דִּינִי הִתְעוֹרְרָה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה. הַחֶדֶר הָיָה נָעִים וְחַמִּים, גַם הַמִּטָּה שֶׁלָּהּ. אוּלַי הַיּוֹם הִיא לֹא תָּטוּס בַּמָּטוֹס שֶׁלָּהּ וְתַמְשִׁיךְ לִישֹׁן? הִיא הִתְלַבְּטָה לְרֶגַע אֲבָל אָז הִרְגִּישָׁה פִּתְאוֹם עֵרָנִית.
הִיא קָמָה מֵהַמִּטָּה, בֻּבָּה שׁוֹשִׁי וְהַסְּנָאִי שֶׁאַבָּא קָנָה לָהּ שָׁכְבוּ בְּצַד הַמִּטָּה.
"רוֹצִים לָבוֹא אִתִּי?" שָׁאֲלָה דִּינֵי בְּהִתְלַהֲבוּת. שׁוֹשִׁי וְנָנִי לֹא עָנוּ כַּמּוּבָן, אֲבָל הֵם הִבִּיטוּ בָּהּ בְּפָנִים חֲמוּדוֹת כָּל-כָּךְ שֶׁהִיא הֵבִינָה שֶׁהֵם רוֹצִים. הִיא הֵרִימָה אוֹתָם וְהִכְנִיסָה אוֹתָם לַמָּטוֹס. הִיא חָגְרָה אוֹתָם בַּסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי, לְאַחַר מִכֵּן חָגְרָה אֶת עַצְמָהּ וְהִדְלִיקָה חִמּוּם.
הַשָּׁמַיִם הָיוּ כֵּהִים מְאוֹד, בְּלִי עֲנָנִים בִּכְלַל. הַיָּרֵחַ זָרַח בְּאוֹר צָהֹב וְהַכּוֹכָבִים נָצְצוּ כְּמוֹ יַהֲלוֹמִים. דִּינִי טָסָה גָּבוֹהַּ, גָּבוֹהַּ, וְנֶהֶנְתָה מֵהַנּוֹף הַקָּסוּם.
"נָכוֹן שֶׁזֶּה יָפֶה?" הִיא שָׁאֲלָה אֶת נָנִי וְשׁוֹשִׁי הַבֻּבָּה.
"מְאוֹד יָפֶה", הִיא שָׁמְעָה קוֹל דַּק מֵאֲחוֹרֶיהָ.
"יָפֶה, יָפֶה", נִשְׁמָע עוֹד קוֹל תִּינוֹקִי.
"מִי זֶה?" הִיא הָיְתָה הֲמוּמָה, "הַאִם שׁוֹשִׁי וְנֵנִי מְדַבְּרִים?" הִיא לָחֲצָה עַל כַּפְתּוֹר טִיסָה אוֹטוֹמָטִי וְהִסְתּוֹבְבָה לְאָחוֹר.
שׁוֹשִׁי וְנֵנִי יָשְׁבוּ שָׁם וְחִיְּכוּ אֵלֶיהָ, הֵם נִרְאוּ אֲמִתִּיִּים פִּתְאוֹם. רָאוּ שֶׁהֵם בֻּבּוֹת כַּמּוּבָן, אֲבָל הֵם יָכְלוּ לְהָנִיעַ אֶת עַצְמָם וּלְחַיֵּךְ.
"אַתֶּם מְדַבְּרִים?" הִתְפַּלְּאָה דִּינִי.
"כֵּן", צָחֲקָה שׁוֹשִׁי, "הַקּוֹל שֶׁלָּהּ הָיָה מָתוֹק".
"גַּם אֲנִי, גַּם אֲנִי", קִפֵּץ נָנִי, הַסְּנָאִי הַקָּטָן בְּכִסְאוֹ, מָתַי מַגִּיעִים?"
