיות שהוא זה שהרדים את כולם ורצח את הטייס השני. הוא כן קיבל זריקה".
"איך אתה יודע את זה?" שאל ג'וש. "איך אתה בטוח כל-כך שהוא קיבל זריקת הרדמה?"
"ד"ר מייקל אמר", אמר רוברט.
"רואה", קרא ג'וש בניצחון, "שוב ד"ר מייקל, אף אחד מאיתנו לא ראה את סימן הזריקה של טום. כבר הוכחנו שד"ר מייקל שיקר לגבי הטייס והדייל. מה אם הוא עשה את זה גם במקרה של טום?"
"זה אומר שטום הוא הפושע"" אמר רוברט המום.
"די, אבא, אל תתייחס אליו", אמר ליאם בזעם, "אל תשכח שהוא שיקר לד"ר מייקל במצח נחושה לגבי היד שלי, הוא שקרן פתולוגי. הוא, הטייס והדייל".
"כן אבא, הם שקרנים, הם עבדו על כולנו והעמידו פנים שהטייס גוסס", אמר דילן, "למה אתה מאמין להם?"
"אם יורשה לי", אמר ניק, " אני חושב שהם צודקים, טום היה חשוד בעיני מהרגע שראיתי אותו בונה את מפלסת השלג. הוא שלט בהרכבת המפלסת באופן מוחלט, כאילו התאמן על זה עשרות פעמים קודם. הוא עובד עם מטוסים, לא? איך הוא בקי כל-כך בתוכניות של מפלסת שלג אנונימית, מתחנת מחקר אנונימית?"
כולם הביטו זה בזה במבוכה.
"אפשר להדליק את הראוטר ולבדוק אם הם צודקים", הציע דני בפרקטיות, "אם הראוטר דולק זה אומר שהם צודקים".
"זה רעיון טוב", הסכים רוברט.
"זה מסוכן מידי", קפץ ג'וש, "מה יהיה אם ד"ר מייקל יראה יכנס…?"
"שקט", צעק רוברט, "אם אתה רוצה שנאמין לך, אנחנו צריכים לבדוק את זה, אם לא תיתן לי, אני אהרוג אותך בעצמי וזהו".
"בסדר", אמר ג'וש בכניעה.
"ברצפה הרים סטיב את ראשו. הוא פקח את עיניו, הביט רגע סביבו בבילבול וקפץ בבהלה, תופס את נשקו במיומנויות מהרצפה.
"מה קורה כאן?" הוא צעק.
"תירגע", אמר רוברט וכיוון אליו את האקדח.
סטיב עצר בפתאומיות, "מה קורה כאן?" הוא תבע לדעת, "למה קשרתם אותם? הוא הצביע על מוישי וג'וש".
ג'וש הביט ברוברט במבט מתחנן.
ראשון!
מותחח!!!
למה לא מפרסמים תגובות שלי?
מפחיד. מה יקרה למוישי עכשיו? אני במתח. תעלו עוד פרק בבקשה
מעניין הסיפור זה. אני אוהב אותו.
למה אין עוד פרק?
ממשכים את הספר הזה או לא?