דִּינִי הָיְתָה צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת חִשּׁוּב מֵחָדָשׁ הִיא תִּכְנְנָה לָלֶכֶת לַמַּמְלָכָה שֶׁלָּהּ אֲבָל .עַכְשָׁו כְּשׁוֹשִׁי וְנָנִי אִתָּהּ הִיא חָשְׁשָׁה שֶׁזֶּה יְשַׁעְמֵם אוֹתָם.
נֵלֵךְ לְעֵץ שֶׁל הַסְּנָאִים, הֶחֱלִיטָה דִּינִי. נָנִי יֵהָנֶה לְשַׂחֵק עִם הַסְּנָאִים, בִּמְיֻחָד עִם סוֹנִי הַקָּטָן. אֲנִי רַק מְקַוָּה שֶׁהֵם עָרִים.
"אֲנַחְנוּ כְּבָר מַגִּיעִים", הִיא הוֹדִיעָה לְשׁוֹשִׁי הַבֻּבָּה וְנָנִי הַסְּנָאִי, "תַּחֲזִיקוּ חָזָק כִּי אֲנִי נוֹחֶתֶת". הִיא הִתְלַבְּטָה אִם לִנְחוֹת עַל הָעֵץ אוֹֹ עַל הָאֲדָמָה לְיַד הָעֵץ, לְבַסּוֹף הֶחֱלִיטָה לִנְחוֹת עַל הָאֲדָמָה וְלֹא בְּצַמֶּרֶת הָעֵץ. הִיא חָשְׁשָׁה שֶׁלֹּא תַּצְלִיחַ לְהַחֲזִיק הֵיטֵב בָּעֲנָפִים כְּשֶׁתֵּצֵא מֵהַמָּטוֹס, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהִיא מַחֲזִיקָה אוֹתָם.
הַנְּחִיתָה הָיְתָה מֻשְׁלֶמֶת. דִּינִי יָצְאָה מֵהַמָּטוֹס. הָעֵץ הָיָה שָׁקֵט מְאוֹד כְּאִלּוּ לֹא גָּרִים בּוֹ כְּלָל.
"הַסְּנָאִים כַּנִּרְאֶה יְשָׁנִים", אָמְרָה דִּינֵי לְשׁוֹשִׁי וְנָנִי בְּעֶצֶב, "זֹאת הָיְתָה טָעוּת לְהַגִּיעַ לְכָאן בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה".
שׁוֹשִׁי וְנֵנִי הִבִּיטוּ בָּהּ בִּפְנִים מְאֻכְזָבוֹת
"אֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת לְעֵץ", הִתְחַנֵּן נָנִי, "אָמַרְתְּ שֶׁגָּרִים בּוֹ הַרְבֵּה סְנָאִים".
"לָמָּה שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לְעֵץ אִם הוּא כָּל-כָּךְ רוֹצֶה?" נִתְחָב רֹאשׁ שֶׁל סְנָאִי לַמָּטוֹס מִבַּעַד לַחַלּוֹן, "אֲנִי לֹא רוֹאֶה שׁוּם בְּעָיָה בָּזֶה".
"סִינִי", קָרְאָה דִּינִי בְּשִׂמְחָה, "אֲנִי כָּל-כָּךְ שְׂמֵחָה לִרְאוֹת אוֹתְךָ שׁוּב".
"גַּם אֲנִי מְאוֹד שָׂמֵחַ", אָמַר סִינַי, קִפֵּץ לְתוֹךְ הַמָּטוֹס וְהִתְיַשֵּׁב לְיַד הַבֻּבָּה שׁוֹשִׁי והַסְּנָאִי הַקָּטָן, נָנִי. וּבָחַן אוֹתָם בְּסַקְרָנוּת.
"אֲנִי מְקַוָּה שֶׁזֶּה בְּסֵדֶר שֶׁהֵבֵאתִי אוֹרְחִים", דְּאָגָה דִּינִי.
"בֶּטַח שֶׁזֶּה בְּסֵדֶר", הִרְגִּיעַ סִינִי, "אֲנִי לֹא רוֹאֶה בְּזֶה שׁוּם בְּעָיָה".
"דִּינִי, אֵיזֶה כֵּיף שֶׁבָּאתָ לְבַקֵּר", שָׁמְעָה אֶת קוֹלוֹ הַמָּתוֹק שֶׁל סוֹנִי מִחוּץ לַמָּטוֹס. הִיא הִבִּיטָה דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, סוֹנִי הַתִּינוֹק וְאִמָּא שֶׁלּוֹ, סְנָאִיתִי, עָמְדוּ שָׁם.
"בּוֹאוּ תִּכָּנְסוּ", הִזְמִינָה אוֹתָם דִּינִי לְהִכָּנֵס לַמָּטוֹס הַחַמִּים.
"מִי זֶה?" הִצְבִּיעַ סוֹנִי עַל נָנִי הַקָּטָן שֶׁהִתְבַּיֵּשׁ פִּתְאוֹם בִּגְלַל כָּל הַסְּנָאִים וְהִנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכֶּיהָ שֶׁל הַבֻּבָּה שׁוֹשִׁי.
"זֶה נָנִי", חִיְּכָה דִּינִי, "הוּא הַסְּנָאִי שֶׁלִּי וְזֹאת הַבֻּבָּה שׁוֹשִׁי הַמְּתוּקָה שֶׁלִּי, הֵם הִצְטָרְפוּ אֵלַי לַטִּיּוּל.
"אַתָּה סְנָאִי חָמוּד מְאוֹד", פָּנְתָה סְנָאִיתִי הַטּוֹבָה לָנַנִי הַקָּטָן. "אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַתָּה בְּגִיל שֶׁל סוֹנִי שֶׁלִּי, תּוּכְלוּ לְשַׂחֵק יַחַד. רוֹצֶה לָבוֹא אֵלֵינוּ? נְכַבֵּד אֶתְכֶם בָּאֱגוֹזִים וּבַלּוּטִים טְעִימִים". נָנִי הֵרִים עֵינַיִם בַּיְשָׁנִיּוֹת וְהִנְהֵן בִּמְבוּכָה.
"יֹפִי", שָׂמַח סִינִי, "עַכְשָׁו אַף אֶחָד לֹא מִתְבַּיֵּשׁ, אָז אֲנִי לֹא רוֹאֶה שׁוּם בְּעָיָה". דִּינִי פָּתְחָה אֶת דֶּלֶת הַמָּטוֹס וְיָצְאָה. הִיא הֶחֱזִיקָה אֶת שׁוֹשִׁי הַבֻּבָּה וְנָנַי הַסְּנָאִי בְּיָדֶיהָ, הֵם לֹא הָיוּ רְגִילִים לָרוּץ עַל הָאֲדָמָה כְּמוֹ הַסְּנָאִים.
בְּעֵץ כְּבָר הִתְעוֹרְרוּ כָּל הַסְּנָאִים, כֻּלָּם הָיוּ בְּמַצַּב רוּחַ טוֹב וְשָׂמְחוּ לִרְאוֹת אֶת דִּינִי וְהָאוֹרְחִים שֶׁלָּהּ.
"עַכְשָׁו נִכָּנֵס כֻּלָּם לָאוּלָם הַגָּדוֹל", הִכְרִיז סִינִי, "אֲנִי לֹא רוֹאֶה בְּזֶה שׁוּם בְּעָיָה, הָאוּלָם הַגָּדוֹל מַסְפִּיק רָחָב שֶׁנּוּכַל כֻּלָּנוּ, לָשֶׁבֶת בּוֹ בְּנוֹחַ".
"אֵיפֹה זֶה הָאוּלָם הַגָּדוֹל?" לָחֲשָׁה דִּינִי לְסַנָּאִיתִי.
"זֶה מַמָּשׁ כָּאן", חִיְּכָה סְנָאִיתִי, "בְּתוֹךְ גֶּזַע הָעֵץ הָרָחָב, תְּעַקְּבִי אַחֲרֵי". סְנָאִיתִי טִפְּסָה עַל עָנָף אָרֹךְ.
